סיפור שהיה אמיתי
אז קודם לפני שאתם מתחילים לקרוא זה אם יש לכם זמן לקרוא ולהכל
זה 2 סיפורים בערך וזה אמיתי לגמרי שום מילה לא המצאה פה
אז ככה
הסיפור הראשון:
היום דיברתי עם אמא שלי על היומהולדת של הסטן וזה
אז ככה יצא לא לספר לי את הסיפור
פעם במקום שאני גר פרדס חנה
אני יסביר איפה למי שגר
פעם איפה שהיה עכשיו תחנת אוטובוסים
איפה שיד יד לבנים עכשיו
היה בית לפני הרבה שנים
והוא היה בית ישן ונטוש היו עוברים מולו
והיו רואים דרך החלון רגליים הולכות
והיו שומעים רעשים שלא צעדים
ולא היה באותו זמן אוטובוסים עד לבית אז שהם היו חוזרים ברגל
כל פעם היו עוברים שומעים צעדים רואים את הרוח
והיו בורחיים מתים מפחד לעבור שם
וזה קרה להמוןןןן אנשים כל מי שעבר שם כמעט ככה שזה ממש לא הזוי
וזה עוד לפני שההורים שלנו היו כמעט קיימים
ועוד סיפור של חברה של אמא שלי
פעם היא הייתה בנתניה ואז שהיא חזרה מאוחר
לפרדס חנה איפה שאני גר יש בית ספר חקלאי איפה שאני לומד עכשיו
פעם זה היה יער אז חברה של אמא שלי זה עוד שהיא הייתה קטנה
חזרה ברגל עם אח שלה הבייתה דרך היער כי זה היה קיצור ממש
טוב באותו הזמן הלכו הלכו ובדרך ראו את הרוח
בלי רגליים בלי כלום הולכת ככה
והם רואים אותה ומחזיקים ידיים רועדים מפחד
והאח שלה מתוך בהלה שאל את הרוח סליחה מה השעה
זה היה ממש מפחד והיא אמרה שהרוח ענתה לו שששששש
הם פחדו הלכו לאט לאט איך שעברו את הרוח
רצו מהר מהר לבית סגרו את כל החלונות נעלו את הביתה
העירו את ההורים שלהם סיפרו להם
אחר כך סיפרה לאמא שלי בבית ספר ולכל החברים את זה
ואמרה אתם תחשבו שאני חולת נפש ושצריך לאפז אותי אבל מה שאני יגיד לכם
יהיה נכון ואין לי מטרה לשקר לכם סיפרה להם את הסיפור מי שהאמין האמין ומי שלא האמין
היא לא שיקרה להם כלל
ועד היום זוכרים לה את הסיפור וכל פעם שהיא נזכרת בזה
היא רועדת
אז מי שיאמין אז תאמינו כי אין להם באמת מה לשקר
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי SaPaK_HaMaNuShIm
