ה-HD 2600 מבית ATI הוא כרטיס מסך זול וחסכוני, שבוודאי יקרוץ לגיימרים שאינם יכולים להרשות לעצמם חומרה בעלות של אלפי שקלים. ביצועיו במשחקי מחשב חדשים אינם מרשימים – אך יש לו יתרונות משמעותיים אחרים שבהחלט כדאי לקחת בחשבון.
סדרת 2600 של חברת ATI היא נסיונה הנוכחי של יצרנית החומרה הותיקה לתפוס את נתח שוק כרטיסי המסך הזולים, הנשלט בימים אלו ביד רמה על ידי כרטיסיה של המתחרה הנצחית nVidia, וביחוד על ידי ה-8600GT. המוצר המהווה את חוד החנית של המאמצים הללו הוא ה-HD2600 Pro של חברת Gigabyte, כרטיס בעל תג מחיר נמוך מאוד (כחמש מאות שקלים), וזכרון של 512 מגה-בייט, שלפחות על הנייר נותן לו יתרון מסויים על פני מתחריו בשוק.
כרטיס שקט וחסכוני
ברגע שבה מוציאים את ה-HD2600 Pro מהקופסה, בולטת לעין היעדרותה של יחידת קירור אקטיבית. במקום המאוורר המוכר, המכסה את יחידת העיבוד של רוב כרטיסי המסך, ה-HD2600 Pro מכוסה על ידי רדיאטור זהוב עצום מימדים הפרוס על פני רוב גופו של הכרטיס, ותפקידו לספוג ולפזר את החום אותו מייצר הכרטיס בזמן הפעולה.
לדבר יש היבטים חיוביים ושליליים גם יחד. מצד אחד, חסרונו של הקירור האקטיבי מבטל לחלוטין את הרעש הנגרם על ידי המאווררים של כרטיסי המסך הסטנדרטים (וכבר נתקלתי בכרטיסים שנשמעו כמו מסוק הכלוא בתוך מארז המחשב). גם צריכת החשמל של הכרטיס פוחתת, כך שמערכות מחשב בהן ספק הכוח חלש יחסית יוכלו לעמוד בעומס בלי תקלות.
מצד שני, אלו מכם שאוהבים למתוח את החומרה שלהם עד קצה גבול היכולת יתאכזבו, כיוון שחסרונו של הקירור האקטיבי מחסל כל סיכוי להאיץ את מהירות המעבד אל מעבר להגדרות היצרן הרשמיות (Overclocking). כל ניסיון להאצת המהירות, אפילו תוך שימוש בתוכנה הייעודית של ATI, התגלה כבלתי יציב בעליל, בנוסף לטעויות גראפיות שונות שהוצגו על המסך.
לא מתאים למשחקים כבדים
הנתונים הטכניים של הכרטיס עצמו אינם מרשימים. למרות שהוא מגיע עם 512 מגה בייט של זכרון, מדובר בזכרון DDR2 מיושן, ובעל רוחב פס של 128 ביט בלבד – דבר שהופך אותו לאיטי למדי, ולבלתי יעיל עבור אלו מכם שרוצים לשחק במשחקים חדישים ולהפעיל רמות פירוט גבוהות. מהירויות השעון שלו גם הן אינן מעוררות התפעלות – שעון הליבה רץ במהירות של 600 מגה-הרץ בלבד.




ציטוט ההודעה


)
