אינדקס מידע - רפואה ובריאות!
בתי חולים:
אלין
אסותא מרכזיים רפואיים
בית חולים לגליל המערבי - נהריה
בית חולים - בית רבקה בפתח תקווה
בית חולים אלישע
בית חולים הרצוג
בית חולים לוינשטיין
בית חולים לניאדו בנתניה
בית חולים הלל יפה בחדרה
בית חולים סורוקה בבאר שבע
בית חולים וולפסון בחולון
בית חולים איכילוב בתל אביב
בית חולים אסף הרופא בראשון לציון
בית חולים בני ציון בחיפה
בית חולים כרמל בחיפה
בית חולים ברזילי באשקלון
בית חולים הדסה בירושלים
בית חולים זיו בצפת
בית חולים קפלן ברחובות
בית חולים רמב''ם בחיפה
קופות חולים:
קופת חולים לאומית
קופת חולים מאוחדת
קופת חולים כללית
קופת חולים מכבי
מחלות מין:
איידס - AIDS
איידס, תסמונת הכשל החיסוני הנרכש. מחלה הנגרמת על ידי נגיף התוקף את מערכת החיסון של הגוף. המחלה זוהתה לראשונה ב-1981, ושנתיים מאוחר יותר זוהה הנגיף המחולל אותה - 1-HIV. נגיף שני זוהה מאוחר יותר – HIV-2.
נגיף ה-HIV (ר"ת של Human Immunodeficiency Virus) פוגע בתאי דם לבנים ומתרבה בתוכם. כאשר הנגיפים מסיימים את תהליך הרבייה שלהם בתא המארח, הם פורצים החוצה תוך קריעת קרום התא והמתתו, ועוברים לתאים מארחים אחרים בסביבתו הקרובה.
מאפייני המחלה
הריגת תאי מערכת החיסון חושפת את החולים במחלה לזיהומים ומחלות קשות, ואפילו מחלות קלות, דוגמת הצטננות קלה, עלולות להפוך לקטלניות בעקבות חוסר יכלתו של הגוף להתמודד עם מחוללי המחלה. במקביל, עשויה הפגיעה במערכת החיסונית להוביל להופעתם של גידולים סרטניים שונים בגוף.
נגיף ה-HIV חודר למחזור הדם, שם הוא פוגע בתאי דם לבנים מסוג T-HELPER (הידועים גם בשם CD4 או T4) - התאים האחראים על הפעלה וויסות של המערכת החיסונית. הנגיף נצמד למולקולות הקולטן הנמצאות על מעטפת התא, ומעביר אל תוך התא את הרנ"א שלו, שם הוא הופך ל-דנ"א ומשתלב במידע התורשתי של התא המארח.
כך, "רותם" הנגיף את מנגוני השכפול של התא ליצירת נגיפי HIV, וכשהתא מלא בנגיפים (בין 1,000 ל-2,000), התא מת לאחר שקרומו מתבקע והנגיפים פורצים החוצה להדבקת תאי CD4 נוספים. ככל שעובר הזמן, עולה מספר נגיפי ה-HIV ביחס הפוך למספר תאי ה-CD4 ההולכים ומתמעטים, דבר המגביר את רגישותה של מערכת החיסון.
התמותה ממחלת האיידס אינה נובעת מהתרבות נגיפי ה-HIV בגוף, אלא בשל זיהומים אופורטוניסטים (המכונים גם זיהומים "נצלניים" או "משניים") הנגרמים כתוצאה מהירידה בתפקוד המערכת החיסונית. בין הזיהומים האופייניים לנשאי וחולי איידס ניתן למצוא את זיהומי ההרפס השונים, שחפת , קנדידה (זיהום פטרייתי המועבר בין השאר על ידי מגע מיני, וגורם לזיהומים בפה, בוושט או במערכת המין אצל נשים), PCP (דלקת ריאות הנגרמת על ידי טפיל שנחשב לבלתי מזיק אצל אנשים שמערכת החיסון שלהם תקינה), וכן צהבת (הפטטיס - דלקת כבד) לסוגיה.
אדם הנושא את הנגיף עשוי להיות בריא במשך שנים (בתקופה זו הוא נקרא "נשא"), אך עלול להדביק אחרים. תקופה זו יכולה להימשך אף עשר שנים, אך במהלכה הנגיף ממשיך להתרבות ולגרום לפגיעה במערכת החיסונית עד להתמוטטותה. טרם נמצאו תרופה או חיסון למחלה, אך בשנים האחרונות יש התקדמות במחקר ונמצאו תרופות שיכולות להאריך ולשפר את חיי החולים.
