סעמק.
אני בן 15,אף פעם לא הייתה לי חברה כי הייתי בישן מידי.
עכשיו התגברתי על הביישנות,נדלקתי על מישהי בטיול שנתי.
הייתה לנו מסיבה כזאת,אז הזמנתי אותה לרקוד..היא אמרה שהיא תיכף באה - לא באה.
אח"כ היינו בחמת גדר..הזמנתי אותה לשחות - לא באה כי היא שחתה עם חברות שלה או משהו כזה.
שאלתי אותה אם בא לה להצטלם עם הנוף של הכינרת מאחורה,מקום בנזונה,לא רצתה..ועם אחרים זה היה "כן,למה לא?"
עכשיו אני לא יודע למה היא(אם בכלל) היא מתעללת בי.
אני לא מכוער(חלק מהבנות אומרות שאני חתיך,אבל לא מבין אותן><")..
אני נחשב 'למקובל'..כל הזמן יש מאחרוי אנשים,בנים ובנות..
מאז שאני מאוהב בה(זה כבר עבר להתאהבות)...אני לא בפוקס בגרוש.
לאדע מה לעשות עם עצמי..בהפסקות אני מוצא את עצמי מסתובב בביה"ס אנשים מדברים איתי והדבר היחיד שאני מגיב להם זה "כן..בטח..אחלה.."
ואגב,
אין לי בעיית דיבור עם בנות,מאז שאני זוכר את עצמי תמיד דיברתי עם בנות,לא הענתקתי להן חשיבות מיוחדת ..
הן לא הלחיצו אותי.לפחות עד שלא נדלקתי עליהן או משהו |: .
אני לא יודע מה לעשות עם עצמי..
רבאק ):
עכשיו,זאת לא הבעיה היחידה.
אני מרגיש שאני מתחיל לאבד את הידידה הכי טובה שלי.
אנחנו אשכרה כמו אחים,אבל אני מרגיש שאני מאבד אותה.
אופ ><"
אנחנו כל יום מדברים משהו כמו 2-3 שעות ביום באייסיקיו,בבהי"ס בכל מקום..
אבל מאז שאיזה אחד נכנס לתמונה היא מספרת לו את מה שהיא בדר"כ סיפרה רק לי,היא מדברת איתו לבד מה שממש נדיר שהיה קורה,אם אנחנו מדברים לבד והוא בא באמצע אז ישר הנושא שיחה משתנה למשהו שהו קשור אליו.
אי אפשר ככה .
נישבר לי כבר מהכל..
אגב,את הפוסט הזה אני רושם עם שירים של אוונסנס ברקע..יענו שיא הדיכאון |:
ועוד עם המזד אוויר הזה שאי אפשר לצאת לשחק כדורגל או משהו שיגרום לי להפסיק לחשוב על כל החרא הזה..אוף |:
מה אני עושה עם עצמי?!#$%#
פוסט פריקה,אתם לא חייבים לקרוא או להגיב או מה שאתם רוצים |:



ציטוט ההודעה






