יפה מאוד יצחק =]
קודם על מי שרוצה את זה יותר מסודר :התיקון כללי
סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם
זה שמו נאה לו
"תיקון כללי"
תיקון נורא וניפלא מאד מאד לכלליות החטאים
והוא פגם הברית , רחמנא לצלן
___
ומסוגל מאד גם לפרנסה ולהצלחה
בכל הענינים בגשמיות וברוחניות
אשרי מי שיאמרם בכל יום
___
יסדו , תקנו , גלו וצוה לפרסמו לכל ישראל.
רבנו הקדוש והנורא אור הגנוז והצפון
בוצינה קדישה עילאה, אדוננו, מורינו ורבנו
רבי נחמן מברסלב, זכותו יגן עלינו
טוב לומר זאת לפני האמירת העשרה מזמורים:
הריני מקשר עצמי באמירת העשרה מזמורים אלו לכל הצדיקים האמיתיים שבדורנו,
ולכל הצדיקים האמתיים שוכני עפר, קדושים אשר בארץ המה,
ובפרט לרבנו הקדוש צדיק יסוד עולם נחל נובע מקור חכמה,
רבנו נחמן בן פיגא, זכותו יגן עלינו
לכו נרננה לד' נריעה לצור ישענו: נקדמה פניו בתודה בזמירות נריעה לו:
כי אל גדול ד' ומלך גדול על כל אלקים
קודם שיתחיל תהילים יאמר זה
הריני מזמן את פי להודות ולהלל ולשבח את בוראי לשם יחוד
קדשא בריך הוא ושכינתא בדחילו ורחימו על ידי ההוא טמיר
ונעלם בשם כל ישראל:
תהילים טז
א) מכתם לדויד: שומרני אל, כי~חסיתי בך.
ב) אמרת ליהוה, אדוניי אתה; טובתי, בל~עליך.
ג) לקדושים, אשר~בארץ המה; ואדירי, כל~חפצי~בם.
ד) ירבו עצבותם, אחר מהרו: בל~אסיך נסכיהם מדם; ובל~אשא את~שמותם,
על~שפתיי.
ה) יהוה, מנת~חלקי וכוסי-- אתה, תומיך גורלי.
ו) חבלים נפלו~לי, בנעימים; אף~נחלת, שפרה עליי.
ז) אברך--את יהוה, אשר יעצני; אף~לילות, ייסרוני כליותיי.
ח) שיוויתי יהוה לנגדי תמיד: כי מימיני, בל~אמוט.
ט) לכן, שמח ליבי--ויגל כבודי; אף~בשרי, ישכון לבטח.
י) כי, לא~תעזוב נפשי לשאול; לא~תיתן חסידך, לראות שחת.
יא) תודיעני, אורח חיים: שובע שמחות, את~פניך; נעימות בימינך נצח.
תהילים לב
א) לדויד, משכיל: אשרי נשוי~פשע; כסוי חטאה.
ב) אשרי אדם--לא יחשוב יהוה לו עוון; ואין ברוחו רמייה.
ג) כי~החרשתי, בלו עצמיי-- בשאגתי, כל~היום.
ד) כי, יומם ולילה-- תכבד עליי, ידך: נהפך לשדי-- בחרבוני קיץ סלה.
ה) חטאתי אודיעך, ועווני לא~כיסיתי-- אמרתי, אודה עלי פשעיי ליהוה; ואתה
נשאת עוון חטאתי סלה.
ו) על~זאת, יתפלל כל~חסיד אליך-- לעת מצוא: רק, לשטף מים רבים-- אליו, לא
יגיעו.
ז) אתה, סתר לי-- מצר תיצרני: רוני פלט; תסובבני סלה.
ח) אשכילך, ואורך--בדרך~זו תלך; איעצה עליך עיני.
ט) אל~תהיו, כסוס כפרד-- אין הבין: במתג~ורסן עדייו לבלום; בל, קרוב אליך.
י) רבים מכאובים, לרשע: והבוטח ביהוה--חסד, יסובבנו.
יא) שמחו ביהוה וגילו, צדיקים; והרנינו, כל~ישרי~לב.
תהילים מא
א) למנצח, מזמור לדויד.
ב) אשרי, משכיל אל~דל; ביום רעה, ימלטהו יהוה.
ג) יהוה, ישמרהו ויחייהו--ואושר בארץ; ואל~תיתנהו, בנפש אויביו.
ד) יהוה--יסעדנו, על~ערש דווי; כל~משכבו, הפכת בחולייו.
ה) אני~אמרתי, יהוה חונני; רפאה נפשי, כי~חטאתי לך.