דרכי העברה
נגיף האיידס עובר מגוף לגוף רק באמצעות חשיפה לנוזלי הגוף הבאים: דם , נוזל הזרע , הפרשות ואגינליות או חלב אם . ההדבקה אפשרית כאשר נוזלים אלה מגיעים למחזור הדם של הנדבק או דרך ריריות שונות דוגמת פה, נרתיק , פי הטבעת ועוד. הנגיף יכול לעבור גם במהלך ההריון מהאם אל העובר.
אפשרות נוספת להידבקות במחלה היא באמצעות קבלת עירויי דם נגועים במחלה. כיום, במדינות העולם המערבי ננקטים צעדים למניעת הידבקות בעירויי דם – וכל מנות הדם הנתרמות עוברות בדיקה לנוגדני איידס.
ההיסטוריה של המחלה
סוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80: דיווחים ראשוניים על מחלה מסתורית הפוגעת בגברים הומוסקסואלים . המחלה זוכה לכינוי הבלתי רשמי "מחלת ההומוסקסואלים". ב-1981 מגיעים דיווחים המצביעים על התפשטות המחלה באיזורים שונים בארצות-הברית.
מאוחר יותר באותה שנה (1981), מתקבלים דיווחים על מחלת האיידס בקרב אוכלוסיות אחרות: חולי המופיליה שקיבלו עירויי דם , תינוקות ובעיקר בקרב מזריקי סמים.
לקראת סוף שנת 1983, הצליחה קבוצת מדענים לבודד את נגיף ה-HIV מדמם של חולי איידס. ב-1984 הצליחה קבוצה אחרת של חוקרים לאתר בדמם של נשאים נוגדנים ל-HIV, המעידים על הדבקוּת במחלה. עד היום משמשים נוגדנים אלה לזיהוי נשאים וחולים. בשנת 1986, לאחר אינספור ניסיונות ומחקרים, אותר טיפוס נוסף של ה-HIV, שכונה HIV-2. חקר הנגיף הראה כי מדובר ברטרו-וירוס, העובר שינויים רבים בפרקי זמן קצרים יחסים, דבר המקשה על פיתוח תרופות נגדו.
שנת 1987 הייתה שנת מפנה בהיסטוריה של האיידס. לראשונה מאז גילוי המחלה, החלו החולים לקבל טיפול תרופתי שהשפיע לטובה על מחלתם והאריך את ימיהם. רק ב-1990 ניתנה התרופה, AZT, גם לנשאים, אצלם היא רשמה הצלחה רבה בהאטת התפשטות הנגיף בגוף.
בשנת 1996 הומצא טיפול תרופתי משולב, הכולל בתוכו מספר תרופות מסוגים שונים. טיפול זה כונה ה"קוקטייל".
בעוד שבשנים הראשונות נחשבה הדבקוּת ב-HIV לגזר דין מוות, הרי שעם התפתחות הרפואה והתרופות למחלה מצליחים הנשאים לחיות חיים ארוכים ומלאים. כיום, המאבק באיידס מתבצע בשני מישורים מרכזיים - המאבק ההסברתי, למניעת התפשטות המחלה ולחינוך מיני נכון (מין מוגן), והניסיונות הבלתי-פוסקים למציאת תרופות וחיסונים למחלה.
שמרנות מול נאורות
כאמור, בתחילת שנות ה-80 היתה מחלת האיידס מזוהה עם הומוסקסואלים (בעיקר זכרים) ועם מכורים לסמים, והולידה אמונות תפלות לרוב - הן משום שזוהתה עם קבוצות שוליים, הן בשל קטלניותה והן משום שדרכי הפצתה לא היו ברורות לחלוטין. מאבק פוליטי, הסברה והעובדה כי אנשים ידועי שם נדבקו במחלה (בהם כוכב הקולנוע רוק הדסון , כוכב הפופ פרדי מרקיורי וכוכב הכדורסל ארווין ג'ונסון ) הביאו לשינוי היחס כלפיה.
בשנים האחרונות הולך ועולה מספר הנשים החולות באיידס ותדמיתה של המחלה ככזו התוקפת קבוצות שוליים (הומוסקסואלים, נרקומנים) התנפצה. כיום ברור כי המחלה מסוכנת לכל אדם ומושקע מאמץ ניכר במחקר שיביא לידי מציאתה של תרופה, או לפחות חיסון, ובהסברה מונעת.
