טאיקוונדו
טאיקוונדו או טאי-קוון-דו ואף טאקוונדו (태권도- בתרגום חופשי: "דרך החיים של הבעיטה והאגרוף") היא אמנות לחימהקוריאנית שמתבססת בעיקר על כוח שנוצר כתוצאה מתנופה, ממסת הגוף ומתנועת האגן ושמה דגש פחוּת על כוח ישיר.
סוגי טאיקוונדו
שני ארגונים של טאיקוונדו קיימים. הראשון הוא WTF (World Tae-kwon-do) Federation שמוכר כענף ספורט רשמי באולימפיאדה, השני הוא (ITF (International Tae-kwon-do Federation.
חלקי הטאיקוונדו
פילוספיה של הפומסה
- פוּמסה או טולים (באמנויות לחימה אחרות קאטות) - סדרה של מכות ותנועות מול יריב דמיוני אשר מטרתה לתרגל נשימה, ריכוז ובעיקר הגנות והתקפות במגוון מצבים דמיוניים. ברמות גבוהות יחסית מבודדים חלקים מהפומסה ומתרגלים אותם מול יריב אמיתי. בפומסה יש ביטוי לפן הפילוסופי של לחימת הטאיקוונדו אשר אומרת שאין מסיימים מהלך בתנועה הגנתית. ישנם 17 מהלכי פומסה שונים.
- הושינסול (בתרגום - הגנה עצמית) - בחלק זה מלמדים להתגונן מפני תקיפות של סכין, אגרוף, מקל, ולעתים אף אקדח מטווח קרוב.
- קרבות - החלק בו לומדים להילחם, לפי WTF בסגנון חצי מגע לילדים ומגע מלא מגיל 14, לפי ITF בסגנון ללא מגע לילדים וחצי מגע מעל גיל 12.
קרבות ושיטת הניקוד
לפי החוקים האולימפיים של ה-WTF המנצח בקרבות נקבע על בסיס ניקוד המוענק למשתתפים בזמן נתון. בתחרות רישמית מתחרים שלושה סיבובים, שנמשכים 2 דקות כל אחד. כמו כן במצב של שוויון נקודות בסוף הקרב, ממשיכים לסיבוב "נקודת הזהב" כלומר המתחרה הראשון שזוכה בנקודה, מנצח.
מונחים
"נוקאואט" מתרחש כאשר יריב לא יכול להמשיך את הקרב. לרוב במצבים בהם חוטף היריב בעיטה לראשו או לאזור אחר חוקי. שופט הזירה המרכזי סופר בקוראנית עד עשר ובזאת מאפשר למתחרה להתעשת מהבעיטה. על המתחרה שחטף את הבעיטה חלה חובת הוכחה כי מצבו תקין להמשך הקרב. את זאת יעשה על ידי קריאת "קיאפ".
צילום נוקאואט, הולנד 2005
"נוקדאון" מתרחש כאשר המתחרה מקבל מכה אשר מהממת אותו ולפי החלטת השופט המרכזי אינו כשיר להמשיך להתחרות.
שיטת הניקוד לפי WTF
מכות לראש עם היד אסורות
- בעיטה לבטן - נקודה
- בעיטה לראש (אסור מאחורי הראש) - שתי נקודות
- בעיטה לראש המהממת את היריב - שלוש נקודות (כמעט ולא קורה - לרוב מדובר בנוק אאוט)
- בעיטה לבטן המהממת את היריב - שתי נקודות (כמעט ולא קורה)
- אגרוף לבטן המהמם את היריב - נקודה (כמעט ולא קורה)
על יציאה מהזירה, מכה מתחת לחגורה, פסביות ונגיעה בריצפה עם איבר גוף מעל גובה הברך השופט יכול להוריד חצי נקודה. לאחר שלוש הורדות מפסיד המתחרה אוטומטית.
שיטת הניקוד לפי ITF
- בעיטה לבטן - נקודה
- בעיטה לבטן בקפיצה - נקודה
- בעיטה לראש -שלוש נקודות
- בעיטה לראש בקפיצה - שלוש נקודות
- אגרוף לבטן - נקודה
- אגרוף לראש -נקודה
[ מגינים ולבוש
מכיוון שהבעיטות בטאיקוונדו חזקות מאוד, על המתחרים ללבוש מגינים שבלעדיהם אסור להתחרות. מתחרי ה-WTF מחוייבים ללבוש:(בדרך כלל גם מגן אשכים ומגן שיניים)
מתחרי ה-ITF מחוייבים ללבוש:הקרבות נערכים על מעין מזרונים מיוחדים על מנת להבטיח את בטחונם של המתחרים במקרים של נפילות (ובמיוחד נפילות על הראש).
- מגן ראש
- מגן ידיים
- מגן רגליים (מכף הרגל עד השוק)
- מגן אשכים
- מגן שיניים
שיפוט
בקרבות יש כמה סוגי שופטים (בין ארבעה לחמישה שופטים בסך הכל):
- שלושה או ארבעה שופטים צדדיים הנמצאים מחוץ לזירה ("שופט פינה")- הם רושמים את הנקודות או מסמנים אותן בעזרת לחצן אלקטרוני בשיטה האלקטרונית צריכים שנים משלושת השופטים ללחוץ על הלחצן כמעט בו זמנית כדי שתסומן נקודה.
- שופט מרכזי שנמצא בזירה - במקרה וצריך להוריד חצי נקודה או לתת אזהרה השופט עוצר את הקרב ומסמן למתחרים את החלטתו. בסמכותו של השופט המרכזי גם להחליט על נוקאאוט, נוקדאון, ובעיטות מהממות.
- שופט שולחן מקבל את הפתקים משאר השופטים בסוף כל קרב, מסכם את הנקודות, ומניף דגל כחול או אדום לפי הצבע של המתחרה שניצח או מודיע לשופט המרכזי המניף את ידו של המנצח.
חגורות ודירוג
סדר החגורות הוא:
לבן
לבן עם צהוב
צהוב
צהוב עם ירוק
ירוק
ירוק עם כחול
כחול
כחול עם אדום
אדום
אדום עם שחור
שחור
מעל חגורה שחורה יש דירוג של "דאנים" לדוגמה חגורה שחורה דאן 1 וכדומה עד דאן 9 את סימון הדן נהוג לעשות באופנים שונים - כיתוב בקוראנית, לעתים גם באנגלית או סימון על ידי פסים.
דאן 1-3 נקרא "סאבון" ודאן 4-6 נקרא "סאבונים" ומעל ל-6 "סאחיונים".
גובה הדאן מכתיב את צורת הפניה אל בעל החגורה השחורה.
על מנת לעבור חגורה יש להפגין ידע ורמה.
במקביל לחגורות יש דרגה הנקראת "גופ", הגופ מתחיל מ 12 ונגמר ב 1. אחרי גופ 1 מגיעה חגורה שחורה (בחגורה שחורה כבר אין גופ). הגופ הוא דרגה נפרדת מהחגורות אף על פי שהוא מדרג את אותו הדבר.
החלוקה לדיויציות בתחרויות
לרוב החלוקה מתחלקת לפי גילאים, משקל, ומין. קיימת נבחרת בוגרים, נוער וקדטים, ובתחרויות האולימפיות זה מתחלק בעיקרון לפי מין ומשקל בחלוקה הבאה:
גברים:נשים:
- 58 ק"ג ומטה
- 58-68 ק"ג
- 68-80 ק"ג
- 80 ק"ג ומעלה
- 49 ק"ג ומטה
- 49-57 ק"ג
- 57-67 ק"ג
- 67 ק"ג ומעלה






