אני פשוט חייב לפרוק משהו לפני שאני הולך לישון...
משהו שאולי יתן מסר לאנשים בעלי רישיון הנהיגה פה בפורום..
אין לי כושר כתיבה מטורף... אבל אני ינסה להעביר את המסר..
אני חושב שזה שייך לפה.. אז לא למחוק..=/
ככה.. אמרתי שצריך לפרוק הכל אז נתחיל...
בכוונה אני לא כותב באנונימי כי אין סיבה מהפרטים יבינו מי הכותב..
כמו שחלק יודעים אני נמצא תקופה לא קטנה במד"א..
אישית.. ראיתי מאות תאונות.. ומאות רבות יותר של פצועים...
עשרות פצועים קשה... עשרות הרוגים..
ובאמת שעד היום בלעתי את זה יפה.. וזה עבר ברגע שהכנסנו את הנפגע למיון. לא משנה מה היה מצבו.
אבל היום.. היום היה משהו אחר..............
בצהורים.. יושבים בתחנה......... צחוקים.. נהנים.. ככה מעבירים תזמן...
ואז. הצלצול הגואל..."צוות אטן נסיעה" "צוות אטן".....(אמבולנס טיפול נמרץ=אט"ן).
טוב... בדרך לאמבולנס כבר מעלים השארות... עוד כאבים בחזה?.. עוד בצקת?... עוד חארטה של אדם מבוגר שקצת נלחץ?.. ו.. הופ.. תאונת דרכים...מוזר... יש אמבולנס רגיל ומוציאים אותנו!?...
מתחילים להתגלגל החוצה מהתחנה.. והמחשבות רצות.. לא תמיד יש פרטים מלאים בהתחלה..ואתה לא יכול לצפות מה יהיה.
כמובן שתוך כמה שניות יוצא אחרינו גם האמבולנס השני.. ומתחילים לזרום הפרטים במחשב.
תאונת דרכים... רוכב אופנוע... במקום 2 נפגעים... אחד קשה..
אחד קשה (?)... נו עוד אחד שקצת כואב לו ויש איזה אישה לחוצה שהזמינה את האמבולנס והחליטה שהוא קשה..
פסדר.. נו עוד אחד קשה. כבר התרגלנו לא?..
נוסעים לכיוון.. נסיעה של כ-3 דקות...מתארגנים.. סוגרים תחולצה... כפפות.. ווסטים עניינים..
והופ.. 100 מטר לפנינו התאונה...
ממבט ראשוני.. תאונה קשה.. אוטו פרטי ואופנוע.. תאונה חזיתית... (מכאן חשוב לי הנהגים שבנינו.. תתחילו להפעיל את הדמיון אולי זה ישנה גם בכם משהו..אולי אני אצליח להעביר את המסר בפריקה הזו..)
האופנוע מעוך מתחת לרכב.. בגדול, נראה תאונה של הרוגים.. יוצאים החוצה 2 רוכבים היו על האופנוע.. בשנות ה-20 המוקדמות לחייהם. צעירים.. כן צעירים כמונו...נהג האופנוע שרוע על מכסה המנוע של המכונית.. כולו מדמם מהראש. אבל משהו אחר מושך את העיניים שלי.. הבחורה שרכבה אחריו באופנוע.. שוכבת על הרצפה מוטלת ליד הרכב.. כמה שניות של שקט ומתחילה שוב לצרוח...
ניגשים אחד לפה אחד לשם.. הערכה מהירה.. ולוקחים את הבחורה.
(לא.. לא בגלל שזו בחורה.. אלא מצבה היה קריטי יותר משל הבחור).
לא נפרט מכאן ננסה לזרום לעיקר..
מגיעים עוד ועוד אנשים.. שמים אותה על הלוח המיוחד .. מקבע ראש.. מקבע צוואר.. מעלים אותה לניידת..
שכל הדרך היא עם הראש לכיווני.. מסתכלת.. צועקת.. ועוצרת שוב להסתכל...
נכנסים לניידת.. אני מתיישב ליד הראש שלה. מחזיק אותו ומדבר איתה.. שלום.. איך קוראים לך.. מנסה להרגיע.. מנסה להבין מה? איפה כואב? מה קרה? מנסה להעביר תקשורת ראשונית..
היא מסתכלת עלי.. עיניים בוהקות..גדולות... בצבע דבש.. עיניים יפות.. נערה יפה..
וברגע שהיא מקבלת את המבט שלי עם פה מלא דם מהתאונה (זה מה שחרוט לי בראש העיניים והפה..) היא אומרת..."בבקשה, תגיד לי שזה חלום..." "בבקשה, תעיר אותי.."
באותו רגע כבר לא היה לי מה להגיד יותר.. נתקעו לי המילים.. ועדין אני יושב פה וכותב את זה עם צמרמורת...ראיתי מאות.. מאות.. אבל זה השאיר לי את הסריטה. אני לא חושב שאני ישכח את זה בחיים.
חברים מה שאני בא להגיד לכם פה.. שזה קורה.. זה לא חלום,זה אמיתי!!! ולא יהיה מי שיעיר אותכם.....
באמת תסעו בזהירות! ותחזרו הביתה בשלום!...
אני אישית לא יודע מתי אני יעלה לאוטו בקרוב אבל אני יכול להבטיח.. שאני מוריד את הרגל מהגז... מה איתכם!?...
אני מקווה שהצלחתי להעביר את המסר..
זה סיפור אמיתי.. ניסיון לפרוק טיפה את המתח שאני נמצא בו.......
אני לא מפסיק לחשוב על זה.. באמת.. פשוט חושב מה איתה.. כואב לי עליה מכל הלב.
וזהו חברים, שיהיה לכם לילה טוב.
מצטער שחפרתי, אבל זה יושב לי חזק והיה לי חשוב לספר כי מספיק שזה יגע במישהו אחד אני את שלי עשיתי.



ציטוט ההודעה














ואיך קוראים לך? אני שנים בפורום ואני עדיין לא מבין.