זרמים שמרניים רבים בעולם, ובכלל זה מוסדות הכנסייה, מתייחסים אל מחלת האיידס כאל עונש הנגזר על "החוטאים" הפוגעים באמות המוסר והנורמות ההתנהגות הדתיות. לאחר מהפיכת המין שהובלה על ידי קהילת הגייז בשנות ה-70 בארצות-הברית ובאירופה ובישרה את תום עידן השמרנות ותחילת עידן הליברליזם והשחרור המיני, יצאו זרמים אלה בסיסמאות נגד שטענו כי האיידס הוא העונש שגזר האל על אובדן המוסר והפריצות. ההומוסקסואלים, הזונות, מזריקי הסמים ואלה שנדבקו במחלה כתוצאה ממגע מיני "בלתי מוסרי" נחשבו ל"אשמים", בעוד שחולי ההמופיליה ותינוקות נחשבו "קורבנות" שנגזר עליהם עונש על התנהגותם הבלתי-מוסרית של ה"אשמים".
האיידס כיום
בעוד שבעולם המערבי מושקעים משאבים למלחמה באיידס, וכן נעשה שימוש בתרופות המאריכות חיים שפותחו, מצבן של אוכלוסיות שלמות בעולם השלישי קשה ביותר - ושיעורי המחלה שם גבוהים ביותר.
דו"ח האיידס של האו"ם וארגון הבריאות העולמי בסוף שנת 2003 הראה מספר שיא של נדבקים, נשאים וחולים במהלך השנה. על-פי ממצאי הדו"ח, כ-40 מיליון בני-אדם ברחבי העולם נושאים את הנגיף, מתוכם כ-2.5 מיליון ילדים. 30% מבין החולים מתגוררים באפריקה הדרומית.מדי יום נדבקים בנגיף כ-14 אלף בני אדם.
הדו"ח, שפורסם לרגל יום האיידס הבינלאומי שחל ב-1 בדצמבר, הזהיר מפני עלייה חדה בנתונים בשנים הקרובות, בשל העלייה במספר החולים במזרח אירופה ומרכז אסיה.
בדרום אפריקה לבדה חיים 5.3 מיליון חולים, יותר מכל מדינה אחרת בעולם. בבוטסואנה 39 אחוז מהאוכלוסייה חולים במחלה או נשאים של הנגיף.
מחלות מין נוספות:
זיבה
זיבה (גונוריאה; Gonorrhea), מחלת המין השכיחה ביותר, היא מחלה עתיקת יומין. אופייה המדבק היה ידוע מקדמת דנא (בבמדבר ה, ב נאמר שיש להרחיק את הזב מהמחנה). היא נגרמת על ידי החיידק ניסריה גונוריאה (גונוקוקוס) שגדל ברירית דרכי המין וגורם שם לדלקת. הסימנים מופיעים בדרך כלל 17-2 יום לאחר ההדבקה. המחלה מתבטאת בדרך כלל בהפרשה מאיבר המין של הגבר וב %90-%95 מהמקרים ייתכנו סיבוכים, כגון דלקת מעל האשך ונפיחות באזור, אם אין המחלה מטופלת. אצל נשים לא יופיעו פעמים רבות סימנים חריפים בשלבי המחלה הראשונים, אך מאוחר יותר יהיו סיבוכים, כגון דלקת בחצוצרות וברחם שעלולים לגרום לעקרות. מלבד סיבוכים מקומיים תיתכן גם פגיעה בפרקים, בעור, בלב, בקרומי המוח ובכבד. האבחנה נעשית באמצעות תרביות מהפרשות והטיפול הוא אנטיביוטי.
