[מאמר-צבא]חווית צו ראשון
אתה מגיע לכיתה י"א (ישנם כאלה שמקבלים בכיתה י"ב או אפילו בכיתה י') השנה הקשה מכולם, בנוסף ללימודים אתה מקבל צו ראשון ואיתו אתה אמור לפנות ללשכת הגיוס, אתה מגיע ללשכת הגיוס ברגשות מעורבים, מצד אחד העתיד הצבאי שלך מתחיל פה, מצד שני מרגישים את הלחץ והמתח של הפעם הראשונה להתמודד עם מסגרת נוקשה של שעות, התייצבות בזמן ואחריות
הצו ראשון שלי:
הגעתי ללשכה בחיפה והלחץ היה מטורף, היה חשוב לי להוציא את המיטב מעצמי ומהיכולות שלי, נכנסים לחלק הראשון בצו שהוא האימות נתונים והלחץ של לעמוד מול מאבחנת/חייל/ת היה מלחיץ בעיקר בקטע שצריך לפרש פתגמים, תוך כדי המתנה בין התחנות יצא לי לדבר עם כמה מאנשים שהיו שם, להפתעתך אתה מגלה דעות שלא חשבת שקיימות, היו אנשים רציניים ואחראים שרוצים להגיע הכי גבוה שאפשר והיו כאלה שפשוט רוצים להשתמט, אבל כל אחד זכותו לבחור לעשות כרצונו.
הבדיקה אצל הרופא הייתה טיפוסית, בראיון אישי הרגשתי לחץ אדיר אבל הוא עבר ברגע שיצאתי, המבחנים הפסיכוטכניים היו החשובים ביותר והשקעתי מחשבה וניסיתי לתת שם את המקסימום, לאחר שיצאתי מהצו אשון הרגשתי סוג של הקלה שהדבר הזה שנקרא צו ראשון מאחורי שזה עבר סוף כל סוף, ההתרגשות והציפייה של לפני הצו ראשון עוברת לגמריי חיכיתי לזימונים שיגיעו אחרי הצו ראשון, ולאחר כל ההיכרות שלי עם הצבא והמראיינת בצו ראשון, הגעתי להחלטה שאני רוצה לעשות שירות קרבי מלא הכי גבוה שרק אפשר.
ישנם הרבה מאוד אנשים בפורום שהם לקראת הדבר הזה שנקרא צו ראשון, הפחד והתרגשות שאתם מרגישים זה משהו טבעי לחלוטין, אחרי הכל הצו ראשון יכול לקבוע איפה אתם תשרתו בצבא ומהצבא אפשר לפתח קריירה אישית וצבאית בפרט.
-------------------------------------------------------
כותב המאמר:
Yeahi - מנהל צבא וגיוס.
(קרדיט לכותב)
שכתוב ותוספות נעשו ע"י אנוכי (שמואל).
ציטוט ההודעה
אני רוצה להגיע לשם.. להגיד מג''בניקים שולטים וזהו 
נכתב במקור על ידי FUYA
