ימי בין המצרים .
-: בין המצרים :-כל רודפיה השיגוה בין המיצרים
שלשת השבועות שבין י"ז בתמוז לט' באב נקראים ימי בין המצרים על שם הכתוב
"כל רודפיה השיגוה בין המצרים" (איכה א, ג),
ולכן נוהגים קצת אבלות מיום זה עד אחר תשעה באב.
ברכת 'שהחיינו'
נהגו לא לאכול או ללבוש דבר חדש, שמברכים עליו "שהחיינו", כל שלשת השבועות. והספרדים נהגו שלא לברך "שהחיינו" אפילו בשבת.
והאשכנזים מברכים "שהחיינו" בשבת
שכח ובירך על פרי חדש ... ?
אם בימים אלו, שכח ובירך על פרי חדש "בורא פרי העץ" - יש מי שאומר:
שיאמר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', ולא יאכל מפרי זה. ויש מי שאומר, שהזכרת שם שמים לבטלה חמורה יותר מאכילת פרי בימי בין המיצרים ,
ועל כן יאכל בלי לברך "שהחיינו" - וכן נוהגים
ברכת הפירות
אחינו האשכנזים מברכים קודם "שהחיינו" ואח"כ "העץ". הספרדים נוהגים לברך קודם "העץ" ואח"כ שהחיינו".
ומובא בהלכה שהרואה פרי חדש מברך "שהחיינו", לכן האשכנזים מקדימים לברך "שהחיינו".
ובדרך מליצה נאמר, אנו שמחים לא בראיית הפרי, אלא באכילתו, ועל כן אנו מקדימים לברך "העץ, ואח"כ "שהחיינו".
ולמעשה, כתב בשו"ע שאע"פ שמהדין הרואה פרי חדש מברך "שהחיינו", נהגו שלא מברך עד שאוכל.
וה"ה לגבי בגד חדש - אע"פ שמהדין מברך בעת הקנייה, נהגו לברך "שהחיינו" בעת שלובשו.
נוהגים שלא לישא אשה
"אף על גב דמדינא אין איסור בנשואין אלא מר"ח עד תשעה באב, עם כל זה נהגו לאסור מן שבעה עשר בתמוז, אבל אירוסין ושדוכין -
מותר. ופה עירנו בגדאד יע"א המנהג לעשות אירוסין אחר שבעה עשר בתמוז, אבל מר"ח עד תשעה באב אין עושין אירוסין ושדוכין,
ועיין שיורי כנה"ג תקנ"א הגה"ט אות ה' שיש נוהגין שלא לעשות אירוסין מן שבעה עשר בתמוז וכן ראוי לנהוג".
ברוב הקהילות מחמירים שלא לישא אשה מי"ז בתמוז, כיון שאין בזה סימן ברכה
ויש שנהגו להמנע גם מאירוסין מהטעם הנ"ל, ויש שהקילו באירוסין בלי סעודה עד ר"ח אב
ואם הרב כותב כן על אירוסין שלא לעשות ק"ו בן בנו של ק"ו שלא לעשות חופות.
ויש כמה רבנים שמקילין לעשות חופות בימים אלו, ואח"כ רוקדים שם בנים ובנות ביחד - זה זכר לחורבן ?!
פעם אמרתי לאותו רב שמיקל: וכי אתה תדאג שלא ירקדו בנים ובנות ביחד ?! זה זכר לחורבן ?
מה הדין אם קבעו חתונה בליל י"ז בתמוז?
לכתחילה אין לקבוע חתונה או כל אירוע בתאריכי הצומות. פעם אירע מעשה וקבעו חתונה בליל י"ז בתמוז, ושאלו אותי כיצד יש לנהוג.
אמרתי להם: כיצד אתם עושים כן, הרי שירה ותזמורת אסורים ! ועל כן, אמרתי להם שיערכו את החופה לפני השקיעה, ואח"כ ישירו בפה.
אבל לכתחילה יש להזהר בזה.
שירה ונגינה
אין עושין ריקודים ומחולות בשלשת השבועות, ואין שומעין כלי נגינה בין מזמר ובין מהקלטה. וזה נלמד ממה שכתב הרמב"ם :
"וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר אסור לשמוח בהן ואסור לשומען מפני החורבן"
כוונתו לכל כלי הנגינה וגם להקלטה.
תספורת וגילוח
הפוסקים כדעת רמ"א אינם מסתפרים או מתגלחים מיום י"ז בתמוז והלאה.
ולפוסקים כדעת השו"ע - האיסור הוא רק משבוע שחל בו תשעה באב
ויש מחמירים מר"ח אב והלאה.
זהירות מסכנה
בכל השנה כולה, לא ילך אדם במקום סכנה, ויאמר שמהשמים יעשו עימו נס.
ובימים אלו יש להזהר מכל מיני סכנות וספק סכנות, וכגון:
אלו שהולכים לבריכה או לים (עד ר"ח אב מותר ללכת לים או לבריכה) יזהרו לא להיכנס למים העמוקים, ולא ילכו במקום שאין מציל.
בכל השנה, יש להזהר בעת חציית כביש, ובימים אלו יזהר שבעתיים, ויחצה רק במעבר החציה, ויבדוק היטב אם אין מכוניות.
וכן יזהר שלא ילך משעה ד' עד שעה ט' בין חמה לצל (להולכי רגל), כי בזמן זה שולט קטב מרירי. [מרוקאים מכירים את זה כ"טיטי מרירי"]
זהירות יתירה בקייטנות [ילדים]
דוקא בימים אלו, ישנם קייטנות לילדים, ואם בכל השנה קבוצת ילדים הולכת לים או לבריכה עם מדריך אחד או מדריכה אחת,
בימים אלו יגבירו את הזהירות ויכפילו וישלשו את מספר המדריכים או המדריכות, וכל זה כדי לשמור על הילדים ביותר, לבל ינזקו ח"ו.
בובית יש רק אחת 
ציטוט ההודעה
