הרמב"ן בפירושו לתורה מתאר את סדר בריאת העולם כך:

הרמב"ן נותן יסוד ראשוני, שבו הוא מסביר שהכל נברא מאין (=אפס,כלום) גמור, וממצב זה של אין, אין שום אפשרות לברוא אף סוג של בריאה.

וזה לשונו הקדוש:
הקדוש ברוך הוא ברא כל הנבראים מ אפיסה מוחלטת .

אז נשאלת השאלה מאיפה העולם התחיל להבראות?

על כך מסביר הרמב"ן
"אבל הוציא מן האפס הגמור המחלט יסוד דק מאוד אין בו ממש" אבל הוא כח ממציא, אין בו צורה,"



כלומר שממצב של אין גמור, הוציא הקב"ה שני יסודות דקים מאוד,(יסוד דק מאוד אין בו ממש) יסוד אחד נקרא ארץ, ויסוד אחד נקרא שמים, ומשני יסודות אלה נבראו כל הנבראים בשמים ובארץ,שני יסודות אלו בשלב הראשון לאחר התהוותם מן האפס המוחלט נקראים תוהו ,

כדי להבין יותר מהו המושג "תוהו" מביא הרמב"ן בהמשך דוגמא מפסוק מישעיה "ונטה עליה קו תוהו " (ישעיה ל"ד י"א)והרמב"ן מסביר: כי הוא הקו אשר בו יתחם האומן מחשבת בנינו ומה שיקוה לעשות"

ככל הנראה כוונת ברמב"ן היא שמצב התוהו, הוא כמו לדוגמא אדריכל שמתכנן בנין, אזי הצורה של הבנין נמצאת אצלו בראש, אבל אין אף אדם שיכול לראותה היות והיא נמצאת במוחו של האדריכל,

זהו השלב הראשוני הנקרא תוהו . והסיבה לשם זה היא מלשון תמיהה(כמושפירש רש"י, וכן הרמב"ן כאן:"והמילה נגזרה מלשונם (קידושין מ') בתוהה על הראשונות ,מפני שאם בא אדם לגזורבו שם תוהא ונמלך לקורא בשם אחר"
כלומר:מצב התוהו מקביל למצב של צורת בנין הנמצאת במוחו של אדריכל, אם לדוגמא יבקש האדריכל ממאן דהוא לתאר לו את הבנין כפי ש "נמצא" במוחו שלו, ודאי שאין אדם שיוכל לעשות זאת, אלא רק יהיה תמה(= תוהו ) איך נראה הבנין,

בהמשך נסביר מהו "השלב השני שנקרא "בוהו".


הרמב"ן מסביר כי היסוד הדק מאוד שנקרא "תוהו" <וכן "היולי" בלשון חכמי היונים> יש בו בצורה דקה מאוד<ולכן גם נקרא כך> את כל פרטי הבריאה, כלומר: שביסוד השמים יש את כל פרטי השמים, וביסוד הארץ יש את כל פרטי הארץ, וכדי להוציא מכח התוהו את הדברים שטמונים בו ,לא צריך ל ברוא בריאה חדשה שלא היתה לפני כן,<כמו שהיה עם התוהו, שלפניו לא היה כלום, והתוהו הוא בריאה חדשה> אלא רק לגלות את מה שטמון בכח ובהעלם בתוהו.

ובלשונו הזהב של הרמב"ן:

"ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה,כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותיקן אותן"
השלב השני לאחר התוהו, נקרא "צורה" לתוהו אין צורה מוגדרת,וזה משול לנסיון לתת צורה לתכנון הבנין כמו שנמצא במוחו של האדריכל, ברור הרי שאין שום דרך לעשות זאת אם האדריכל לא ישרטט לנו את הצורה על ניר,,

אכן, הצורה כפי שהיא נמצאת במוחו של האדריכל <מצב התוהו> היא גם לא מוגדרת, ואין לה גבולות, שם הכל נמצא ביחד, אחד המשיבים פה קרא לזה באשכול הקודם "באלאגניציה" אין שם הגדרות, מה בדיוק נוצר מחומר השמים ומה בדיוק נוצר מחומר הארץ,כשם שבמוחו של האדריכל אין יכולת הגדרה,

מתי נוצרת ההגדרה?
הצורה וההגדרה הנוצרות בשלב השני, כאשר בדוגמא האדריכל משרטט את הבית על ניר, בתכנון יש כבר הגדרות, יש חדרים שונים, שלהם יש גודל וצורה שונה, ואותו דבר בנמשל, מצב הצורה הוא מצב שהתוהו גילה את הכוחות הנעלמים שבו, והגדיר אותם, מה יתהווה מכח המים, ומה יתהווה מכח הארץ.


מחומר השמים נוצרו: השמש, הירח, הכוכבים, והמזלות. ומחומר הארץ נוצרו הארבע יסודות שיש בארץ למטה והכל נברא מהם:<כל הדברים שבארץ,> אש רוח מים ועפר.

__________________
"ומצוה שעושים אותה הרבה בני אדם בשותפות, כל אחד נוטל שכר כאילו עשאה כולה לבדו..."

"יהודי שאינו מאמין בניסים אינו אדם ריאלי"... (דוד בן גוריון)

[IMG]http://www.***.co.il/images/misc/progress.gif[/IMG]