קורסת.

[משתמש אנונימי]

אני פשוט לא יודעת איפה להתחיל....
סבא שלי, גוסס, ואולי השני שאאבד השנה.
אבא שלי, בעיות בלב, מפחיד כמו לא יודעת מה, ואלוהים יודע כמה הוא חשוב לי...
אמא שלי, לחוצה, למה?
צריך לעזוב את הבית לשלושה חודשים, והשד יודע אם נמצא בית בכלל..
אני? טוב, אני כבר קורסת.
אני לא יכולה להתנהג יותר כמו גדולה, או "לשמש דוגמא לאחרים", like i used too...
אני מפחדת, לפעמים פשוט משום מקום בא איזה בכי שאני חייבת להסתיר, ואין לי עם מי לדבר יותר..
וכל מצבי הרוח שלי תמיד הורסים לי את הכל...
הרסתי לעצמי את החיים.
life's a bitch, ורק עכשיו קלטתי.

קשה לי.. אני לא יודעת מה לעשות, ואנשים לא מקלים על זה.

באלי למות, בחיי.

לא חייבים להתייחס, סתם פריקה שבאה עם דמעות.

[שאול]

בת כמה את?

[משתמש אנונימי]

14, למה זה משנה?

[grass]

החיים עוד לפנייך תמיד יש אתצ התקופות הקשות בחיים במיוחד בגילאים שלנו בגיל ההתבגרות
יש דברים שפשוט אמורים לקרות ואף אחד לא יכול לשנות את זה אל תדאגי עם הזמן המצב רוח שלך יעלה
והמצב הזה יעבור ולא יהיה לך יותר ממה לדאוג

[שאול]

כן זה משנה...
אני איבדתי את 2 הסבים שלי ואת דוד שלי לא מזמן ואני יודע מה זה לאבד מישהו.
בקשר לדירה תסמכי על אמא שלך אני בטוח שהיא לא תיתן לילדים שלה להיות ברחוב זה הטבע שלהם פשוט תסמכי עליה...
אבא שלך,אין ממש מהלעשות למעשה...הדבר היחידי שאת יכלה זה להיתפלל לשלומו.
אם את היית חזקה בשביל כולם ועכשיו את תשברי כל מי שאחז בך ישבר...וזה לא יעזוב אותך אף פעם.
התאבדות?אל תעשי שטויות החיים עוד לפניך יש לך הרבה מה לעשות ולהספיק
תחשבי כמו שאת עצובה איך שכולם יהיה עצובים ולפי מה שאת אומרת אני לא חושב שצריך להחמיר את המצב.

[maayanhos]

אוקי אז ככה בקשר לסבא שלך תמיד יש אותו סוף לכולם ואם סבא שלך גוסס כנראה שהוא סבל אז תסתכלי על זה ככה... ובקשר לאמא שלך יש לה סיבה להיות לחוצה אם זה מה שאת מספרת את יכולה להקל אליה לעזור לה ולחפש באינטנט דירות

[SeperatioN]

כמה שזה עצוב, את חייבת לחשוב חיובי.
חייבים להתגבר בחיים אפילו עם אובדן של יקירים.
מאחל לך ולמשפחה שלךך הרבה בריאות, והלוואי והכל יסתדר.

[K~C]

אני לא זוכר איפה קראתי.. אבל שמעתי על מקרה הרבה יותר גרוע משלך שלילדה אחת ביום אחד האבא אימא, סבתא וסבתא נפטרו בתאונת דרכים קטלנית ביותר, והודיעה לו את זה באופן הכי כואב שאפשר. היא נשארה לבדה עם אחת ואחות קטנים והיא בעצמה בת 15. היא עברה לגור עם דודים שלא סובלים אותם ומנסים להפתר מהם ועושים טובה על זה שהם מחזיקים אותם, היא היתה צריכה לעבוד בשביל אוכל לאחים שלה ובשבילה, ועדיין היא נשארה בנימה אופטימית לחיים וידעה שכל זה יגמר ויהיה טוב בקרוב. וזה מה שאני מציע גם לך לעשות.

[Tomm90]

טוב..קודם כל..בחיים אל תחשבי על אפשרות כזאת של התאבדות

כי אז זה יגרום רק יותר סבל למשפחה ואני בטוח שאת לא רוצה בזה!!

