
נכתב במקור על ידי
OzAvi
יז. שני מנהגים נהגו הספרדים בעניין תפילת שחרית בתשעה באב: מנהג בית-אל והמנהג הרגיל. המנהג הרגיל הוא ללבוש טלית ותפילין בבית לפני התפילה ולברך עליהם, לומר קריאת שמע ולחולצם, ואחר כך הולכים להתפלל בבית הכנסת ללא טלית ותפילין. אחרי התפילה מוציאין ס"ת קוראים ההפטרה ואחר כך אומרים איכה וקינות, "אשרי", "ואתה קדוש". ומסיימים התפילה עם "פיטום הקטורת" ו"עלינו לשבח וכו'" ולא משנים מאומה מסדר התפילה (שו"ע תקנה סע' א. כה"ח שם ס"ק ד. בא"ח שם כה).
במנחה:
כז. במנחה מניחין טלית ותפילין בברכות, אף על פי שהניחו בבית תפילין קודם תפילת שחרית. וקהל שהתפלל כמנהג בית אל עם התפילין בבית הכנסת - לא מניח תפילין במנחה. אמנם אם רוב הציבור מניחים תפילין במנחה - גם הוא יניח עימהם תפילין אף על פי שהתפלל שחרית עם התפילין (עיין שו"ע תקנה סע' א משנ"ב ס"ק ה כתב שגם ק"ש לא יאמר ואפשר להניח גם תפילין של ר"ת עיין משנ"ב שם ס"ק ד וכה"ח ס"ק ג).
קרדיט לYESHIVA.ORG.IL