ו) אויביי--יאמרו רע לי; מתיי ימות, ואבד שמו.
ז) ואם~בא לראות, שוא ידבר--ליבו, יקבוץ~אוון לו; ייצא לחוץ ידבר.
ח) יחד--עליי יתלחשו, כל~שונאיי; עליי--יחשבו רעה לי.
ט) דבר~בלייעל, יצוק בו; ואשר שכב, לא~יוסיף לקום.
י) גם~איש שלומי, אשר~בטחתי בו-- אוכל לחמי; הגדיל עליי עקב.
יא) ואתה יהוה, חונני והקימני; ואשלמה להם.
יב) בזאת ידעתי, כי~חפצת בי: כי לא~יריע אויבי עליי.
יג) ואני--בתומי, תמכת בי; ותציבני לפניך לעולם.
יד) ברוך יהוה, אלוהי ישראל--מהעולם, ועד העולם: אמן ואמן.
תהילים מב
א) למנצח, משכיל לבני~קורח.
ב) כאייל, תערוג על~אפיקי~מים-- כן נפשי תערוג אליך אלוהים.
ג) צמאה נפשי, לאלוהים-- לאל חי: מתיי אבוא; ואיראה, פני אלוהים.
ד) הייתה~לי דמעתי לחם, יומם ולילה; באמור אליי כל~היום, איה אלוהיך.
ה) אלה אזכרה, ואשפכה עליי נפשי-- כי אעבור בסך, אדדם עד~בית אלוהים:
בקול~רינה ותודה; המון חוגג.
ו) מה~תשתוחחי, נפשי-- ותהמי עליי: הוחילי לאלוהים, כי~עוד אודנו-- ישועות פניו.
ז) אלוהיי-- עליי, נפשי תשתוחח: על~כן--אזכורך, מארץ ירדן; וחרמונים, מהר מצער.
ח) תהום~אל~תהום קורא, לקול צינוריך; כל~משבריך וגליך, עליי עברו.
ט) יומם, יצווה יהוה חסדו, ובלילה, שירו עימי-- תפילה, לאל חיי.
י) אומרה, לאל סלעי-- למה שכחתני: למה~קודר אלך-- בלחץ אויב.
יא) ברצח, בעצמותיי-- חירפוני צוררי; באומרם אליי כל~היום, איה אלוהיך.
יב) מה~תשתוחחי, נפשי-- ומה~תהמי עליי: הוחילי לאלוהים, כי~עוד אודנו--
ישועות פניי, ואלוהיי.
תהילים נט
א) למנצח אל~תשחת, לדויד מכתם: בשלוח שאול; וישמרו את~הבית, להמיתו.
ב) הצילני מאויביי אלוהיי; ממתקוממיי תשגבני.
ג) הצילני, מפועלי אוון; ומאנשי דמים, הושיעני.
ד) כי הנה ארבו, לנפשי-- יגורו עליי עזים; לא~פשעי ולא~חטאתי יהוה.
ה) בלי~עוון, ירוצון וייכוננו; עורה לקראתי וראה.
ו) ואתה יהוה אלוהים צבאות, אלוהי ישראל-- הקיצה, לפקוד כל~הגויים; אל~תחון
כל~בוגדי אוון סלה.
ז) ישובו לערב, יהמו ככלב; ויסובבו עיר.
ח) הנה, יביעון בפיהם--חרבות, בשפתותיהם: כי~מי שומע.
ט) ואתה יהוה, תשחק~למו; תלעג, לכל~גויים.
י) עוזו, אליך אשמורה: כי~אלוהים, משגבי.
יא) אלוהי חסדי יקדמני; אלוהים, יראני בשורריי.
יב) אל~תהרגם, פן ישכחו עמי--הניעמו בחילך, והורידמו: מגיננו אדוניי.
יג) חטאת~פימו, דבר שפתימו: ויילכדו בגאונם; ומאלה ומכחש יספרו.
יד) כלה בחמה, כלה ואינמו: ויידעו--כי~אלוהים, מושל ביעקוב; לאפסי הארץ
סלה.
טו) וישובו לערב, יהמו ככלב; ויסובבו עיר.
טז) המה, יניעון לאכול-- אם~לא ישבעו, וילינו.
יז) ואני, אשיר עוזך-- וארנן לבוקר, חסדך: כי~היית משגב לי; ומנוס, ביום
צר~לי.
יח) עוזי, אליך אזמרה: כי~אלוהים משגבי, אלוהי חסדי.
תהילים עז
א) למנצח על~ידותון; לאסף מזמור.
ב) קולי אל~אלוהים ואצעקה; קולי אל~אלוהים, והאזין אליי.
