לשחק משחקי אסטרטגיה בקונסולות... נשמע לכם מוזר? אתם עוד תתרגלו. מפתחי המשחקים מחפשים דרכים לעקוף את מכשול המקלדת והעכבר, ויש להם כמה רעיונות מאוד מעניינים.
משחקי פעולה מגוף-ראשון - ה-FPS'ים למיניהם, הם כיום ללא ספק אחד הז'אנרים הפופולריים והעמוסים ביותר שיש לקונסולות. קצת קשה להאמין שרק לפני כמה שנים, עצם הרעיון שניתן יהיה לשחק במשחק שכזה מול הטלוויזיה - ולא רק מול מסך המחשב - היה פשוט בלתי נתפס. 'בשביל משחקי פעולה צריך מקלדת ועכבר, וכל דבר אחר הוא גרוע', הייתה האמונה הרווחת בקרב חובבי הפי.סי. שלושה Halo אח'כ, כבר ברור כמעט לכולם שמשחקי פעולה לקונסולות הם לא חיקוי עלוב של המקור, אלא ז'אנר הראוי לקיום בפני עצמו.
המקום שבו היו אז, לפני כמה שנים, משחקי הפעולה, דומה להפליא למקום שבו נמצאים משחקי האסטרטגיה היום. ז'אנר האסטרטגיה, ממש כמו ה-FPS לפניו, נשען בכבדות על ממשק המקלדת והעכבר הקלאסיים. גם הפעם, נדמה שהמעבר לקונסולות הוא רעיון בלתי אפשרי. הציגו בפני חובבי האסטרטגיה הוותיקים את טיעון ה-FPS שעבר לבסוף לקונסולה, והם ינסו ליירט אותו באמצעות טענה שנשמעת, על פניה, הגיונית למדי: בניגוד למשחקי הפעולה, שבהם - בסופו של דבר - השחקן מתבקש פשוט לכוון ולירות, הרי שמשחקי האסטרטגיה נשענים על תפריטים בתוך תפריטים, על ממשקים מתוחכמים ומרובי אפשרויות - ועל כלי שמאפשר בחירה מהירה בין כל אלה. המקלדת והעכבר פשוט נולדו לשליטה בממשקים מהסוג הזה. לקונסולות, לעומת זאת, אין שום דבר שדומה לכך.
הבעיה בטיעון הזה פשוטה למדי. שחקני האסטרטגיה שמעלים אותו, יוצאים מנקודת הנחה שממשק מרובה-תפריטים הוא הדרך היחידה לשלוט במשחק אסטרטגיה. בכמה מחברות המשחקים הגדולות והנחשבות ביותר, מנסים בימים אלה ממש להוכיח לנו אחרת.
שלוש גישות שונות התפתחו להן במקביל בכדי לפתור את בעיית הממשק של משחקי האסטרטגיה בקונסולות. אחת מהן מבוססת על רעיון גרוע שאין לו עתיד לדעתי. השתיים האחרות - עוד יגרמו לכך שבעוד כמה שנים, לא נזכור בכלל שז'אנר האסטרטגיה היה פעם קטע של שחקני PC בלבד.
הגישה העצלנית: 'אין עכבר? יש סטיק אנאלוגי!'
חלק ממפתחי המשחקים (רמז - רובם עובדים בחברה בשם Electronic Arts) החליטו לעשות לעצמם חיים קלים: אין עכבר? בסדר גמור. נמצא לנו משהו שאפשר לדמות איתו עכבר, ונשתמש בו כדי לשלוט במשחק.
בגישה הזו, מתקבל לו משחק אסטרטגיה שנראה כמעט זהה לחלוטין למקור מהמחשב האישי. בד'כ, השליטה בסמן העכבר נעשית באמצעות אחד מהסטיקים האנלוגיים, בחירה של קבוצות נעשית על ידי כפתורי הכתף (R ו-L), וכמעט כל פקודה אפשרית הופכת לרצף של לחיצות אקראיות על אחד ממקשי בקר השליטה.
שיחקתי בגרסת ה-Xbox 360 של Command & Conquer 3, המתהדרת בממשק שליטה שכזה, ורצתי בחזרה למחשב שלי. זו הייתה חוויה איומה ביחס לשליטה הקלה והאינטואיטיבית של גרסת ה-PC. בדמו של Universe at War ל-Xbox המצב קצת טוב יותר לטעמי, אך עדיין רחוק ממה שהייתי מגדיר כ'נוח'.
אולי בגרסת ה-Xbox של Supreme Commander זה יעבוד קצת יותר טוב בזכות אופיו השונה של המשחק, אך גם במקרה הזה אין לי שום ספק שהחוויה תהיה, במקרה הטוב ביותר, סבירה. אני לא מצליח לראות איך משחק שכזה ייצא לשוק, ולא יוגדר באופן כמעט אוטומטי כברירת מחדל עצובה למי שאין לו מחשב טוב מספיק בבית.
גישת הפשרה: אסטרטגיה 'לייט'.
כמה ממפתחי המשחקים שכבר הבינו כי הסטיק האנלוגי איננו תחליף משכנע לעכבר במקרה של משחקי אסטרטגיה, מנסים לעשות משהו אחר: לפתח משחקי אסטרטגיה קצת יותר פשוטים, קצת פחות אינטנסיביים. כאלה שהיו נראים אולי שטחיים מידי לוותיקי הז'אנר, אך מתאימים יותר לממשק שלא מאפשר בחירה מהירה ותזזיתית של יחידות וטקטיקות התקפה.
