אבל לא יודע מה לעשות אחר כך..ישלי את עיניין החברייםם מה כבר אני יתנתק מהם??הכי באסהה
אבל מצד שני הלימודים מתחילים להיות קשים ומעצבנים..
וזה מבאס להתנתק מכל השיכבה כזה ולא לחזור לבית ספר יותררר..
חבר'ה מה עושים??
אבל לא יודע מה לעשות אחר כך..ישלי את עיניין החברייםם מה כבר אני יתנתק מהם??הכי באסהה
אבל מצד שני הלימודים מתחילים להיות קשים ומעצבנים..
וזה מבאס להתנתק מכל השיכבה כזה ולא לחזור לבית ספר יותררר..
חבר'ה מה עושים??
--EdEn.Si--
חיפה חיפה חיפה אלופההה!!
|
|
מה?????? מזה לפרוש מבצפר?!
אתה יודע מה אתה אומר פה?
אתה שקלת בכלל את האפשרויות של מה יהיה אחריי בצפר ?
חברים ?
אל תתלה בזה אל תסמוך על זה, אל תסמוך על עבודה שתמצא כי קשה מאוד היום למצוא עבודה לאנשיםב גיל שלנו..
קיצר אחי תעזוב אותך מהמחשבות האלה.. מזה לפרוש מבצפר.. אז קצת קשה אתה מרים יידים ?
ככה חינכו אותך אחי ? בחייך , אומנם זה קשה אבל זה לא אומר שאתה חייב לוותר.. מזה לפרוש מהלימודים
זה אומר אין תעודת בגרות
אין לך 12 שנות לימוד
שום מקום עבודה שמכבד את עצמו ואת המשכורת שהוא משלם לא ייסתכל עלייך אפילו..
ומזה לפרוש.. גם אם ת]פרוש מה שאני לא מאמין שייקרה, מה יהיה כשתרצה להתחתן ? ילדים ? מה עכשיו תרווץ להשלים תעודת בגרות?
זה שווה את זה?
לא...
אז בחייך אחי
קח את עצמך ביידים.. זה קשה אני מצדיק אותך במליון אחוז , באמת
אבל לפרוש מהלימודים? לנשור ? מה תעשה כל היום בבית? אחריי יום אתה תתחרט..
אז אחי.. תקח אתע צמך ביידים , תתמקד בלימודים , כי זה רק בשבילך.. רק רק רק בשבילך ובשביל העתיד לשך ואם לא שלך אז של האשה שתתחתן איתה (ב"ה ) ושל הילדים שיהיו לך בעתיד ( ב"ה ב"ה )
אז שיהיה בהצלחה אחי ומקווה שתתחיל לחשוב בהגיון![]()
אתה לא היחיד אחי אני מת כבר לעזוב את בצפר לא איכפת לי חברים כלום...אבל ההורים עושים לי מצפון ותאכלס אני נגיד יעזוב מה אני יעשה בלי תעודת בגרות??? כלום
נערך לאחרונה על ידי (*) (*); 27-01-2007 בשעה 00:52.
תקשיב מותק..
לכולנו יש את התקופות הקשות האלו.. אני אפילו עוברת אחת בעצמי..
יש לי לחץ מטורף של לימודים.. אני בכתה י"א..
לפעמים אני פשוט נשברת.. וגם לי בא לפרוש מכל החרא הזה ..
אבל אני חושבת 10000 פעמים על זה.. ואני יודעת שאני לא אעשה את זה .
צריך להיות חזקים ולא פחדנים..
צריך להתמודד עם דברים. לעשות שטויות, טעויות, ללמוד מדברים
זה שתפרוש.. מה יצא לך מזה ? תכלס חשבת על זה ?
זה לא ייתן לך כלום.. בינתיים הדאגות שלך הן רק לגבי החברים שלך והלימודים שלך..
לאט לאט אנחנו מתבגרים וגודלים ויש לנו יותר דאגות על הראש..
אל תקדים את המאוחר.. תסיים ללמוד כמו גדול, אתה תראה שלא תתחרט על זה אח"כ..
אסור להרים ידיים בתקופות קשות. צריך להילחם !!!
ועוד משהו לסיום..
"לא מוצאים אוצרות מוכנים. צריך לעבוד קשה בכדי ליצור אותם" סתם עצה לחיים.
יהיה טוב =]
אם תפרוש מבית ספר אתה לא תוכל לא כלום אבל כלום בחיים שלך.
לא יקבלו אותך לשום עבודה כמעט.
ואז כשתהיה בן 35 ככה ותהיה רעב לאוכל ולמשפחה ולחיים טובים אתה תגיד
"כוס אמק לא יכולתי להתאמץ ולשבת על כיסא בבית ספר?
בגלל שלא באתי נהרסו לי החיים"