[מידע] עמדות ומבנה
הובא מויקיפדיה:
למרות שהחוקים לא קבעו קיום של עמדות ברורות, הן נוצרו כחלק מהתפתחותו של המשחק. בחמשת העשורים הראשונים של המשחק השתמשו בשני גארדים, שני פורוורדים וסנטר. מאז שנות השמונים נקבעו עמדות מפורטות יותר ושמן:
- פוינט גארד (Point Guard - PG): תפקידו הוא לארגן את המשחק ההתקפי של הקבוצה על ידי שליטה בכדור וקבלת ההחלטה כגון למי למסור ומתי, לזרוק, איזה תרגיל לבצע וכו'. לרוב השחקן הנמוך בקבוצה. בעברית נהוג לכנות תפקיד זה בכינוי רכז שכן שחקן זה מרכז את משחק הקבוצה.
- שוטינג גארד (Shooting Guard - SG): תפקידו העיקרי בהתקפה הוא להגיע למצבי קליעה ולשים את הכדור בסל. לרוב שחקן נמוך יחסית וזריז. בעברית נהוג לכנות תפקיד זה בכינוי קלע, שכן באופן מסורתי תפקיד זה נועד לשחקנים בעלי קליעה מדויקת.
- סמול פורוורד (Small Forward - SF): תפקידו הוא המגוון ביותר בדרך כלל וצריך לשלוט ברוב היכולות הדרושות. לרוב קולע מחצי מרחק או חודר לסל. בהגנה דואג בעיקר לריבאונדים וחטיפות.
- פאוור פורוורד (Power Forward - PF): תוקף לרוב קרוב לסל ועם הגב אליו, לעתים גם בעל קליעה טובה מ"חצי מרחק". בהגנה שומר מתחת לסל (באזור ה"צבע") ולוקח ריבאונדים ונותן חסימות. לרוב שחקן גבוה וחזק.
התיאורים הרשומים לעיל גמישים. לעתים קבוצה תשחק עם שלושה גארדים, או ששחקן יכול לשחק בכמה עמדות אם יש לו את היכולות הנדרשות.
- סנטר (Center - C): שחקן ציר. משתמש לרוב בגובהו או ממדיו הפיזים הגדולים בשביל לקלוע מתחת לסל בהתקפה או לשמור על הסל מפני חדירות בהגנה ולקחת ריבאונדים, לבצע חסימות ול"שלוט" מתחת לסלים. זהו שחקן בדרך כלל חלש בקליעה "מבחוץ" (לא תמיד). בעברית נהוג לכנות תפקיד זה בכינוי שחקן ציר, שכן הוא השחקן שנמצא קרוב למרכז "אזור הצבע" ומשחק ההתקפה של הקבוצה נע סביבו.
בכדורסל ישנן שתי טקטיקות הגנה מרכזיות: הגנה אישית והגנה אזורית. בדומה לשמן, בהגנה אזורית כל שחקן מגן ישמור את התוקף המתקרב לעמדה (הקבועה מראש) בה הוא עומד, ובהגנה אישית כל שחקן שומר יריב ספציפי וקבוע. גם פה התיאור גמיש וניתן לשלב בין סוגי ההגנות.
בהתקפה לקבוצות יש לרוב מספר תרגילים מתכוננים מראש בהם הם משתמשים על מנת להגיע למצבי קליעה נוחים. לרוב הפוינט גארד הוא שקובע באיזה תרגיל תשתמש הקבוצה ע"פ החלטת המאמן.
העמדות נקראות הרבה פעמים גם במספרים. עמדה מס 1 זהו פוינט גארד, עמדה מספר 2 זהו שוטינג גארד, עמדה מספר 3 זהו סמול פורוורד, עמדה מספר 4 זהו פאוור פורוורד, עמדה מספר 5 זהו סנטר.
בפירוט רחב יותר:
קבוצת כדורסל עולה למגרש עם 5 שחקנים, שלכל אחד מהם תפקיד משלו. חלוקת התפקידים היא (לעתים המספרים מחליפים את שם העמדה):דוגמאות לשחקנים ידועים בעמדה זו: בוב קוזי, ג'רי ווסט, מג'יק ג'ונסון, ג'ון סטוקטון, סטיב נאש, ג'ייסון קיד, איזייה תומאס ובארץ: שארונאס יאסיקביצ'יוס, מוטי ארואסטי, גיא גודס, חן ליפין, איתמר מרזל, בארי לייבוביץ', עודד קטש, עדי גורדון ומאיר טפירו.
