מכירים את זה שאתם אוכלים ארוחה עם כל המשפחה
וכשאתם באים למזוג שתיה לכוס שלכם....כל
המשפחה מצטרפת ומביאה לכם את הכוסות שלהם כדי
שתמזגו להם גם....
מכירים את זה שתוך כדי אכילה אתם קוראים את
המרכיבים של השתייה?
ואז אתם מתחילים כזה.. "גליצרול GF3, C2,
פרוטלקעקיו CVSD23" (משו כזה) ולמרות שאתם
לא מבינים כלום אתם ממשיכים לקרוא הכל? ויש
את הקטע שאתם לא שמים לב שאתם נסחפים ואז אתם
כזה.. "בתוקף עד ה.."
מכירים את זה שאתם באים הבייתה מהבצפר, מתים מרעב, שמים אוכל במיקרו 2 דקות ואז מכינים שולחן..
אחרי 2 דקות המיקרו מסיים ואתם רוצים לאכול אבל האוכל קר אז אתם שמים עוד חצי דקה
ובזמן הזה אין לכם מה לעשות, אז אתם מסתכלים על הטימר כמו מטומטמים וספורים את השניות?
מכירים את זה שאתם מחפשים משהו ממש הרבה ופתאום אתם
מוצאים משהו שממש לא התכוונתם למצוא ואז אתם שמחים
ושוכחים מה רציתם למצוא מקודם...
מכירים את זה שהפריזר כל כך מלא, שכל פעם
שאתם פותחים אותו נופל עליכם משהו?
עכשיו כל פעם שרוצים להוציא משהו מהפריזר זה
הופך לסרט מתח... מה יפול עליכם, ומאיזה
כיוון? ואז אתם צריכים גם לתפוס את הכל בזמן,
שחלילה לא יפול על הריצפה.
אם מישהו קולט אתכם בזמן שאתם תופסים משהו
שנופל עליכם אתם בכלל תותחים.
הכי באסה זה שעד שהצלחתם להוציא מה שהייתם
צריכים ויצאתם משם ללא פגע, פתאום אתם
נזכרים ששכחתם את הקרח, ואז אתם כל כך
בטוחים בעצמכם שעברתם את זה קודם בקלות שאתם
פותחים את הפריזר שוב והכל נופל על הריצפה.
או שאתם מוציאים משהו מהמקרר ובאים להחזיר
אותו ואין מקום אז אתם דוחפים אותו לאנשהו
וסוגרים את הדלת מהר מהר, שיפול על מי שבא
אחריך.
יש עוד קטע. שאתם מוציאים הרבה דברים כדי
להגיע לסוף.. וכשאתם מחזירים נשארים איזה 5
דברים שלא נכנסים! וזה מוזר, הרי זה היה
שם! איך זה לא נכנס עכשיו!
או כשאתם באוטובוס קונים כרטיסיה חדשה אז
הנהג שם לכם את הכרטיסיה על היד, ועליה את
העודף. עכשיו זה הדבר הכי מעצבן, כי זה גם
נהג ממורמר שנסע כל היום ועכשיו הוא נוסע
בזיג זגים, וגם יש איתכם עוד 2000 ילדים ..
ואז אתם אמורים להשתלט איכשהו על העודף שלא
יחליק מהכרטיסיה.
מכירים את זה שאין לכם כוח לזוז, אז אתם
עושים פעולות עם הרגל? כמו לדוגמא להרים
משהו?
מכירים את זה כשאתם משחקים מטקות והכדור עף
לאמצע תמיד יש את הדילמה מי ילך להביא? אז כל
אחד כזה עושה חצי צעד ולא יודע אם להמשיך..
ואז כשאתה כבר ממשיך ואוטוטו אתה מגיע
לכדור מגיע זה שמולך ולוקח אותו.
מכירים את זה שנגיד אתם אוכלים סנדוויץ´ עם
מלפפון ליד. אז אתם אוכלים את המלפפון ממש
לאט כדי שיספיק לכל הסנדוויץ´, אבל אז אתם
מגיעים לביס-שניים האחרונים ומגלים
שהשארתם בערך חצי מלפפון? אז כדי להרגיש טוב
עם עצמכם אתם אוכלים מהר את המלפפון ומשאירים
ביס אחד כדי שהתוכנית באמת תסתיים כמו
שרציתם.
מכירים את זה שאתם מדברים עם מישו על משו לא
כזה מעניין ואז אתם מוצאים את עצמכם אומרים
כל חצי דקה בערך "כן,אה", אחרי 20 פעמים
של כן אה אתם מפחדים שהוא ישים לב ומנסים
לגוון עם איזה "אשכרה" ו "וואלה"...
מכירים את זה שאתם הולכים ליד מישהו ואז
בכדי לא להיתקע בו אתם הולכים למקום אחד,
ואז הוא גם בטעות הולך למקום אחד (לוקח צעד
אחד קדימה) ואז אתם הולכים לצד השני ואז הוא
גם הולך לצד השני ואז יוצא לכם ריקוד מוזר עם
איזה זקנה בת 60 שבכלל לא תיכננת...
מכירים את זה שאתם רוצים להביא לחדר שלכם
אוכל שמורכב מכמה דברים אז אתם מתעקשים לעשות
את זה בפעם אחת ולא ללכת ולחזור? לחשוב
שהמרחק מהמטבח לחדר הוא קילומטרים... אז אתם
עושים שטויות כמו לשים את הכוס על המצח וללכת
באלכסון כדי שהגבינה לא תיפול. ואז תמיד
כשאתם יושבים אתה נזכרים שמרוב ה"רמבו"
שעשיתם והדברים, שכחתם את הקולה , או את
המזלג...
מכירים את זה כשתמיד נתקע המחשב אז הולכים
למקרר באופן לא מודע, פותחים אותו ומסתכלים
אם יש משהו לאכול (ברוב הפעמים אין) ואז
חוזרים למחשב?
מכירים את זה שהמורה שלכם מכתיב/ה בקצב מטורף והיד שלכם
נגמרת מכאבים, ואז אתם עוצרים לשניה כדי לנער אותה ואז
לא חוזרים לעמוד בקצב?
מכירים את זה שאתם במקלחת בסבבה פתאום יש טלפון אז אתם יוצאים רטובים עם סבון בעיניים ורצים לטלפון
ובדרך דופקים תזרת של הרגל בדיוק בפינה של הקיר?








ציטוט ההודעה



