מואסטה\ברקן אדום:
סכנה: דג עם קוצים מאוד לא נעימים.
גם על הקשקשים יש לו קוצים (יותר לכיוון של זיפים חדים וקוצניים מאוד).
עונש לנקות אותו.
לוקוס:
סכנה: הזימים שלו ושל שאר הטורפים בגדלים האלו מעוצבים ככה שאם במקרה משהו שנכנס לפה כמעט והצליח לצאת אז הזימים, תפקידם לצ´קמק אותו. שים לב ל"שיניים" על הזימים והחדות שלהם, בנושא לחוזק של מכסי הזימים אצל הלוקוס - ברגע שהוא נתפס והולך לסלע אתה יכול למשוך שעה אם הוא נעול- צו בית דין גם לא יזיז אותו. רק כשהוא ילך תוכל להוציא אותו (או אם הוא קטן מאוד).
דבר נוסף, על מכסה הזימים עצמו יש לו גם כן קוצים חדים כמו סכין יפנית.
אם הוא יפול והקוץ ישתפשף לך על היד הוא יעשה לך חתך שלא יבייש סכין מטבח חדה.
חיקוי של לוקוס-שופין:
אין תמונה.
סכנה שופין: לא יודע איך אומרים בערבית אבל הפירוש המילולי של המלה הוא שופין, דג ענק בשר לבן, קוראים לו שופין כי אם אתה נוגע בו הוא משייף לך את היד, קוצים וקשקשים חדים כתער.
שועל ים\ברקודת עומק\ברקודה צלופח\רצוען דג זנב\דג סרט\טייגר פיש:
סכנה: לא רק מהשיניים יש להיזהר.למרות שזה נושא מאוד מסוכן השיניים שלו, פשוט לתפוס אותו בצוואר חזק ולשבור לו את ה"מפרקת" (לא יודע אם יש לדגים).עוד משהו שפוצע אמנם לא ברמה אז סתם כואב. מתחת לרקטום של הדג יש קוצים כל כמה סנטימטר (בצד של הבטן לא של הגב) והדג נותן הצלפות עם הזנב ועם הקוצים.הקוץ לבד לא מפריע אבל בתנופה של ההצלפה זה יכול להיות קצת כואב.
בדרך כלל נמצא באילת.
נפוחית (אבו-נפחא):
סכנה: הוא מנפח את גופו באמצעות בליעת מים. כמו כן, מופרש על פני גופו ריר רעלי המשמש להגנתו.
פעיל יום באזורי השונית הרדודים.
הסולנית הרעילה:
הסולנית הרעילה המכילה גם היא רעל חזק המופרש
בזמן סכנה, ומונע טריפתה, רעל זה מתפוגג לאחר בישולה.
טריגון מנוקד:
דגי הסחוס מקבוצת הבטאים מצוידת בזנב ארוך בעל קוצים הפוצעים
את הרקמות ומחדירים ארס.
הטריגונים חבויים מתחת לחול ודריכה עליהם גוררת מכת זנב ותוך כדי כך
מחדירה קוץ ארסי.
טריגון סנפירים:
הכאבים חזקים ביותר והאזור מתנפח ומאדים. במקרים קשים ישנה ירידה
בלחץ הדם בחילות הקאות וקשיי נשימה.
הטיפול במקרים אלו הוא, שטיפה של המקום במי ים והכנסת האיבר הפגוע
במים חמים למשך כחצי שעה.
יש לטפל בכל מקרה כזה באנטיביוטיקה ובזריקות אנטי טטנוס.
טחן נקד:
הטחן הנקד וחטחן העיטי גם הם מקבוצת הבטאים שפגיעתם גם קשה ומסוכנת,
ובמיוחד כאשר הם נתפסים ברשתות הדייגים.
אבנון:
האבנוניים והעקרבונים מסתתרים בין סלעים ואלמוגים ואבחנה בהם קשה במיוחד.
צורתם וצבעם משתלבת עם הסביבה והם נחשבים בעלי ההסוואה הטובה ביותר.
הם מצוידים בקוצים ארסיים וכשנדקרים מהם חשים חולשה והפרעות בקצב הלב ובנשימה.
הדגים הללו עלולים לסכן חי אדם ובמקרה של האבנון למשל. ידוע שהוא גרם למותם של צוללנים.
במקרה של פגיעה קשה יש לבצע הנשמה ולהזעיק עזרה מיידית.
יש לציין שבבית החולים באילת קיים כבר נסיוב נגד ארס האבנון.
איצטגנון:
אין תמונה.
האיצטגנון מצויד בקוצים גדולים על מכסה הזימים ובחלקו הקדמי של סנפיר הגב.
הוא גרם לפגיעות בצוללנים אך בחופי ישראל הוא די נדיר ולא דווחו פגיעות שלו.
ד"א, אל תגעו בדגים לא מזוהים!





סכנה: לא רק מהשיניים יש להיזהר.למרות שזה נושא מאוד מסוכן השיניים שלו, פשוט לתפוס אותו בצוואר חזק ולשבור לו את ה"מפרקת" (לא יודע אם יש לדגים).עוד משהו שפוצע אמנם לא ברמה אז סתם כואב. מתחת לרקטום של הדג יש קוצים כל כמה סנטימטר (בצד של הבטן לא של הגב) והדג נותן הצלפות עם הזנב ועם הקוצים.הקוץ לבד לא מפריע אבל בתנופה של ההצלפה זה יכול להיות קצת כואב.