עגבת (סיפיליס)
עגבת (סיפיליס; Syphilis), נגרמת על ידי החיידק טרפונמה פלידום, ממשפחת הספירוכֶטֶה. ידועה מסוף המאה ה-15, עת פרצה מגפה שהתפשטה באירופה ובאסיה. אחת ההשערות היא שאנשיו של קולומבוס הביאו את המחלה מהאיטי שבאיי הודו המערבית והיא התפשטה באמצעות חיילי הצבאות השונים. ההבחנה בין זיבה, עגבת ומחלת מין אחרת לא הייתה ברורה די הצורך עד המאה ה-19 ורק בתחילת המאה ה-20 נעשתה פריצת דרך באיתור גורם המחלה. ב-1909 פיתח אהרליך את התרופה הראשונה למחלה, תרכובת ארסן "סלברסן". עם גילוי הפניצילין חלה ירידה משמעותית בתחלואת העגבת, אך מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 שוב החלה מסתמנת עלייה בתחלואה. המחלה נחלקת ל-3 שלבים:
1. כ 2-3 שבועות אחרי ההדבקה מופיעים סימנים מקומיים בצורת כיב באיברי המין והתנפחות של קשרי הלימפה בחלציים. הכיבים מתרפאים תוך מספר שבועות.
2. שבועיים – 10 שבועות לאחר היעלמות הסימנים הראשונים (שנה-שנתיים למן מועד ההדבקות) מופיעות בועות לחות באיזור איברי המין ופריחה באיזורים אחרים בגוף. תופעות אלה חולפות גם הן ללא טיפול. בשלב זה עשויה להופיע גם דלקת כליות או דלקת קרום המוח.
שני שלבים אלה הם מידבקים ביותר.
3. שלב זה מגיע 5-30 שנים למן מועד ההדבקות ומתפתח ב-30% ויותר מן החולים. אז נפגעת מערכת העצבים המרכזית המלווה בתופעות עצביות ונפשיות או בפגיעה באבי העורקים ובלב. כמו כן מופיעות דלקות במקומות שונים.
בין השלבים נמצאים רוב החולים בתקופה חבויה (לטנטית) ומלבד העובדה שהם עלולים לפתח סימני מחלה פעילים הם מדביקים אנשים אחרים, לרבות ילדיהם (במקרה של אישה הרה החולה במחלה). האבחנה נקבעת באמצעות בדיקה של הפרשה מהנגוע בטכניקה מיוחדת תחת מיקרוסקופ (לגילוי החיידק) או בבדיקות דם (לגילוי נוגדנים). בארץ נעשות בדיקות דם שגרתיות לנשים בהריון, בעיקר כדי למנוע פגיעה בעובר. וכן נהוג לבצע בדיקה בעת קבלה לעבודה במוסדות שונים, כאמצעי לאיתור חולים שאינם מודעים למחלתם. הטיפול במחלה הוא אנטיביוטי.
הרפס
הרפס, מחלה הנגרמת על ידי נגיף מקבוצת ההרפס . זוהתה באמצע המאה ה-20 ונחשבת לסיבה השכיחה ביותר לפצעים או כיבים באזור דרכי המין (לפני העגבת) וכמחלת המין השנייה בשכיחותה בעולם המערבי (לאחר הזיבה).
מתבטאת בהופעת פצעים אופייניים דמויי בועות באזור דרכי המין, המתכייבים בהמשך וגורמים כאבים וסבל פיסי. הפצעים נרפאים לאחר כשבועיים, אולם יש סיכון רב להתקפים נוספים כתוצאה מחום, התרגשות או אף ללא סיבה מוגדרת, אם כי חומרתם בדרך כלל פוחתת לאחר ההתקף הראשון. לחולה הרפס קשה לקיים יחסי מין והוא נתון לסבל פסיכולוגי וחברתי רב. המחלה מידבקת מאוד ואפשרות הטיפול בה מוגבלת.
קרדיט לאיידסישראל
על'ם - העמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה
טלפון: 03-6414508
טלפונים נוספים למרכזי על'ם ברחבי הארץ ולעל'ם על גלגלים ניתן למצוא באתר של על'ם, אתר אינטרנט: http://elem.org.il/inf.htm
ער'ן - עזרה ראשונה נפשית לילדים ולבני נוער
טלפון בעברית: 1201
טלפון בערבית: 06-64542222, 02-5630301
אתר אינטרנט: http://www.geocities.com/HotSprings/7207/hebrew.htm
נע'ן- נוער מקשיב לנוער, לפניות מצוקה של בני נוער, שייך לאגודת יד ביד
טלפון: 1-800-22-3011, ימים א' - ה' 20:00 - 17:00
תל אביב 03-6919765
רמת גן 03-6769573
רמת השרון 03-5475197
רמות חפר 09-8982817
ירושלים 02-6249979 , 02-6249959
יד ביד- אוזן קשבת לנוער ולילדים במצוקה. 24 שעות ביממה.