עכשיו בקשר לשאר הדברים שקרו לך...אני יודע שזה לא כ"כ משפיע העזרה דרך המחשב..ואני הייתי מעדיף אם מישהו היה לצידך ותומך בך, בכל מקרה..מה שאני יכול להגיד לך, זה שלכולם יש תקופות קשות..יכול להיות שעוד חודש דברים ישתנו ויהיה טוב יותר, אל תאבדי את התקווה
בשבילך ובשביל המשפחה
כמה שזה קשה..תאגרי כוחות...בסוף את תעברי את זה, מבטיח !

[Lotemy]

את בת 14.
זה שלב קשה, עוברים הרבה. אני בטוחה שאת תתגברי.
אם אין לך עם מי לדבר, את תמיד מוזמנת לפנות אלי בפרטי, או במסן.
ולשפוך את הלב, ואני מבטיה לעזסור לך לאגור כוחות ולהראות לך שיש עוד אופציות.
ואני מקווה שהכול יהיה בסדר, ואם את רק צריכה חיזוק תתקרשרי אלי, או תוסיפי אותי.

אל תתיאשי מתוקה(:

[Graf.E.T]

כמה שהחיים קשים בגיל 14. 14 זה הגיל הכי קקע.
תקשיבי הכל עובר מתישהו. כל יום הוא יום חדש שאת יכולה לעשות אותו הכי טוב אם את רק רוצה.
זה תלוי בך וברצון שלך. אם את במצב שאת רוצה להתאבד ולשפר את הדברים לא ממש נראה לך אז החיים באמת יראו גרוע.
תחשבי חיובי.
אני מכירה מישהי ש5 מהמשפחה שלה נרצחו בפיגוע בסבארו ביום אחד והיא עדיין כאן ועדיין שמחה... למרות שהיה לה קשה מאוד.
ואל תשכחי אף פעם לדבר על מה שכואב לך.

[Xanax]

טוב דיי עם כל הסיפורים שאתם מביאים אתם יודעים 'צרת רבים , נחמת טיפשים'
פשוט תאמיני שיהיה טוב תתפללי על ההורים שלך תאמיני ויהיה טוב בע"ה אל תדאגי
תשארי את הדאגות לו את פשוט תדאגי להתחזק קצת ולהתפלל ויהיה טוב
הכל לטובה

[CompleX]

תראי תאמת במצב כזה אין הרבה מה להגיד.
אני מקווה שיש לך חברים טובים ומשפחה תומכת.
אמא שלך לחוצה ובצדק.
את רוצה לפרט קצת יותר מה יש לאבא שלך? אולי אני יוכל להקל עליך בהרגשה.

באמת תיהי חזקה.
תזכרי אחרי כל ירידה יש עלייה.
והחיים הם גלגל
העיקר שתראי הכל באור חיובי עד כמה שאפשר.
ואל תתני לעצמך לשקוע בדיכאון.
מותר להתפרק. ואפילו רצוי.

במקרה הצורך תמיד טוב לפנות ליועצת/פסיכולוג.
זה רק יכול להקל עליך את העומס.
לפעמים עושה הרגשה טובה רק שיש עם מי לדבר ולספר לו הכל.. אפילו בלי הכוונה פסיכולוגית
שיש מישהו שמקשיב.

[Red Devils]

כל אחד עובר כזה שלב בחיים..
לך זה קורה עכשיו.
אל תתני לזה לגבור עליך..
תילחמי בלחצים והכל, תרגיעי את אמא שלך, תתני כתף לאבא שלך ותחשבי רק חיובי.
אני בטוח שזה קשה ושאת באמת מרגישה מסריח וקורסת, אבל את רק בת 14 ויש לך עוד המון דברים לעשות בחיים.

[SlutFatma]

תיראי תאכלס אין כ"כ הרבה מה לעשות לגבי המשפחה שלך
תיראי את זה בצורה טובה, אם מישהו סובל וחס וחלילה חס ושלום יקרה משהו יהיה להם יותר טוב בעולם הבא.תאמיני לי! (אני יודע מה אני אומר, יש סיפורים שמסתתרים מאחורי זה..אישיים)

אל תחשבי על התאבדות למרות שהרבה ילדים בגיל הזה חושבים על זה.
זה סתם משהו לא מועיל ורק מזיק, זה לא יקל על אף אחד תאמיני לי.

אם בא לך לפעמים להתפרק.. את תמיד יכולה לבוא אליי בהודעה פרטית או לאיסיקיו שלי אם בא לך או אפילו להתקשר אין לי בעיה =]
תיהיה שמחה נשמה בחיים יש עליות וירידות וצריך לגרום לירידות לעלות