יש אמרה: "תפילה עושה הכל" (ויקרא רבה פרק י).
ולפי אמרה זו אנו לומדים שכל הברכות והשפע אפשר להמשיך אותם בעולם ע"י תפילה.
אך השאלה המתבקשת היא, איך צריך להתפלל, והרי ידוע שיש בני אדם שמתפללים ואין שום שינוי לגבי השפע והברכה. ובשביל זה צריך "אמונה".
וברגע שהגעת לשלב האמונה בעשייתו הנכונה, עליך לפעול בתפילה ע"י כוונת לבך.
וכך נאמר, "אם כוונת ליבך בתפילה, תהא מבושר שנשמעה תפילתך" (ירושלמי , ברכות)
שכאשר אדם רוצה להתפלל מאוד חשוב שליבו יהיה נקי ויתפלל בריכוז ובכוונת הלב, וצריך להיות מיושב ומיודע בדעתו, שיוציא כל דבר שמוציא אותו מדעתו.
ואם דעתו לא מיושבת עליו , לא יתפלל.
שכך נאמר "כל שאין דעתו מיושבת עליו, אל יתפלל" (עירובין סה)
וכך גם הרמב"ם אומר: "כל תפילה שאינה בכוונה, אינה תפילה".
ויש עוד דבר שצריך לדעת אותו והוא השמחה.
שכאשר אדם נמצא בשמחה, התפילה עוצמתית יותר מאשר תפילה בעצבות.
שהעצב עוצר,הכל הולך. שבמילת עצב, יש צב, שהצב הולך לאט.
אך כאשר יש שמחה, יש חיבור למקור.
יש חיבור לאהבה, ויש חיבור להמשיך שפע וברכה לעולם. וכך היה אומר ה"בעל שם טוב". התפילה כשהיא בשמחה גדולה בוודאי יותר חשובה ומקובלת לפניו יותר מתפילה בעצבות ובכייה...
שלכם,
יצחק![]()





ציטוט ההודעה


בובית יש רק אחת