03-6203141 ,04-8229488 ,08-6376366
אוזן קשבת- ייעוץ לנוער והורים
טלפון: 03-5226027
הקו הפתוח לתלמידים של משרד החינוך
טלפון: 03-5602538
ארגוני סיוע נוספים לנוער ניתן למצוא גם
באתר 'סהר' - http://www.sahar.org.il/kidshelp.asp
ובאתר 'מקום' - http://www.macom.org.il/childhelp.asp
מיניות, בריאות מינית, ומניעת הריון
דלת פתוחה (האגודה הישראלית לתכנון המשפחה)- יעוץ והכוונה לצעירים ונוער בנושא מיניות
טלפון: 1-800-30-383, בימים א'-ה', בשעות 15:00-20:00, קו מידע ארצי לייעוץ ומידע בתפקוד מיני
מספרי טלפונים נוספים של מרכזי האגודה ברחבי הארץ ניתן למצוא באתר האגודה (תחת 'הדלת הקרובה אליך'),
אתר אינטרנט: http://www.opendoor.org.il/
ש.י.ל.ה. שירות יעוץ להריון ומניעה
טלפון: 02-6248412/6258841
אתר אינטרנט: http://www.shilo4u.org.il/
מרכז ייעוץ מיני לנוער- בחולון
הדרכה וטיפול בכל הקשור ליחסים 'בינו לבינה', יחסי מין ובעיות גניקולוגיות שונות.
במרכז ניתן טיפול אישי לנער ולנערה, עזרה וטיפול רפואי ע'י צוות רב מקצועי הכולל :
אחות, רופא, עובדת סוציאלית ודיאטנית.שעות הפעילות: ימי ב' בין השעות 15:30-18:30, ניתן לפנות אישית ביום הפעילות או להתקשר לטלפון: 5045462-03
'רעות' - 'דלת פתוחה' לבעלי מוגבלויות פיזיות
נפתח שירות ארצי למתן מידע ויעוץ, ללא תשלום, בנושאים הקשורים למיניות ונכות, אהבה וזוגיות, בריאות ואחריות מינית. השירות מיועד לנוער וצעירים בעלי מוגבלות פיזית בגילים 14-30, להוריהם ולמטפלים בקהילה. השירות ניתן באמצעות יעוץ פנים אל פנים, בטלפון ובאינטרנט.
טלפון: 03-5371003
שעות הפעילות: יום ה' מ- 16:00 עד 20:00, יום ו' מ - 9:00 עד 12:00.
כתובת: מרכז רפואי 'רעות' שדרות החי'ל 2, יד אליהו, תל-אביב.
אתר אינטרנט: www.opendoor.org.il
אלימות ותקיפה מינית
אלימות במשפחה- קו חירום ארצי
טלפון: 1-800-22-0000
קו סיוע לנפגעות תקיפה מינית
טלפון: 1202 או 5176176-03, 24 שעות ביממה
קו סיוע לגברים ונערים נפגעי תקיפה מינית מטעם מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בתל אביב. שיחות סיוע בטלפון ופנים אל פנים.
טלפון: 5179179-03 ,בימים א'-ו', בשעות 19:00-23:00
מיט'ל - המרכז הישראלי לטיפול בפגיעות מיניות בילדים
טלפון: 02-5630428
מרפאות נוער
מרכזי ייעוץ לנוער של שירותי בריאות כללית
מרפאת מתבגרים לנוער מתבגר - יעוץ וטיפול בנושא יחסי מין, הפסקת הריון, השמנת יתר. דימוי עצמי, בעיות למידה, בעיות משפחה בלפור 14, בית שטראוס, תל אביב
טלפון: 5258905/5643418-03
מרפאת מתבגרות, הדסה ירושלים - טלפון: 02-6777077
איידס
מרכזים לבדיקות איידס:
רשימת מרכזים לגילוי נגיף האיידס של משרד הבריאות: http://www.health.gov.il/pages/defau...=64&PageId=349
רשימת המרכזים של אתר הוועד למלחמה באיידס:
http://www.aidsisrael.org.il/hebrew/6_1_5.asp
הקו הפתוח - קו מידע לציבור הרחב (הוועד למלחמה באיידס)
טלפון:03-510878 א'-ה', 20:00-22:00
טלפון: 04-8847806, ג', 8:00-10:00
קו מידע חיובי - מידע רפואי לאנשים החיים עם הנגיף (הוועד למלחמה באיידס)
טלפון: 03-5100689, ב', 20:00-22:00
קו לנשא (הוועד למלחמה באיידס)
טלפון: 03-6209991, ד', 19:00-23:00
ב.ל.ה. דואגת (בי-סקסואלים, לסביות, הומוסקסואלים)
טלפון: ,03-7325578 ד', 19:00-23:00
העדפות מיניות וזהות מינית
רכז הנוער של אגודת ההומואים, הלסביות והטרנסג'נדרים בישראל - 03-5167235
'יש עם מי לדבר':
שיחה, יעוץ ומידע בטלפון או פנים מול פנים על כוס קפה, עם מתנדב/ת בבית האגודה בת'א, בימים א, ב, ג בין השעות 19.30-22.30 בטלפון 03-5167236
'הקו הלבן': קו אנונימי ודיסקרטי לתמיכה ולסיוע.
