שמחה כפולה- בזכות הצדקה!
מעשה ביהודי אחד שהיתה לו בת יחידה, ועשה תנאים עבור בתו עם בחור אחד בן עניים, עברו שלש שנים מיום התנאים, ואבי הכלה עדיין לא השיג את הסכום הדרוש לחתונה. אז הבחור אמר לחמיו או חתונה או פירוד, יותר אינו יכול להמתין, כי הוא חייב על פי התורה להתחתן. אבי הכלה עשה מה שביכלתו, הכין את הכל לחתונה, ולווה סכומים גדולים מהבריות כדי להכניסם לחופה.
קודם שבא הבחור תחת החופה, שאל מחמיו היכן סכום הכסף שהבטחת לתת לי? התחיל חמיו לבכות ולהתחנן לפניו, שאין ביכלתו, ואפילו החתונה וכל ההוצאות שאתה רואה לווה מכמה אנשים. שם היה רב העיר, והתחיל לדבר עם הבחור דברי פיוס וכמעט כל המסובים שם מלראות את אבי הכלה בצער שהוא נמצא, התחילו לפייס את החתן ולא עלתה בידם. אבי הכלה כשראה את זה, נתמלאו עיניו דם, אמר לחתן ולמסובים תחכו לי כמה רגעים ואני אביא לכם את הסכום. קם והלך. כוונתו היתה להרוג את עצמו מחוץ לעיר, מרוב צערו ויאושו.
כשיצא את העיר, ראה צריף אחד ויושבים בתוכו זקן וזקנה, נכנס אצלם, נפל והתעלף. באו הזקן והזקנה והשיבו את רוחו במשקאות, ושאלו ממנו מה הביא אותו לכאן ובצורה זו. סיפר להם את האמת. אמרה הזקנה לזקן, בעלי יקירי, הנה מחר אנחנו נוסעים לירושלים, בכדי שיהיה לנו דרך ישרה ומקובלת לפני הקב''ה תתן ליהודי זה מאה לירות ובזכות זה נתקבל בארץ ישראל באהבה.
קם הזקן והוציא מהארון מאה לירות ונתן בידו. אבי הכלה יצא משם כבריה חדשה, חזר ומצא את כולם מחכים לו, ומסר את הכסף בידי הרב. הרב שאל אותו, מאיפא הבאת את הסכום הגדול הזה? סיפר לו את האמת, אמר לו הרב וכי זקן כזה שלא מכיר אותך לגמרי נתן לך סכום כל-כך גדול, ואתה לא הזמנת אותו לחתונה? אתה חייב מן הדין ללכת ולהביא אותם הנה, אנחנו ממתינים עוד רבע שעה, וכולם אמרו פה אחד, נכון הדבר. אבי הכלה אמר, אדוני הרב, אני מפחד ללכת שוב דרך אותו המקום מפני סכנת שודדים בלילה, אז באו שלשה בחורים שהיו שם, התחמשו בכלי נשק והלכו אתו יחד.
לצריף של הזקנים היו שתי דלתות, זה ממול זה, כשהבחורים נכנסו מדלת מזרח, פתאום ראו שנכנסו שלשה רוסים מדלת מערב חמושים, על מנת להרוג את הזקנים, אך מכיון שראו את בחורי ישראל שגם הם חמושים, ברחו על נפשם, ואז לקחו את הזקנים לחתונה. כשהגיעו, סיפרו כל זה לרב קודם שבע ברכות. אמר להם הזקן , רבותי, אני רוצה לספר לכם את הענין, ואחרי כן נעשה החופה בשמחה גדולה, אמר להם, לפני חודש ימים מכרתי את ביתי הגדול, הפרדס, הצאן והבקר אשר היה לי לשלשה נוצרים, אחד קנה הבית לבד, והשני קנה ממני צאן ובקר וכל המשק, והשלישי קנה ממני את הפרדס, ובסוף הפרדס היה לי צריף קטן ועשיתי תנאי שעד מחר יתנו לנו זמן לגור שם, שאני נוסע מחר לארץ ישראל, יען שמחר יש אוניה שנוסעת לעכו שבארץ ישראל. פתאום בא האיש הזה ונתתי לו המאה לירות. הוא הלך ואני שומע שמלחשים אחורי הצריף אלו שלשה הנוצרים שקנו ממני כל רכושי, ואמר אחד לשני, ניכנס תיכף להרוג את הזקנים להציל את כספנו. בדיוק בזה הרגע אני רציתי לברוח מהצריף קודם שהם יכנסו, והנה ששה אנשים נכנסו אלי פתאום שלשה מכאן ושלשה מכאן אז ידעתי שנצלתי ממות אני ואשתי בזכות זאת הצדקה, לכן נקום ונרקוד כולנו החתן והכלה ביחד ואני ואשתי ביחד ונעשה רקודים של מצוה ונעשה החתונה בשמחה כפולה.
ציטוט ההודעה
בובית יש רק אחת 
