"רק למי שאנחנו אוהבים יש את הכח להכאיב"
גלי ישבה בחדר המגורים פניה נפולות ועיניה נפוחות מרוב בכי ,
היא ידעה שאיבדה אותו לנצח ,
היא ידעה שלא תוכל להגיד לו לעולם שהיא אוהבת אותו ,
ושאהבה אותו מאז ומתמיד.
היא אהבה את עידו שנים על גבי שנים בסודיות.
אך עידו היה מקובל בחברה ,
ומחוזר מכל הצדדים בבנות יפיופות ,
ועכשיו כשגמרו את התיכון ,
עידו נוסע לתמיד עם חברתו היפה מאי.
השעה היא שבע בערב ,
המטוס היה צריך כבר להמריא ועידו יצא מחייה לתמיד.
היא לא יודעת אם הוא יחזור בכלל.
גלי הדליקה טלוויזיה ובו הקריין בחדשות דיווח על המטוס שנפל.
גלי הייתה המומה ,
היה ברור שזה המטוס שעידו היה בו.
זהו זה ניגמר,
גלי פרצה בבכי התחילה לרעוד ולא האמינה שעידו כבר לא בין החיים.
היא הצטערה שלא סיפרה לו על רגשותיה כלפיו ,
שהיא לא מנעה ממנו לנסוע עם מאי.
כעבור שעתיים עמד אמבולנס ליד הבית של גלי ,
כל השכנים היו סקרנים לדעת מה קרה.
בחדשות דיווחו על הנערה שהתאבדה ,
גילה 18 והשאירה מכתב מאוד קצר-
-"סוף סוף אני אראה את אהובי ואגיד לו שאני אוהבת אותו"
היה ברור שזאת הייתה גלי.
באותו רגע עידו הקשיב לחדשות.
הוא לא נסע בכלל וגם לא התכוון ,
זו היתה סתם שמועה שרצה לה.
עידו הקשיב לחדשות על נערה שהתאבדה ,
אבל לא היה לו מושג שזאת הנערה שהוא אהב ,
ולא היה לו מושג שהיא הקריבה את עצמה מרוב אהבה כלפיו,
לא בטוח שהוא ידע גם מתישהו ,
כי גם עידו אהב את גלי כמו שגלי אהבה אותו
לאדעת אם זה סיפור מוכר.. ראיתי דומים את זה לא ראיתי... אז אולי זה "ישן".
עצוב עצוב
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי OzzY