פועל:
בת'א בימים א', ב', ג', ד', ה', בין השעות 19:30-23:30 בטלפון 03-7325560
בחיפה בימי ב', ה', בין השעות 19.30-23.00 בטלפון 04-8525352
הקו הלבן לנשים בלבד פועל בימי ב' בין השעות 19.30-23.00 בטלפון 03-7325580
'הזמן הורוד' - עיתון הקהילה ההומוסקסואלית בישראל, טלפון: 03-5167234
קו יעוץ להורים לילדים הומואים ולסביות, טלפון: 09-9587779
הבית הפתוח בירושלים - טלפון: 6253191-02
קו פתוח ללסביות בירושלים: ימי ד' בין השעות 22:00-20:00 בטלפון 02-6251271
קו מידע להורים בירושלים: מדי יום ג' בין השעות 16:30-18:00 בטלפון
טיפול בעקיצות:
דבורות וצרעות:
סימנים ותופעות לעקיצת דבורה: אדמומיות, התנפחות, כאב והתחממות מקום העקיצה. מרבית הנעקצים יחושו רק נפיחות וכאב, מלבד אלו שאלרגיים לעקיצת דבורה, שיזדקקו לטיפול רפואי.
דרכי מניעה וטיפול:
- כשנתקלים בדבורה יש להימנע מתזוזות ותנועות מהירות ולהתרחק מהמקום בזהירות.
- בגדים צבעוניים ובשמים מסוימים עלולים למשוך דבורים וצרעות.
- מומלץ ללבוש בגדים ארוכים במידת האפשר ביציאה לטבע.
- בחיק הטבע אין להתיישב ליד אוכל זרוק ובקרבת פחי אשפה פתוחים.
- דבורים פועלות בעיקר לפי חוש הריח ולכן דברי מתיקה, בעיקר נוזליים, מהווים מקור משיכה עבורם.
- אפשר להוציא את העוקץ על ידי גירוד האזור עם החלק הקהה (לא החד) של סכין או אפילו עם קצה של כרטיס אשראי. כך ניתן להוציא את העוקץ מבלי לסחוט את שק הארס שמחובר אליו לעתים. לא מומלץ להשתמש בפינצטה או בלחיצה משני הצדדים.
- ניתן להניח קומפרסים קרים להרגעת אזור העקיצה.
אם אין תגובה אלרגית, התופעות יחלפו תוך מספר שעות וההתייחסות צריכה להיות כמו לעקיצת יתוש.
עקיצות יתושים:
כשמדברים על עקיצות יתושים מתכוונים בעצם ליתושות הנקבות, שהן אלה שעוקצות ומשאירות אחריהן חומר דמוי ארס הגורם לתופעה של נפיחות וגרד. היתושה עוקצת בעלי דם חם, כולל בני האדם, לשם השגת חלבון מתאים להתפתחות הביצים. הגרד שאנו חשים לאחר העקיצה הוא תגובת הגוף לחלבון או ארס המוחדר לגופנו והוא זה שיוצר את התגובה האלרגית והתגובה הדלקתית המקומית.
לרוב, אם לא מגרדים את העקיצה היא תחלוף תוך מספר שעות, אך במידה והילד מגרד את העקיצה, הוא מחדיר באמצעות הציפורניים חיידקים הגורמים לזיהום משני והופעה של פצעים מוגלתיים הדורשים תקופת החלמה ממושכת ועלולים אף להסתבך עד כדי הגעה לאשפוז בבית החולים. במקרים מסוימים, בעיקר אצל ילדים, הנפיחות יכולה להיות משמעותית ביותר, במיוחד אם היא נעשית באזורים רגישים, כמו: העיניים, השפתיים ועוד.