ג) ביום צרתי, אדוניי דרשתי: ידי, לילה ניגרה--ולא תפוג; מאנה הינחם נפשי.
ד) אזכרה אלוהים ואהמיה; אשיחה, ותתעטף רוחי סלה.
ה) אחזת, שמורות עיניי; נפעמתי, ולא אדבר.
ו) חישבתי ימים מקדם; שנות, עולמים.
ז) אזכרה נגינתי, בלילה: עם~לבבי אשיחה; ויחפש רוחי.
ח) הלעולמים, יזנח אדוניי; ולא~יוסיף לרצות עוד.
ט) האפס לנצח חסדו; גמר אומר, לדור ודור.
י) השכח חנות אל; אם~קפץ באף, רחמיו סלה.
יא) ואומר, חלותי היא; שנות, ימין עליון.
יב) אזכור מעללי~יה: כי~אזכרה מקדם פלאך.
יג) והגיתי בכל~פועלך; ובעלילותיך אשיחה.
יד) אלוהים, בקודש דרכך; מי~אל גדול, כאלוהים.
טו) אתה האל, עושה פלא; הודעת בעמים עוזך.
טז) גאלת בזרוע עמך; בני~יעקוב ויוסף סלה.
יז) ראוך מים, אלוהים--ראוך מים יחילו; אף, ירגזו תהומות.
יח) זורמו מים, עבות--קול, נתנו שחקים; אף~חצציך, יתהלכו.
יט) קול רעמך, בגלגל--האירו ברקים תבל; רגזה ותרעש הארץ.
כ) בים דרכך--ושבילך, במים רבים; ועיקבותיך, לא נודעו.
כא) נחית כצאן עמך-- ביד~משה ואהרון.
תהילים צ
א) תפילה, למשה איש~האלוהים: אדוניי--מעון אתה, היית לנו; בדור ודור.
ב) בטרם, הרים יולדו-- ותחולל ארץ ותבל; ומעולם עד~עולם, אתה אל.
ג) תשב אנוש, עד~דכא; ותאמר, שובו בני~אדם.
ד) כי אלף שנים, בעיניך-- כיום אתמול, כי יעבור; ואשמורה בלילה.
ה) זרמתם, שינה יהיו; בבוקר, כחציר יחלוף.
ו) בבוקר, יציץ וחלף; לערב, ימולל ויבש.
ז) כי~כלינו באפך; ובחמתך נבהלנו.
ח) שתה עוונותינו לנגדך; עלומנו, למאור פניך.
ט) כי כל~ימינו, פנו בעברתך; כילינו שנינו כמו~הגה.
י) ימי~שנותינו בהם שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה-- ורהבם, עמל ואוון:
כי~גז חיש, ונעופה.
יא) מי~יודע, עוז אפך; וכיראתך, עברתך.
יב) למנות ימינו, כן הודע; ונביא, לבב חכמה.
יג) שובה יהוה, עד~מתיי; והינחם, על~עבדיך.
יד) שבענו בבוקר חסדך; ונרננה ונשמחה, בכל~ימינו.
טו) שמחנו, כימות עיניתנו-- שנות, ראינו רעה.
טז) ייראה אל~עבדיך פועלך; והדרך, על~בניהם.
יז) ויהי, נועם אדוניי אלוהינו-- עלינו: ומעשה ידינו, כוננה עלינו; ומעשה
ידינו, כוננהו.
תהילים קה
א) הודו ליהוה, קראו בשמו; הודיעו בעמים, עלילותיו.
ב) שירו~לו, זמרו~לו; שיחו, בכל~נפלאותיו.
ג) התהללו, בשם קודשו; ישמח, לב מבקשי יהוה.
ד) דרשו יהוה ועוזו; בקשו פניו תמיד.
ה) זכרו--נפלאותיו אשר~עשה; מופתיו, ומשפטי~פיו.
ו) זרע, אברהם עבדו: בני יעקוב בחיריו.
ז) הוא, יהוה אלוהינו; בכל~הארץ, משפטיו.
ח) זכר לעולם בריתו; דבר ציווה, לאלף דור.
ט) אשר כרת, את~אברהם; ושבועתו לישחק.
י) ויעמידהא ליעקוב לחוק; לישראל, ברית עולם.
יא) לאמור--לך, אתן את~ארץ~כנען: חבל, נחלתכם.
יב) בהיותם, מתי מספר; כמעט, וגרים בה.
יג) ויתהלכו, מגוי אל~גוי; מממלכה, אל~עם אחר.
יד) לא~הניח אדם לעושקם; ויוכח עליהם מלכים.