- רכז או פוינט גארד (Point Guard) - עמדה מספר 1. מנהל את המשחק וקובע את התרגיל שבו ההתקפה תשחק. הרכזים הם בדרך כלל נמוכים (שחקנים שגובהם למטה מ-1.90 מטר נחשבים לנמוכים בכדורסל), זריזים ובעלי יכולת שליטה בכדור. נדרשת להם גם יכולת ראיית משחק, חכמת משחק ויכולת מסירה. רכזים רבים גם קולעים היטב.
דוגמאות לשחקנים ידועים בעמדה זו: מייקל ג'ורדן, אלן אייברסון, קלייד דרקסלר, דווין וייד, קובי בריאנט, רג'י מילר ובארץ: אנתוני פארקר, מיקי ברקוביץ', דורון ג'מצ'י, דורון שפר, חיים זלוטיקמן ו- טל ברודי.
- שוטינג גארד או קלעי (Shooting Guard / Second Guard) - עמדה מספר 2 - חצי פינה, שחקן חוץ. מעט גבוה מהרכז, ניחן לרוב ביכולת קליעה טובה או יכולת חדירה טובה. כמו כן זקוק לראיית משחק טובה, שכן לעתים הוא מחליף את הרכז בניהול המשחק. עם זאת לרוב תפקידו מתבסס על צבירת נקודות.
דוגמאות לשחקנים ידועים בעמדה זו: לארי בירד, ג'וליוס אירווינג, לברון ג'יימס, אוסקר רוברטסון, אלג'ין ביילור ובארץ: לו סילבר, מייק לארגי וסטיב קפלן.
- סמול פורוורד או שחקן פינה (Small Forward) - עמדה מספר 3. גובהם של השחקנים בעמדת הסמול פורוורד הוא לרוב בסביבות שני מטרים. תפקידם העיקרי הוא לקלוע נקודות ולהוות חוליה מקשרת בין שחקני החוץ (מספר 1 ו-2) לבין שחקני הפנים (מספר 4 ו-5). האופן בו שחקן בעמדה זו קולע את מרבית הנקודות משתנה משחקן לשחקן. בעוד שחקנים כמו פרדרג סטויקוביץ' הם קלעים מעולים מחוץ לקשת, אחרים כמו טיישון פרינס מעדיפים לחדור לסל.
דוגמאות לשחקנים ידועים בעמדה זו: קארל מלון, צ'ארלס בארקלי, דירק נוביצקי, קווין גארנט, טים דאנקן ובארץ: מייסאו באסטון, נדב הנפלד, קווין מגי, שמעון אמסלם וליאור אליהו.
- פאוור פורוורד (Power Forward) - עמדה מספר 4. לרוב שחקן גבוה ומסיבי, היכול לשחק גם בעמדת הסנטר. בעל התמצאות טובה ברחבת הסל ובזריקות לחצי מרחק. בדרך כלל מהיר יותר מהסנטר אך איטי לעומת הסמול פורוורד.
בשל מיעוט השחקנים הגבוהים בארץ (מעל 2.05 מ') שחקנים זרים רבים מיובאים מחו"ל לתפקיד זה ולעיתים קרובות מוסתים שחקנים מעמדה מספר 4 לביצוע התפקיד. דוגמאות לשחקנים ידועים בעמדה זו: ביל ראסל, שאקיל אוניל, וילט צ'מברליין, קארים עבדול ג'אבר, ביל וולטון, האקים אולאג'ואן, פטריק יואינג, מוזס מלון ובארץ: תנחום כהן מינץ, בעז ינאי, ארל וויליאמס, לבן מרסר, נייט האפמן ו- ניקולה וויצ'יץ'.
- סנטר או שחקן ציר (Center, Pivot) - עמדה מספר 5. לרוב השחקן הגבוה ביותר קבוצה. מצוי לרוב ב"אזור הצבע" שמתחת לסל. תפקידו לקלוע מטווח קרוב תוך ניצול יתרון הגובה שלו. יתרון הגובה עוזר לסנטר במאבק על הריבאונד וכן בביצוע הטבעות וחסימות. מהסנטר נדרשת יכולת פיזית רבה על מנת שיוכל להסתדר עם השמירה החזקה באזור הסל.
נכתב במקור על ידי JORDAN100
