פולניה 2007
אני לא מאלה שירשמו פה את היומן מסע
אני פשוט יספר בכלליות איך היתה לי החוויה הזאת-המשלחת לפולין.
אני נסעתי עם ציפיות לענות על שאלות שהיו לי בראש ,
את האמת השאלות שלי לא נפתרו, ההפך בדיוק,
צצו שאלות חדשות.
הכי קשה היה לי בעצם לעבור ממחנה למחנה ולראות את הדברים הנוראים
כשכל הזמן בראש אני אומר לעצמי זה בני אדם עשו את זה לבני אדם אבל בתכלס,
לא לא היקלתי את זה , זה דבר שאי אפשר להקל.
לשמחתי באוטובוס הייתי עם חברים טובים והיה לי קל לשנות את האווירה,
הדבר האפסורד ביותר הוא שאתה גם מכיר חברים חדשים שהיו איתך בשיכבה 4 ולפעמים 5 6 שנים ומילה לא יצא לך לדבר איתם ופתאום אתה מגלה אנשים טובים מדהימים ועוזרים,
האפסורד הוא שבסוף י"ב אתה מגלה את זה וזה נראה קצת מאוחר מדי.
תראו לדעתי זה מסע שכל יהודי חייב לעבור כי זה באמת מסע שמשנה את כל החיים באמת,
זה מסע גם שילווה אותי אני בטוח כל החיים.
אני ממליץ מפה באמת לכולם מי שלא יצא ,
חובה ח=ו=ב=ה לסועעעעעעעעעעעעעעעע!
התמונות שתראו פה הם לא ברגעי העצב והכאב, לא בגלל שלא היו רגעים כאלו היו מספיק וגם בכיתי ואני לא מתבייש .
תמיד נזכור את המקומות והסיפורים המדהימים האלה ,
את סיפורי הגבורה והכאב
לא נשכח לעולם.
עם ישראל חי! והוא חיייי!
חחח תמונה גדולה אתם לא תבינו מצטער זה פרצוף שאוכל הרבה בשיכבה שלי :]
אגב זה היה בחדר חחח
סתם באוטובוס ברגעי צחוקים
עם המכשיר של הסיגריה חחח קנינו מלא שטויות כאלה:]
כשיצאנו מבית כנסת יהודי חדש בוורשה (אווירה טובה)
טוב שלא צעקתי על מישהו :X
רגע של סטלה לא יודע מה עבר עלינו בה'
אכלנו סרט שאנחנו ק"בטים (קציני ביטחון או משו כזה חח)
ערב שירי קריוקי וארוחת ערב במסעדת "ירושלים" בוורשה
במילה אחת מ=ד=ה=י=ם
אירחו אותנו יפה ,
הרגשנו כ"כ גאים לשיר את שירי ארץ ישראל.
רגעים של סטלה בחדר :
תזכרו אין לנו ארץ אחרת
אוהב אותכם כ"כ
ציטוט ההודעה
![האוואטר של Adidi =]](image.php?u=5202&dateline=1181063026 "האוואטר של Adidi =]")