דרכי מניעה וטיפול:
* יש לסגור את כל החלונות לפני רדת החשיכה והפעלת המזגן. כך ניתן למנוע חדירת יתושים שלרוב מתחילים את פעילותם עם רדת החשיכה בחיפוש אחר מקור של אור וחום.
* ניתן להתקין רשתות על החלונות ופתחי הבתים.
* במידה וקיימים מקורות מים עומדים כמו שלולית או ברז מטפטף, יש לדאוג לייבוש המקום, מכיוון שזהו מקום ההטלה של היתושות. במידה שיש מטרדים סביבתיים גדולים, יש לפנות לרשות המקומית לצורך ריסוס כללי.
* ניתן למרוח חומרים דוחי יתושים הנמכרים כתרסיס או רולר נוזלי על האיברים החשופים ועל הבגדים. ניתן להשתמש גם בתכשירים דוחי יתושים בצורת טבליות או נוזל המחובר לחשמל המפיץ את החומר הדוחה את כניסת היתושים לחדר.
* להרגעה מהירה של העור המגורה ולהקלה על הגירוד מומלץ להשתמש בפניסטיל ג'ל.
* במידה ונוצר זיהום במקום העקיצה, יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי שימוש במשחה אנטיביוטית.
מדוזות:
מדי שנה נוחתות בחופי ישראל כמיליארד מדוזות. כולנו מכירים את התחושה המכאיבה של פגיעת הארס של המדוזה. השפעת הארס נעה בין גירוי או פריחה קלה ועד לפגיעה קשה יותר - תלוי במין המדוזה ובמקום הפגיעה. הפגיעה מתבטאת בעיקר בצריבה המלווה בפסים או בכתמים אדמומיים המופיעים על העור. גם מדוזה מתה שנסחפה אל החוף עלולה לצרוב, בגלל הארס הפעיל מספר שעות לאחר מות המדוזה.
ישנם כ-200 מינים של מדוזות בעולם, חלקן קטלניות. בגלל שקיפותה וקוטרה הזעיר קשה להבחין במדוזה, אך זרועות הצייד שלה מגיעות לאורך חמישה מטרים והיא נחשבת לאחד מבעלי החיים הארסיים בעולם. מקור המדוזה באוסטרליה.
דרכי מניעה וטיפול:
* יש להסיר בתנועת הרמה (רצוי עם מקל) את המדוזה או פיסת הרקמה שנצמדה לגופכם. אסור לגרד את הרקמה, מאחר שזה יכול להפעיל תאים צורבים נוספים.
* יש לשטוף את האזור היטב במי ים כדי להסיר את השאריות שנותרו על העור. אין לשטוף במים מתוקים, מאחר שהם גורמים לתאים להפריש את הארס המצוי בבלוטות. אין לשפשף בחול, כי כך הרעל ייכנס עוד יותר מתחת לעור.
* מומלץ לשטוף את האזור שנפגע בחומץ. החומר הצורב הוא חלבון והחומצה מפרקת אותו.
קרדיט ענק לוואלה! רפואה על המידע.
הכשות, נחשים - עשה ואל תעשה (וכמובן, מניעה!)
חומרת ההכשה נקבעת ע"י הקריטריונים הבאים:
* סוג הנחש
* כמות ומידת הארס
* מצבו של המוכש: גיל, מצב בריאותי, מיקום ההכשה בגוף
* התנהגותו סמוך להכשה
* כמה זמן עבר עד הפינוי והטיפול הרפואי.
ניתן לצמצם את מידת הנזק באופן ניכר אם נדע לטפל טיפול ראשוני , נכון ומהיר.
מכיוון שההכשה כואבת ומלווה בחרדה ופחד עלול הנפגע להשתולל ולנוע, מה שעלול ליצור סכנה ממשית לפיזור הארס והחמרת הנזק. לפיכך התנהגות רגועה של המוכש והסובבים אותו היא תנאי הכרחי לטיפול יעיל בנפגע.
מצוות "עשה" בעת הכשת נחש
1. יש להרגיע את החולה
2. מנוחה מוחלטת ומניעת תזוזה
3. השגחה
4. קיבוע הגפה המוכשת לקרש או לגוף קשיח
5. להסיר טבעות וצמידים
6. פינוי מיידי לבית החולים הקרוב.