טו) אל~תיגעו במשיחיי; ולנביאיי, אל~תרעו.
טז) ויקרא רעב, על~הארץ; כל~מטה~לחם שבר.
יז) שלח לפניהם איש; לעבד, נמכר יוסף.
יח) עינו בכבל רגלו; ברזל, באה נפשו.
יט) עד~עת בוא~דברו-- אמרת יהוה צרפתהו.
כ) שלח מלך, ויתירהו; מושל עמים, ויפתחהו.
כא) שמו אדון לביתו; ומושל, בכל~קניינו.
כב) לאסור שריו בנפשו; וזקניו יחכם.
כג) ויבוא ישראל מצריים; ויעקוב, גר בארץ~חם.
כד) ויפר את~עמו מאוד; ויעצימהו, מצריו.
כה) הפך ליבם, לשנוא עמו; להתנכל, בעבדיו.
כו) שלח, משה עבדו; אהרון, אשר בחר~בו.
כז) שמו~בם, דברי אותותיו; ומופתים, בארץ חם.
כח) שלח חושך, ויחשיך; ולא~מרו, את~דברו.
כט) הפך את~מימיהם לדם; וימת, את~דגתם.
ל) שרץ ארצם צפרדעים; בחדרי, מלכיהם.
לא) אמר, ויבוא ערוב; כינים, בכל~גבולם.
לב) נתן גשמיהם ברד; אש להבות בארצם.
לג) ויך גפנם, ותאנתם; וישבר, עץ גבולם.
לד) אמר, ויבוא ארבה; וילק, ואין מספר.
לה) ויאכל כל~עשב בארצם; ויאכל, פרי אדמתם.
לו) ויך כל~בכור בארצם; ראשית, לכל~אונם.
לז) ויוציאם, בכסף וזהב; ואין בשבטיו כושל.
לח) שמח מצריים בצאתם: כי~נפל פחדם עליהם.
לט) פרש ענן למסך; ואש, להאיר לילה.
מ) שאל, ויבא שליו; ולחם שמיים, ישביעם.
מא) פתח צור, ויזובו מים; הלכו, בצייות נהר.
מב) כי~זכר, את~דבר קודשו; את~אברהם עבדו.
מג) ויוציא עמו בששון; ברינה, את~בחיריו.
מד) וייתן להם, ארצות גויים; ועמל לאומים יירשו.
מה) בעבור, ישמרו חוקיו-- ותורותיו ינצורו; הללו~יה.
תהילים קלז
א) על נהרות, בבל--שם ישבנו, גם~בכינו: בזוכרנו, את~ציון.
ב) על~ערבים בתוכה-- תלינו, כינורותינו.
ג) כי שם שאלונו שובינו, דברי~שיר-- ותוללינו שמחה: שירו לנו, משיר ציון.
ד) איך--נשיר את~שיר~יהוה: על, אדמת נכר.
ה) אם~אשכחך ירושלים-- תשכח ימיני.
ו) תדבק~לשוני, לחכי-- אם~לא אזכרכי: אם~לא אעלה, את~ירושלים-- על, ראש
שמחתי.
ז) זכור יהוה, לבני אדום-- את, יום ירושלים: האומרים, ערו ערו; עד, היסוד
בה.
ח) בת~בבל, השדודה: אשרי שישלם~לך-- את~גמולך, שגמלת לנו.
ט) אשרי, שיאחז וניפץ את~עוללייך-- אל~הסלע.
תהילים קנ
א) הללו~יה: הללו~אל בקודשו; הללוהו, ברקיע עוזו.
ב) הללוהו בגבורותיו; הללוהו, כרוב גודלו.
ג) הללוהו, בתקע שופר; הללוהו, בנבל וכינור.
ד) הללוהו, בתוף ומחול; הללוהו, במינים ועוגב.
ה) הללוהו בצלצלי~שמע; הללוהו, בצלצלי תרועה.
ו) כול הנשמה, תהלל יה: הללו~יה.
אחר שסיים תהלים, יאמר שלשה פסוקים אלו:
מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ד' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל:
ותשועת צדיקים מד' מעוזם בעת צרה: ויעזרם ד' ויפלטם, יפלטם מרשעים ויושיעם
תהנו :]
>זה מפה<
דבר שני מי שרוצה את זה בניגון [זימרה Mp3]
בשביל לעשות את התיקון צריך לקרוא את זה , או לשמוע אני יעלה את זה [אם יהיה ביקוש]
תיקון הכללי
בובית יש רק אחת
ספוילר:
נכתב במקור על ידי AvixTz
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה
