תוכנית מציאות/ריאליטי

תוכנית מציאות, או תוכנית ריאליטי (מאנגלית - Reality TV), היא ז'אנר טלוויזיוני אשר אינו מתוסרט בדרך כלל, ומתעד אירועים אמיתיים בניגוד לדרמה בדיונית וכתובה. בתוכנית מציאות משתתפים לרוב אנשים שאינם שחקנים, ואינם מגלמים דמות בדויה, אלא מופיעים בתור עצמם.

שורשי תוכניות המציאות

צוות משתתפי העונה הראשונה של התוכנית "העולם האמיתי" (1992), שנחשבת לאחת הראשונות שהפכו את סוגת תוכניות המציאות למה שהיא היום.


תוכניות המציאות התפתחו מכמה וכמה סוגות טלוויזיוניות, שהבולטת ביותר בהן הוא תוכניות התעודה. ניתן למצוא בתוכניות המציאות גם התפתחויות משעשועוני הטלוויזיה, תוכניות המתיחות והפספוסים ואופרות סבון. תוכנית הטלוויזיה הראשונה שנחשבת לתוכנית מציאות היא "משפחה אמריקאית", סדרה ששודרה בערוץ PBS האמריקאי ב-1973. הסדרה ליוותה משפחה גרעינית המתמודדת עם גירושים. לזוג ההורים היו כמה ילדים, ואחד מהם, לאנס לאוד, היה הומוסקסואל שמדי פעם לבש בגדי נשים ובאחד מפרקי הסדרה אף לקח את אמו למופע דראג. התוכנית זכתה לעשרה מיליון צופים, מספר עצום ל-PBS, שלרוב מקבלת אחוזי צפייה נמוכים מאוד, וכן לשתי תוכניות המשך, שהאחרונה בהן צולמה ב-2001.
הסדרה לוותה בהד עצום, ורשתות טלוויזיה אחרות ברחבי העולם התחילו אף הן לשדר סדרות דומות. ב-1974 הוקרנה סדרה בשם "המשפחה" בבריטניה, שליוותה משפחה ממעמד הפועלים, שגם היא זכתה להד תקשורתי רחב ולדיון ציבורי ממושך בעקבות הקרנתה. סדרות דומות שהתפתחו בכיוונים אחרים החלו להופיע בכל העולם, ובתחילת המאה ה-21 כמעט ואין מדינה בעולם שלא מקרינה תוכניות מציאות מקומיות וגם סדרות שהופקו מחוץ לה.
סדרת הטלוויזיה של ערוץ MTV האמריקאי "העולם האמיתי" (The Real World) נחשבת לאחת הראשונות שהפכו את ז'אנר תוכניות המציאות למה שהוא היום: היא הייתה עיבוד אמריקאי ל"אח הגדול" הגרמני, כשבכל עונה הוכנסה קבוצת צעירים זרים לבית וחיה בו במשך תקופה של כמה שבועות. הפופולריות האדירה של הסדרה גרמה לפריחה של סדרות מציאות בארצות הברית. העונה הראשונה של "העולם האמיתי" הוקרנה ב-1992, ומאז ועד היום צולמו כבר 16 עונות, כשבכל עונה משתתפת קבוצה חדשה של צעירים. בישראל תוכנית המציאות הראשונה נקראה ANY1HOME ושודרה דרך האינטרנט. התוכנית כללה 5 צעירים וצעירות שגרו ביחד בווילה מפוארת בשכונת סביון, בה הם חיו והתכתבו עם גולשי האתר שצופים בהם.
כיום, יצרנית סדרות המציאות הבולטת ביותר היא ארצות הברית, אשר הובילה בפיתוח סדרות מציאות חדשות ושיווקן לקהל הרחב, כמו "הישרדות", "הטופ מודל הבאה", "המירוץ למליון (The amazing Race)" ו"אמריקן איידול". תוכניות המציאות כבר הפכו לחלק בלתי נפרד מרצועת הפריים טיים של רוב ערוצי הטלוויזיה - בעולם כולו וגם בישראל.


מאפייני תוכניות המציאות

מעבר למכנה המשותף העיקרי לתוכניות המציאות - העדר התסרוט והמשחק המקצועי, ישנם עוד כמה דפוסים הקיימים כמעט בכל תוכניות המציאות:
  • תאי הווידוי - אלו נפוצים במרבית תוכניות המציאות המלוות קבוצת משתתפים לאורך זמן. הצופה רואה את התנהגות המשתתפים בקרב הקבוצה, אך גם שומע מהם את מה שהם חושבים בשיחות אישיות של המשתתף עם המצלמה - והצופה בבית. לעתים קרובות, תוכן הדברים בשיחות הוידוי האלו יהיה שונה ממה שהמשתתף אומר לחבריו לסדרה, בעיקר בתחרותיות ביניהן. חלקן, נועדו רק כדי להבהיר דברים שקרו בסדרה ומעוררים עניין אצל הצופים בבית, ובהם המשתתף מספר על המתרחש מאחורי הקלעים של מה שהצופה ראה.
  • הצבעות וניפויים - גם מכנה משותף זה קיים בעיקר בתוכניות התחרויות השונות. ההצבעה יכולה להיות על ידי המשתתפים, ויכולה להיות על ידי הצופים בבית. ברוב סדרות המציאות התחרותיות ישנה תפאורה מיוחדת להצבעות, כזו המשקפת את אופי התוכנית: אם ב"כוכב נולד" המתמודדים מקבלים את תוצאות ההצבעה כשהם על הבמה, בין חבריהם, דבר המחזק את הזיקה שבין המתמודדים לבמה ולהתנהגות חיובית גם במצבי לחץ, בתוכניות אחרות התפאורה תהיה שונה לחלוטין כדי להבליט נקודות אחרות. לשם הדוגמה, בתוכנית "הישרדות" תא ההצבעה נמצא באותו המקום בו המתמודדים האחרים מחכים לתורם להצביע. מאחר שהמשתתף המצביע נמצא קרוב פיזית למתמודדים שנגדם הוא משחק, הוא נאלץ לומר בעד מי הוא מצביע בלחישה והתכופפות כלפי המצלמה, מה שמחזק את אווירת הבגידה בחברים וההפכפכות של המשתתפים בעיני הצופים בבית.
  • שופטים, או יועצים - אלו יהיו משתתפים בולטים בתוכנית, אך לרוב יהיו אנשי מקצוע ולא יתמודדו בתחרויות. תפקידם של השופטים או היועצים הוא להקנות נופך מקצועי לתחרות, להשמיע ביקורת חיובית או שלילית על המתחרים, ולפעמים לנפות את המשתתפים - אך כמובן שמפני שמדובר בטלוויזיה, גם השופטים נבחרים כך שיעניינו את הצופים בבית, יתחבבו עליו או יגרמו לו לאנטי, וישמרו עליו במתח.
מעניין לציין גם את השינוי שחל במעמד השופטים לאורך התחרות. בעוד שבהתחלת תוכנית המציאות השופטים הם בחזקת מעמד עליון, והמתמודדים - קבוצה של פנים בלתי מוכרות, ככל שהתוכנית מתקדמת הופכים המתמודדים פופולריים יותר ויותר. השופטים, שבתחילה היו הדמויות הבולטות בתוכנית, הופכים לפחות ופחות מעניינים בעיני קהל הצופים, ועיקר תשומת הלב ניתנת למתמודדים עצמם.
סוגי תוכניות מציאות
סדרות המציאות התפתחו לתת ז'אנרים בולטים, כשהמכנה המשותף העיקרי שלהן הוא חוסר התסרוט. למרות שבחלקן, הסדרה מלווה את המשתתפים ברצף של אירועים או תחרויות שנוצרו על ידי הפקת הסדרה, ובחלקן עריכה מאסיביות יוצרת תוצאה שונה, לפעמים שונה מאוד, ממה שקרה במציאות עצמה - עדיין החוק העיקרי של סדרות המציאות הוא שאי אפשר לדעת מה יקרה - מאחר שאין תסריטים. עם חוקים או בלי, המשתתפים בתוכניות המציאות יכולים לפנות לכל כיוון שיחליטו, ובהיעדר כותבים מקצועיים שינחו אותם במה לבחור וכיצד לפעול, הכול פתוח וכל דבר יכול להתרחש במהלך הסדרה.

סדרות תיעודיות

תוכניות אלו מציגות משתתף אחד או כמה ומלווה אותם ללא התערבות. חלק מהתוכניות ילוו אדם בחייו הרגילים, בעבודה ובשעות הפנאי, כשלמעשה אין הסדרה נוקטת בשום קו עלילתי מסוים. במקרים מסוימים הסדרה תציג אינטראקציות בקרב קבוצת חברים, בני משפחה, או אנשים העובדים יחד. במקרים אחרים, לא יהיה קשר בין המשתתפים בתוכנית פרט לתכונה כזו או אחרת הקושרת ביניהם - ולעתים המשתתפים בתוכנית כלל וכלל לא מכירים אחד את השני, ונפגשים רק בסוף התוכנית, אם בכלל. המשותף בין כל תוכניות הז'אנר הזה, הוא שהן מציגות חיי אדם, ללא התערבויות. יהיה זה אדם מן היישוב, או טיפוס מיוחד וססגוני - בכל מקרה מדובר בתיעוד של חייו ובנעשה בהם, ובמתן אפשרות לצופה בבית לחוות חייו של אדם אחר למשך הסדרה.

תוכניות מתיחות ומצלמה נסתרת

תוכניות המצלמה הנסתרת מצולמות ללא ידיעת המשתתפים בהן. במרבית המקרים, מדובר במספר רב של משתתפים בכל פרק, כשהצופה לא ממש לומד להכיר את המשתתפים בתוכנית, מאחר שמטרת התוכנית היא להציג את תגובת האדם הטיפוסי לסיטואציה בלתי רגילה, ופחות מתמקדת באדם זה או אחר. ההזדהות של הצופה עם המשתתפים בתוכנית אינה מבוססת על היכרות עם המתחרים: הנמתחים יהיו לרוב אנשים רגילים, כאלו שהצופה הממוצע פוגש דומים להם מדי יום, וכאלו שדומים לצופה עצמו. תוכניות אלו שואלות את הצופה כיצד היה הוא עצמו מתנהג במצבים הלא שגרתיים המוצגים בפניו - ומראות לו את תגובת הנמתחים. כמובן שבסדרות אלו ישנה התערבות של ההפקה בנעשה בסדרה - אך לרוב אין לה התערבות בתגובות, פרט לעריכתן ובהצגת הדמיון והשוני בין התגובות השונות.

תוכניות מציאות עם ידוענים

החל מתוכניות בהן כוכבים מפורסמים מאפשרים לצופה להציץ לחייהם האישיים - כמו התוכניות בכיכובם של ג'סיקה סימפסון ובעלה, הסדרה המלווה את משפחת אוסבורן, וכן "המאסטרו" המציגה את חייו של צביקה פיק - וכלה בתוכניות המציגות סלבריטיז כמתחרים בתוכניות מציאות רגילות, כמו "החיים הסוריאליסטים", או "Celebrity Fit Club". בכל מקרה, נראה שתוכניות המציאות האלו יתחזקו, ובקרוב תעלה לאוויר תוכנית חדשה שתלווה את בריטני ספירס. יחד עם זאת, יש החולקים על כך שמדובר בתוכניות מציאות מכיוון שמרכזן של תוכניות אלו אינו "אנשים מן השורה", שאינם מפורסמים טרם השידור אלא ידוענים, ההופכים את התוכנית לסוגה בתוכניות התעודה (דוקומנטרי).
בישראל לאחרונה התפתח תת זאנר זה עם תוכניות כמו "המאסטרו" של צביקה פיק, "פעם בחיים", "לרקוד עם כוכבים". אלו תוכניות מציאות שהמשתתפים בהם הם ידוענים, ובזה בעצם מסתכם ההבדל. תוכניות אלו יכולות להיות תוכניות תחרות, או תוכניות תיעודיות בסגנון האח הגדול - אך החוקים בהן בדרך כלל דומים לחוקי תוכניות המציאות הרגילים. הקו המנחה של תוכניות אלו, הוא להציג את הדומה, אך גם השונה, בין הידועונים לאדם הרגיל. תוכניות אלו מציגות את הכוכבים המפורסמים כאנשים רגילים, עם פחדים ורצונות כאחד האדם - אך גם מחדדות את ההבדל בינם לבין האדם הפשוט, בכך שהן מציגות את הקפריזות ואורח החיים השונה של הידועונים.
תוכניות ההיכרות

לרוב יציגו בחור אחד וכמה בחורות, או להפך, ויהיו דומות במהותן לתוכניות התחרות - כשהפרס בהן הוא הבחור או הבחורה שעל לבם מתחרים המשתתפים. עוד סוג של תוכניות היכרות היא הבליינד דייט למיניהם, בו התוכנית מלווה שני זרים בפגישה עיוורת.

דוקו-סואפ

אלו תוכניות דומות לתוכניות התיעודיות, אך המשתתפים בהם מתמודדים מדי שבוע עם התפתחויות שנוצרות על ידי הפקת הסדרה. נקודת המוצא של סדרות אלו, היא התקלת המשתתפים באירועים מעוררי תגובה - ובכך הז'אנר גם דומה לז'אנר המתיחות.

תוכניות תחרות

סוגת תוכניות המציאות כוללת התנהגויות קיצוניות. מצלמות הטלוויזיה הנוכחות 24 שעות והלחץ שבו נמצאים המשתתפים הסגורים אחד עם השני לתקופות שונות, עושים את שלהם. אבל בתת הז'אנר הזה, המשתתפים מתמודדים על פרס, מה שמגביר את הלחץ עליהם, הופך את ההתנהגות שלהם לקיצונית יותר, ותורם לדרמה הטלוויזיונית. המתמודדים בתחרויות אלו לא יעצרו בדבר כדי לזכות בפרס - במיוחד מאחר שברוב תוכניות הפרס ישנו ניפוי מתמיד של המתחרים, כשבכל תוכנית מספר המתמודדים פוחת, והסיכויים שלהם לזכות בפרס גובר. תחרויות אלו מלוות את המתמודדים בשעת התחרות והאתגרים, אך גם בזמני המנוחה. הם יהיו, לרוב, מבודדים במקום סגור, אם זו וילה או אי בודד - וכל תנועותיהם ומעשיהם מתועדים. הדינמיקה שנוצרת בין המתמודדים הופכת את התחרות למעניינת יותר, כשנוצרות יריבויות ושיתופי פעולה בין המתמודדים. אלו תורמים להעלאת המתח, מאירות את המתחרים בצורה אחרת מאיך שהיו מוצגים לו הייתה זו תחרות נטו, וציגה את הלבטים ודרך קבלת ההחלטות שלהם בדרך אל הפרס הגדול. בחלק מתוכניות התחרות, הפרס אינו כסף או מתנה, אלא קריירה. ישנן תוכניות למציאת דוגמנית, מתמחה אצל דונלד טראמפ, זמרים, מתאגרפים - כל דבר שיכול להביא רייטינג למפיקי התוכנית. בתוכניות אלו, המתמודדים נבחנים לא רק על יכולתיהם בתחרויות עצמן, אלא גם ביחסי האנוש שלהם והדרך בה הם מתנהלים. בתוכניות אלו, ההזדהות עם המשתתפים היא עצומה. מאחר שהצופה לומד להכיר אותם במשך עונה שלמה, ונחשף לצדדים שונים בהם, ולהתנהגותם במצבים שונים - תוכניות אלו לרוב הופכות את המשתתפים שהגיעו לשלבים האחרונים בהם לכוכבים, ולהן יש את גרעין המעריצים הגדול במיוחד. מאחר שמדובר בתחרות, בה ישנו בסוף רק זוכה אחד, תוכניות אלו גם זוכות למנה הכי גדולה של ביקורת. כמעט כל תוכנית כזו גורמת לסערה תקשורתית כזו או אחרת, כשמתמודד פופולרי מודח, וטענות זיופים וחוסר אמינות מלוות אותן. בסופו של דבר, כמעט וכל המתמודדים שהגיעו לשלבים האחרונים מנצחים. גם אלו שהפסידו, יזכו לרוב בחשיפה תקשורתית גדולה ועדת מעריצים, ואלו מביניהם שמנצלים את המומנטום, מצליחים ליצור לעצמם קריירה תקשורתית בקלות יחסית. אלו וודאי המשתתפים הבולטים ביותר מבין כל תת סוגי תוכניות המציאות, מאחר שהתחרות המותחת וניפוי המתמודדים החלשים יותר גורמים לעלייה ברייטינג התוכנית ככל שהעונה מתקרבת לסיומה, והחשיפה של הצופים אליה גדלה יותר ויותר.

תוכנית כשרונות

אלו דומות לתוכניות התחרות, אך הן אינן מלוות את המשתתפים 24 שעות, אלא רק בזמן התחרות. תוכניות אלו יסתמכו בעיקר על הצבעות הצופים בבית כדרך הניפוי, ולרוב יהיו מעין תחרות פופולריות בין המתחרים, כמו כוכב נולד, נולד לרקוד.

תוכניות שיפור עצמי

בניגוד לשאר תוכניות הז'אנר, תוכניות השיפור העצמי משתתפות באופן פעיל בעיצובו של המשתתף בתוכנית. אלו תוכניות בהן צוות מומחים מלווים אדם בתהליך שינוי זה או אחר - דרך לבושו, עיצוב הבית, או איך הוא מגדל את ילדיו. הנחת היסוד בתוכניות אלו, היא שכל אדם יכול לשפר את חייו אם יקבל את התמיכה המתאימה, ותוכניות אלו מציגות בכל שבוע אדם אחר, דומה לצופה בבית, והופכות אותו לדוגמה חיובית, כשהן נותנות עצות לצופים בבית כיצד ליישם את הנעשה על המסך. (לרדת בגדול,ללכת בגדול) בתוכניות אלו, הדגש אינו על המתמודדים עצמם, אלא על הדרך בה חייהם משתפרים, וכיצד הצופה בבית יכול לעשות זאת בעצמו. ישנה הזדהות מסוימת עם המשתתפים, אך לרוב הם מופיעים רק בפרק אחד של הסדרה, וההיכרות איתם היא שטחית. (הברבור).

עד כמה תוכניות המציאות מציאותיות?

תוכניות המציאות, מעצם הגדרתן, אמורות לשקף את המציאות כפי שהיא וללא התערבות חיצונית. אבל ככל שהז'אנר מתפתח ומשתנה, כך גם התערבות ההפקה במעשי המשתתפים הולכת וגוברת. תוכניות המציאות כיום אינן תוכניות תיעודיות נטו. חלקן מפתיעות את המשתתפים בהתפתחויות מוכתבות שבוחנות את תגובותיהם, חלקן ערוכות בצורה שמקדמת מתמודד אחד על חשבון מתמודדים אחרים, בעיקר בתחרויות בהן הצופים מנפים את המתמודדים. אין ספק שמפיקי תוכניות המציאות עורכות את התוכניות בצורה מגמתית, ובונות מהאנשים הרגילים שבהן דמויות טלוויזיוניות - גיבורים ונבלים, ומציגות את האירועים שעוברים על המשתתפים בצורה שמסננת אותם ומציגה רק את מה שמתאים למפיקים להציג לצופים בבית. בנוסף, הפקת התוכנית מתכננת לפרטי פרטים תחרויות, אירועים מיוחדים, וסיטואציות, כדי לגרום למשתתפים להגיב בצורה שתתאים לקו אליו שואפת התוכנית להגיע.
בתוכניות המציאות התחרותיות, בהן הקהל מנפה את המתמודדים בעקבות מה שהוא רואה בטלוויזיה, ישנן יותר טענות שהפקת התוכנית מתערבת בבחירת הקהל ומטה את התוצאות כך שיתאימו לאינטרסים שלה. תחרות "כוכב נולד" הישראלית, כמו "אמריקן איידול" האמריקאית, יצרו סערות תקשורתיות בעקבות הדחות של מתמודדים - כשמעריצי המתמודדים המודחים טענו לעריכה משוחדת, הטיית דעת הקהל, ואף זיוף תוצאות. למרות זאת, עדיין לא התגלו תוכניות מציאות ששינו באופן בוטה את התנהגות המשתתפים בהן, או הטו את דעת הקהל בצורה מגמתית.

לאן פונות תוכניות המציאות?

קשה לנחש מה תהיינה האופנות הבאות בתוכניות המציאות, אך אפשר להסיק מתוכניות המציאות הקיימות היום בשוק כיצד השוק התפתח בשנים האחרונות ולאן מועדות פניו. תוכניות מציאות רבות עלו למסכים בשנים האחרונות, וחלקן נעלמו מלוח השידורים במהירות. תוכניות המציאות הקיצוניות יותר, אלו שכוללות מצבים קיצוניים ומביכים במיוחד, לא הצליחו במיוחד. ניתן למנות ביניהן תוכנית שבה חברי משפחה מתמודדים על ירושת האב שנפטר, ותוכנית בה אישה צריכה לנחש מבין קבוצת גברים מי הוא אביה הביולוגי. עוד סוג תוכניות מציאות שנכשל, הוא תוכניות המציאות שבהן החוקים נזילים ומשתנים תדירות: הצופים, כך הסתבר למפיקי התוכניות שנכשלו, ביניהן "המליונר" ו"עדן", רוצים שלתוכניות המציאות שלהם יהיו חוקים ברורים וקבועים. יותר מדי טוויסטים בעלילת תוכניות המציאות גורמים לצופה להרגיש שכבר לא מדובר בתוכנית מציאות, אלא בתוכנית מתסורטת לכל דבר, ואחוזי הרייטינג צונחים.
תוכניות המציאות המובילות כיום, הן אותן התוכניות שכן שמרו על התבנית הקבועה של הסוגה. תוכניות ותיקות כמו "הישרדות" ו"העולם האמיתי" ממשיכות מעבר לעונה העשירית, בעוד שתוכניות שבנויות בעיקר מטוויסטים, נעלמות מלוח השידורים.

*החומר נלקח מויקיפדיה