*המאמר נכתב כדעה, והוא גם יסביר למי שלא יודע מה אומר בעצם היום הזה והדבר הזה שנקרא "יום בעקבות לוחמים".
זה היה עוד יום רגיל בבית הספר, אבל אז קיבלנו הודעה בתאריך 27.10, אנחנו יוצאים לצפון "ליום בעקבות לוחמים".
בהתחלה חשבתי לעצמי מזה בעצם היום הזה והאם כדי לי לצאת בכלל.
אחרי ששמעתי שיהיה תרגיל אש ירד ממני הספק ויצאתי.
אמרו לנו להיות בשערי בית הספר בשעה 6:50, כמובן שיצאנו מאוחר יותר.
לפני הנסיעה חשבתי לעצמי איך אני מעביר נסיעה של למעלה משלוש שעות, אז העברתי את הזמן כמו כולם בדיבורים עם חברים והרבה.
לאחר נסיעה ארוכה עם עצירה אחת ופקק אחד גדול הגענו למקום לא מוכר בצפון, נכנסו למן שביל ואז האוטובוס עצר וסוף סוף הגענו למקום.
עלינו בשביל בוץ, ואז שעלינו למעלה ראינו את הכלים הכבדים שהצבא העמיד לרשותנו.
נתנו לנו זמן להסתובב וכמובן שניצלנו אותו.
התחלתי להסתובב עם חבר ואז אחד החיילים פנה אליי ואמר לי: "רוצה לפתוח סדן?" כמובן שלא ממש הבנתי מה הוא רוצה מהחיים שלי.
אז הבנתי שבעצם "סדן" זה החלק שנמצא בתוך התותח.
נכנסתי לתותח עצמו ואתה האמת, אני רוצה לומר שכל חייל שנמצא בתותחנים אני חש לו כבוד גדול, זה מאוד קשה לעבור את מה שהם עוברים שמה.
אבל זה בעצם הביא אותי למצב ששאלתי את עצמי, במקום שהצבא יביא לנו מוטיבציה להגיע למקומות האלו (כמו תותחנים) הוא עושה הפוך, ראיתי שזה פשוט "קריעת תחת".
חוץ מהתותח היו עוד דברים כמו טנק מרכבה וכד'..
לאחר שהסתובבנו נלקחנו למקום אחר, שמה בעצם פגשנו את אביגדור קהלני, שסיפר לנו על הימים בהם הוא נלחם.
לאחר מכן הוא דיבר איתנו שאנחנו חייבים להתגייס אין דבר כזה להשתמט.
המילים שהוא אמר עשו לי משהו, חשבתי לעצמי שכל מי שחושב לא להתגייס צריך לבוא ולשמוע אותו מדבר.
המילים שלו כמו: "אין לנו ארץ אחרת" וכד'.. עשו לי משהו ונתנו לי מוטיבציה ולהגיע לצבא במטרה להילחם למען המדינה שלנו.
לאחר מכן הוא נופף בדגל ישראל, זאת תמונה שתזכר אצלי בראש וגם לא תצא מהראש שלי.
לאחר השיחה עם אביגדור קהלני, אמרו לנו עכשיו נוסעים לראות את תרגיל האש, אמרתי לעצמי הנה זה מגיע הדבר שאליו הגעתי (ויצאתי עם יותר).
הגענו למקום שהינו בו בהתחלה, הרבה תלמידים מקובצים וצופים בחיל התותחנים יורים פגזים, לאחר מכן היה חיל השריון עם שלושה טנקי מרכבה.
התרגיל עמד בציפיות, כל פגז הקפיץ את כולם וכולם נהנו מן התרגיל שערכו לנו חיילי צה"ל.
כל הרעיון של כתיבת היום הזה מגיע מאותם אנשים שרוצים להשתמט, אני ממליץ לכם לצאת ולהיות ביום הזה "יום בעקבות לוחמים", תראו אדם כמו אביגדור קהלני שנתן מעצמו הכל בשביל להילחם למען המדינה.
לשמוע את הסיפור על קרבות עבר על האומץ של אותם אנשים שנלחמו למען המדינה, למען זה שיהיה לנו מדינה שנוכל לחיות בה מבלי שירדפו אותנו (כמו שקרה באירופה בעבר).
כפי שנאמר בקהלת (פרק א') "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת", אנחנו חייבם להגן על מדינתו כפי שעשו אבותינו, כפי שעשו אותם חיילים שנהרגו, נפצעו והשתתפו במלחמות עבר.
שעזבו הכל בשביל לצאת ולהלחם באויב שרוצה במותנו, "אין לנו ארץ אחרת"
ואסור לנו להראות חולשה, אנחנו חייבים להראות תמיד שאנחנו חזקים אחרת לא נוכל להמשיך להתקיים.





ציטוט ההודעה







<

