[משל] משל ונמשל לגבי החיים שלנו
מסופר על שני בחורים שלמדו באותו בית ספר.
אחרי שהם הגיעו לכיתה ח', אחד מהם החליט ללמוד בישיבה.
החבר שלו אמר לו: "בשביל מה ישיבה?! בוא ותלמד רפואה, תהיה רופא, יהיה לךשֵם, יהיה לך כבוד, יהיה לך כסף. מה תעשה בישיבה?".
אמר לו הראשון: "אני הולך להיות בן אדם, אני הולך לישיבה", ומשם נפרדה דרכם. הראשון הלך ללמוד בישיבה ונעשה ראש ישיבה גדול, תלמיד חכם ענק מפורסם,הוא היה נותן דרשות שאלפים היו באים לשמוע,
והשני הלך ללמוד רפואה ונעשה רופא מפורסם, בעל שם.
הם לא ראו אחד את השני כעשרים שנה, ופעם אותו רופא הולך ברחוב וראה מודעות ענק על דרשה של רב פלוני, הוא ראה את השם של הרב, השם נשמע לו מוּכַּר, והוא נזכר שזה היה חברו מתקופת הילדות.
הוא אמר לעצמו, "מעניין אם זה הוא, עם כל כך הרבה תארים", והחליט ללכת לדרשה. הרופא הלך לדרשה,
וראה שם אלפי אנשים, ישב ושמע דברי חכמה.
הוא ישב קרוב אל הרב שהיה לו כבר זקן, אך זיהה את תווי הפנים שלו.
אחרי הדרשה הרופא ניגש אליו, והרב לא זיהה אותו.
ביקש ממנו הרופא לבוא אליו הביתה לשיחה, והרב אמר: "בבקשה".
הרופא הגיע לבית של הרב.
הוא חשב שיהיה לו ארמון, וילה, לוקסוס, אבל הוא הופתע לראות בית צנוע עם רהיטים פשוטים.
שאל הרופא את הרב: "האם אתה מכיר אותי?" הרב לא הכיר אותו
הזכיר לו הרופא מי הוא והרב נזכר.
אמר לו הרופא: "אתה זוכר שאני הפצרתי בך ללמוד רפואה? אמנם הפכת להיות רב ויש לך כבוד, אבל תסתכל באיזה בית אתה גר,הכל כאן רעוע, אין לך כלום. בוא אליי ותראה באיזה בית אני גר, איזה שיש, איזו וילה, עם גינה וחצר ודגים
ופרחים".
ענה לו הרב: "היום היתה לי קושיה גדולה, ועכשיו תירצת לי אותה".
שאל אותו הרופא, על איזה קושייה הוא מדבר.
ענה לו הרב: "היום בבוקר הלכתי לתחנה כדי לנסוע לירושלים. הלכתי לתחנה ועמדתי שם, והתכוונתי לשלם עבור הכרטיס.
אמנם הרכבת הייתה רעועה וישנה, אבל איזו ברירה היתה לי.
התכוונתי לשלם, ופתאום בא אלי בחור אחד ואמר לי: 'כבוד הרב, יש כאן רכבתחדשה ומרווחת, והמחיר זהה.
לא חשבתי פעמיים הלכתי ושילמתי".
ממשיך הרב לספר: "אנחנו נוסעים, ואני עסוק בלימוד שלי. אחרי חצי שעה הרמתי את הראש מהספר,
ואני מתחיל לשים לב שאני לא מזהה את הדרך ,למרות שאני תמיד נוסע לירושלים.
שאלתי את הכרטיסן היכן אנו נמצאים והוא ענה בפליאה : 'מה, זו הפעם הראשונה שאתה נוסע לחיפה?'.
נבהלתי ואמרתילו: 'מה פתאום חיפה?! אני צריך להגיע לירושלים!'
"בסופו של דבר", מסכם הרב, "הייתי צריך לרדת מהרכבת , ולחזור את כל הדרך חזרה לתחנה, ולנסוע משם לירושלים.
אבל אני יודע שכל מה שהקב"ה עושה - הכל לטובה!
ועכשיו אני מבין מדוע קרה מה שקרה, אתה תירצת לי את הקושיה".
אמר לו הרב: "אתה אמנם דוקטור, יש לך בית לוקסוס, שיש, דגים, פרחים "ונוסע ברכבת חדישה",
אבל אתה בכיוון ההפוך!
בעוד שאני, אמנם בעל אמצעים דלים - אבל אני בדרך הנכונה...
לעיתים אנו עסוקים ב"דרך", ושוכחים מהו היעד אליו עלינו להגיע בסופו של דבר!
ציטוט ההודעה
גם אני באגודת הפינגוינים
נכתב במקור על ידי shlomy15