הדוגמה הבולטת ביותר לזה היא כנראה Civilization Revolution, גרסת ה-PlayStation 3 וה-Xbox 360 העתידית של סדרת Civilization. הגרסה הזו אומנם מתהדרת בגרפיקה מרהיבה, אך משחקיות שהיא במכוון הרבה פחות מעמיקה ומשוכללת מזו של משחקי המחשב. פחות אפשרויות, פחות פקודות, פחות אתגר, ואווירה קלילה מאוד, אולי אפילו קלילה מידי ביחס למשחק הנושא את השם המחייב הזה.
אם יאמרו חובבי סדרת Civilization כי מדובר בגרסה נכה של המשחק האהוב עליהם, לא אתווכח איתם. מצד שני, בכל פעם שבה ניסיתי להשלים קמפיין משמעותי באחת מגרסאות המחשב האישי, העסק הפך מעייף ומייגע, ופרשתי הרבה לפני האמצע. אני חושב ש-Civilization Revolution עשוי להיות המשחק הראשון בסדרה שבאמת אהנה ממנו - זוהי ווריאציה על ז'אנר האסטרטגיה שקל לי לחיות איתה, אפילו אם היא לא מתוחכמת ומעמיקה כמו המקור.
הגישה המהפכנית: 'משחקים בזה עם הידיים? זה לילדים קטנים!'
בסופו של דבר, הפתרון המעניין ביותר לשליטה במשחקי אסטרטגיה בקונסולות הוא זה שזורק לפח את כל הקונבנציות הנוכחיות של הז'אנר, וחוזר לבסיס: מה זה, בעצם, משחק אסטרטגיה? מה השחקן אמור לעשות בו? וכשיורדים לרמה הבסיסית הזו, מבינים שהזוג הקדוש - העכבר והמקלדת - הוא בעצם אמצעי פרימיטיבי להפליא.
זו המסקנה שאליה הגיעו אנשי Ubisoft המפתחים את משחק האסטרטגיה EndWar. המשחק הזה, שמתאר עוד אחד מתסריטי האימים הטיפשיים של טום קלאנסי, הוא אולי לא שיא המקוריות בכל הנוגע לעלילה או לרקע שלו - אך בכל הנוגע לממשק, יש כאן פתרון שהוא לא פחות ממהפכני.
EndWar, לכשיצא לקראת סוף השנה הנוכחית, מגיעה עם מיקרופון קטן. המסך נקי לגמרי מתפריטים וכפתורים, ולחיילים שלכם יש דרך פשוטה וישירה בהרבה להבין מה אתם רוצים - הם מקשיבים לכם. תגידו להם לתקוף. תגידו להם להתחבא. תגידו להם להתבצר ולהמתין שהאויב יגיע, או לרוץ למסוק החילוץ ולברוח מהמקום.
החיילים שלכם לא טיפשים. הם לא צריכים שתגידו להם בדיוק לאן ללכת ומה לעשות שם, לא צריכים שתיקחו אותם ביד ותלוו אותם לנקודה הבאה. הם חושבים בפני עצמם, ואת ההחלטות הפשוטות בשדה הקרב: דרך איפה בדיוק ללכת, היכן בדיוק להתחבא - הם יכולים לקבל לבד. הם לא צריכים גננת. הם צריכים מפקד. הם צריכים... אסטרטגיה.
Endwar מפותח עבור המחשב האישי, ה-PlayStation 3 וה-Xbox 360, ובניגוד מוחלט לכל משחקי האסטרטגיה האחרים שפותחו ומפותחים עבור כל הפלטפורמות הללו, הפעם נדמה שהמחשב האישי יציע את הדרך היקרה, המסובכת והנחותה ביותר לשחק במשחק הזה.
וזה, רבותיי, יכול להיות העתיד של משחקי האסטרטגיה. אינני טוען כי מרגע זה והלאה, כל משחק אסטרטגיה חדש יציע גם ממשק הפעלה קולי - אך EndWar מציג גישה לפיה העכבר והמקלדת - או חיקויים לא מוצלחים שלהם - אינם חזות הכל. יש גם דרכים אחרות לגרום למשחקי אסטרטגיה לעבוד בקונוסלות המשחק. המשותף לכולן: הן לא ניסיון לדמות את משחקי האסטרטגיה במחשב האישי, אלא משהו חדש ושונה.
כך יהפכו בעוד כמה שנים משחקי האסטרטגיה לעניין מקובל למדי בקונסולות, משהו מובן מאליו. בין אם יהיו אלה משחקי אסטרטגיה פשוטים יחסית - או משחקים אסטרטגיים השונים לגמרי מהמקור ב-PC, הז'אנר הזה עומד רגע אחד לפני המהפך. זכרו את דבריי. כשיכריזו על Command & Conquer 4, עוד תהיו מופתעים ש-EA בכלל טורחים לפתח אותו גם עבור המחשב האישי.
EndWar - העתיד של משחקי האסטרטגיה?
Gamer.co.il





ציטוט ההודעה

