האיגואנה היא אחד מסוגי הזוחלים היותר נפוצים היום כחיות מחמד- מקורה בעיקר בדרום ומרכז אמריקה- מקסיקו ברזיל ופרגוואי.


זן ייחודי של איגואנה נמצא באיי הגלפאגוס וזהו הזן הימי היחיד- זוהי האיגואנה היחידה שצוללת והיא ניזונה מאצות.
האיגואנה יכולה להוות חיית מחמד נוחה מאוד אם טופלה נכון בידי בני אדם- עד מהרה היא לומדת שבני אדם אינם מזיקים לה ואיננה נושכת או מצליפה בזנבה כפי שתעשה איגואנה פראית, אם כי מי שמחפש חבר-נפש שיצהל ויקפוץ לקראתו בשובו הביתה מיום ארוך צפויה לו אכזבה. האיגואנה איננה מבינה שאנו דואגים לה ומטפלים בה אלא מבחינה בין מה שמזיק לה או פוגע בה ומה שלא. איגואנה שלא טופלה נכון ולמדה על בשרה שבני אדם הם מזיקים לה עלולה להיות תוקפנית, מה שיבוא לידי ביטוי בנשיכות מכאיבות מאוד ובהצלפות זנב חדות וחזקות.לעומתה איגואנה "מאולפת" תאכל מכף היד, תשב על הכתף ואף לא תפגע בבעליה בנשיכות והצלפות, ניתן ואפילו מומלץ להוציא אותה מהכלוב על בסיס יומי ואפילו לטיולים מחוץ לבית.
איגואנה זוהי איננה חיה קלה לגידול- היא דורשת תנאים מיוחדים וטיפול ייחודי אך כאשר מספקים לה אותם איגואנה בוגרת יכולה להגיע לגיל 20, באורך 2 מטר ומשקל 8 ק"ג!!! לכן יש לשקול היטב לפני שמחליטים על גידול איגואנה.

איך לבחור איגואנה
יש לבדוק שאין הפרשות חשודות מהאף, העיניים או פתחי המין. למרות שמטבעה היא נוטה לפחד מהם ולברוח, איגואנה שגודלה נכון תהייה רגילה לאנשים, לכן בבואכם לחנות בדקו שהיא חברותית לבני אדם אך יש להבדיל בין זה לבין אדישות ואפאטיות (כאילו "לא אכפת לה" שמרימים אותה ומתעסקים איתה) כי אלו מעידים על כך שמשהו אינו כשורה ולא על כך שהיא "מאולפת".

תזונה
לגבי התזונה המידע כיום אינו מלא וחד משמעי- יש הטוענים שזו חיה צמחונית ויש שטוענים שזו חיה אומניבורית- כלומר ממשפחת אוכלי כל, מה שאומר שהתזונה שלה צריכה לכלול גם חרקים וחלבון מן החי. ידוע בוודאות שאיגואנות אוכלות חרקים ותולעי קמח- אך לא ידוע כמה הם חיוניים והכרחיים לתזונתה או האם היא פשוט נהנית מהם.
כך או כך המפתח לתזונה נכונה הוא מזון עשיר בסידן דל בזרחן וגיוון רב ככל שניתן. התזונה מורכבת מפירות, ירקות ועלי מאכל כגון: עלי גפן טריים, עלי עץ תות, שעועית ירוקה, קולרבי, עלי סלק,דלעת, חסה, דלורית ועוד. את המזון רצוי לתת חתוך קטן ואפילו קצוץ מאחר ואיגואנות בולעות בלי ללעוס.
יש להימנע ממזון כלבים וחתולים למרות שבעבר היה נהוג להמליץ על כך, כמו כן יש הטוענים שתרד קושר את הסידן בגוף ומונע את ספיגתו ולכן אינו מומלץ, גם כרוב וברוקולי אינם מומלצים מאחר שהם מעכבים את הפעילות התקנית של בלוטת התריס.
עיכול המזון באופן תקין תלוי במספר גורמים- ראשית אור שמש המסייע לייצור ויטמין 3D ולספיגת סידן: יש לאפשר לאיגואנה לפחות שעת שמש אחת ביום (אם אפשר יותר)- כאשר לפחות צד אחד של הטרריום אינו סגור או אינו מזכוכית או פלסטיק (כדי לא "לבשל" אותה בפנים) ורצוי קרוב ככל האפשר לזמן ההאכלה, לכן מומלץ שזה יהיה בשעות הבוקר או הצהריים לכל המאוחר. כמו כן ענף לטיפוס שמונח בזוית של 45 מעלות תורם גם הוא לעיכול טוב יותר.

תנאי גידול
האיגואנה זקוקה לטרריום (כמו אקווריום זכוכית) בעל "תקרה" מאווררת כגון רשת, שיאפשר לה להסתובב בו בחופשיות, רצוי שיהיה כפול מאורכה כולל הזנב לאורכו, 1.5 ממנה לרוחבו וגבוה ככל שניתן. בטבע האיגואנה חיה על עצים ולכן יש לספק לה ענפים מסועפים לחילוץ עצמות. רצוי שיהיו באורך שונה זה מזה ושלפחות אחד מהם יהיה בזוית של 45 מעלות. הטמפ' האידיאלית היא בערך 30 מעלות (כל השנה מאחר והאיגואנות אינן נכנסות לתרדמת חורף) ולחות של 75%-80%. יש לספק לה תאורה במשך 12 עד 14 שעות ביום וחימום ע"י אור שמש, פד חימום לזוחלים (למרות שאינם מומלצים) או מנורות בעלות טווח רחב שקצת בעייתי להשיג בישראל והן גם מאבדות את האפקט לאחר מס' חודשי שימוש או מקס' שנה. בכל מקרה יש למנוע מגע ישיר בין האיגואנה למקור החימום. מצע מתאים יהיה דשא מלאכותי ויש להוסיף קערה של מים שיוחלפו מדי יום, למרות שאיגואנות אינן שותות כל כך הרבה ואם כן זה יכול להעיד על לחות נמוכה מידי בכלוב