7. אפשר להניח בעדינות תחבושת לחה או בד רטוב אפשר לנגב את פני העור בעדינות להסרת שאריות ארס.
מצוות "אל תעשה " בעת הכשת נחש
*** חלק מן הטיפול החשוב ומציל החיים הוא הימנעות מפעולות מסוכנות.
1. א ס ו ר לשים חוסם עורקים
2. א ס ו ר למצוץ את הארס
3. א ס ו ר לחתוך את הפצע
4. א ס ו ר להניח קרח על הפצע
5. א ס ו ר לצרוב את המקום או להניח מיני עשבים, צמחים וטיפולים מסורתיים למיניהם.
6. א ס ו ר לבזבז זמן, אפילו לא ברדיפה אחרי הנחש. מספיק תאור כללי, אם יש.
ומה שחשוב הוא המניעה
1. יש להימנע מלהפוך אבנים בידיים חשופות
2. יש להימנע מהכנסת ידיים לחורים בקרקע,בין סלעים או בעצים.
3. יש להימנע מלהסתובב בחוץ יחפים , ובטיולים רצוי לנעול נעליים סגורות וגבוהות.
4. לפני כל יציאה למשחק החצר, בגינה יש להעיף מבט על שטח המשחקים המיועד, לוודא שאין בו חפצים שהושארו בלילה או שיש מקומות אחרים בהם עלולים להסתתר זוחלים ארסיים.
5. בטיולים יש לנער שקי שינה, מצעים ונעליים לפני השימוש בהם.
עקרבים ושוטים
עקיצת עקרב
סכנה נוספת בימי הקיץ החמים היא עקיצת עקרב.
בארץ קיימים 12 סוגי עקרבים. הארסי ביותר הוא העקרב הצהוב המצוי שצבעו צהוב עד כתום.
עקרבים מסתתרים בנקיקים ומאחורי סלעים באזורים מדבריים עם לחות מועטה אך גם בגבעות הכורכר שלאורך החוף. ארס העקרב מורכב ממולקולות חלבון קטנטנות והוא נספג ברובו במחזור הדם.
אצל מבוגרים גורמת העקיצה לתגובות מקומיות, לא נעימות במיוחד, אבל אם אין לאדם רגישות לארס הוא יתגבר על העקיצה. לאחר העקיצה מופיע כאב עז באזור, חרדה, אי שקט וקצב לב מואץ. במרבית המקרים לא יתפתחו תגובות נוספות. במיעוט המקרים ואצל תינוקות וילדים עלולות להתפתח תגובות הרעלה הכוללות : הפרשות מרובות של רוק וריר בטן קשה וכואבת, התמלאות הריאות בנוזלים ואבדן הכרה.
טיפול:
אין להקל ראש גם אם זה ספק עקיצה
1. לקבע את הגפה הנשוכה
2. קירור המקום (אפשר ע"י קרחום)
3. פינוי מיידי לבית חולים.
ושוב- המניעה היא החשובה ביותר
1. יש למנוע מהילדים להסתובב יחפים בחוץ
2. יש לנעול נעליים סגורות וגבוהות בטיולים
3. אסור להכניס אצבעות לחרכים , חורים בקרקע בין סלעים או במקומות שלא ניתן לראות
4. יש לבדוק ולנער נעליים מצעים ושקי שינה בטיולים לפני השימוש.
5. יש לבחון ולבדוק שטח מחוץ לבית לפני שהילדים יוצאים לשחק בו
נשיכת העכביש
נשיכת עכביש עלולה להיות מסוכנת מאוד במיוחד בתינוקות וילדים קטנים . קיימים שני סוגים ארסיים בארץ:
* אלמנה שחורה
* ששן חום
במקום הנשיכה מתפתח אודם וממנו נמשכים פסים אדומים דקות עד שעות אחרי הנשיכה. הנשיכה עלולה לגרום כאב עז באזור הנשיכה, הבטן עלולה להתקשות כאילו לקתה בדלקת המחייבת ניתוח בסופו של דבר עלול אף להתפתח נמק מקומי קטן באזור הנשיכה.
הטיפול:
אם ברור שמדובר בנשיכת עכביש לוודא יש לוודא שהנשימה תקינה ולפנות לבית חולים או לטיפול רפואי. ניתן ורצוי לתת תרופה נגד כאבים. כמו כן אם אפשר, רצוי להביא את העכביש כדי שיותאם טיפול.
קרדיט:
Devotion
Beauty_Angle
-עדן-
