הנה לכם הרבה מאוד ציטוטים מצחיקים מהחיים זה לא הכל ...תוכנית טובה...
"לדעתי אם נחפש בכל העולם כולל הודו, סין וברזיל לא נמצא אדם עלוב ממך" ~ גדי למיקי
"אתה גרסה אנושית של הקוביה ההונגרית" ~ גדי למיקי
גדי ומיקי אחרי שמיקי דרס את מכין הפלאפל:
גדי: "תגיד שאתה לא יכול, פעם הבאה תודיע שאתה מטומטם"
מיקי: "חשבתי שאתה יודע"
גדי: "אני יודע שאתה מטומטם לא ידעתי עד כמה אתה מטומטם"
גדי עומד במרפסת וכולם חושבים שהוא עומד לקפוץ:
קנובלר: "תקפוץ, נוימן, תקפוץ, תהיה גבר, תקפוץ."
דוריס: "מה אתה עושה?"
קנובלר: "פסיכולגיה הפוכה, דוריס, אני מכיר אותו, הוא דווקא לא יקפוץ, אני מכיר אותו הוא איש של דווקא."
דוריס: "ואם הוא יקפוץ?"
קנובלר: "אז טעיתי"
גדי: "אוי ואבוי, דפנה בוגדת בי!"
מיקי: "עם מי היא בוגדת בך?"
גדי: "עם מעריץ אלמוני ששולח לה פרחים!"
מיקי: "שזה למעשה אתה, אבל היא חושבת שזה מישהו אחר שהיא בכלל לא מכירה"
גדי: "בדיוק" (מופתע מהקליטה הלא אופיינית למיקי)
מיקי: "בפעם הבאה שאתה קורא לי מטומטם, תזכור את השיחה הזאת"
שיחה בין ההורים של גדי, אחרי שקיבלו את ההודעה על כך שגדי עוזב את הדירה:
בתיה: "אלא אם כן..."
מאיר: "אלא אם כן מה?"
בתיה: "לא משנה, זה רעיון טיפשי"
מאיר: "אז מה, בגלל זה לא לספר? אפשר לחשוב שזה פעם ראשונה שיש לך איזה רעיון טיפשי."
"זה באמת אני, אני איש מטומטם" ~ מיקי על עצמו
"להתנצל לאורלי זה כמו שישראל תבוא לחיזבאללה, תבקש סליחה, זה רק יזמין עוד התקפות" ~ גדי למיקי (אחרי שאורלי זרקה אותו שוב)
שיחה בין גדי למיקי (לאחר שמיקי שוב מוכיח פחדנות מול התגובות של אורלי)
גדי: "תשמע טוב מה שאני אומר לך, בהיסטוריה לא קם סמרטוט כמוך"
מיקי: "אני סמרטוט, נכון?"
גדי: "סמרטוט, מרבד, שטיח, נילון נצמד, תבחר"
מיקי: "מטלית"
גדי: "גם מטלית"
שיחה בין קנובלר לדוריס
דוריס: "היי, מה נשמע? מה קורה, בבון?"
קנובלר: "בסדר, מה את עושה פה, מדוזה?"
גדי : "מיקי, העולם מחולק לשני חלקים. העולם, ומיקי."
מיקי: "קרה אסון, אורלי שוב זרקה אותי"
מיקי: "אני המיקי שלו"
דפנה בכעס: "אני רוצה לדבר איתך."
גדי: "מה קרה?"
קנובלר: "מה קרה?"
דפנה: "מה קרה? גיליתי שאתה אדם עלוב עם אישיות של מדוזה!"
גדי: "אבל למה?"
קנובלר: "את זה גיליתי עליו כבר מזמן..."
דפנה: "אני מדברת עליך!"
קנובלר: "עלי?"
גדי: "עליו?... מה אני מתפלא בעצם."
דפנה: "אתה מאד משועמם, נכון?"
גדי: "תגדירי משועמם."
דפנה: "אתה."
(מיקי חוזר) גדי: "זהו? נגמר הירח דבש? לא אמרתם שאתם חוזרים בערב?"
מיקי: "אנחנו חוזרים רק בערב."
גדי: "הא, הגיוני..." (פונה לדפנה) "הוא חוזר רק בערב, זה מדהים לאן הגיעו עם ההולוגרמות האלה."
(מיקי מתעלם והולך)
גדי: "תראי תראי, זה גם הולך! איזה יופי. זה כאילו שהוא ממש פה, פנטאסטי."
גדי: "אני חושב שאני בתקופת מעבר."
מיקי: "מעבר למה?"
גדי: "לתקופה אחרת שגם שם לא יהיה לי טוב."
קנובלר: (לשוטר) "יש סיכוי שתמצאו את הג'קט שלי? בלעדיו אני כלום!"
גדי: "גם איתו אתה לא משהו."
מיקי: "אני מטומטם!"
גדי: "אתה יודע מה החן בשיחות שלנו? שאני אפילו לא צריך להתערב בהן."
גדי: "אתם לא צריכים עוד כותבים ליצפאן? ומה עם עוזר כותב, מקליד? הלו? הלו?"
גדי: "גם אם הדגים בים יתחילו לדבר יידיש והשמש תהפוך למרובעת אני לא אתן לך לעקוף אותי בתור וזה כולל תור לקופת חולים, תור בבנק ותור למסכות אב"כ " (גדי לאיש בסופר מרקט)
גדי למיקי: "אין לי כוח אליך."
מיקי: "ואתה חושב שלי יש כוח אלי? אתה רואה אותי רק לפעמים, אני צריך ליהיות איתי כל הזמן!"
גדי למיקי: "אתה כאילו קנית את ספר הטעויות השלם, ואתה עובר פרק-פרק, לא מחמיץ עמוד!"
מיקי על גדי: "אם הוא ישמע שאיבדתי לו את הילדה הוא ישתגע, אני מכיר אותו. הוא כזה רכושני..."
מיקי: "אני אהיה משורר! יש בי עומק!... מסויים!... אני חושב..."
בתיה על מאיר: "הרגעים הכי יפים שלי זה כשהוא ישן."
מאיר: "לפחות היו לך רגעים, הא? אתם יודעים על מה אני חולם כשאני ישן בלילה? עליה!"
קנובלר לגדי: "מה קרה נוימן, השתנת מול הרוח, התחלת להבריק?"
גדי לדפנה: "האנושות מתחלק לשני חלקים, האנושות ומיקי... "
מיקי: "קרה אסון, אני עורך-דין!"
מאיר: "דוד זה כמו החיים, פתאום זה נגמר."
תהנו ותגיבו !





ציטוט ההודעה


>
>
