כל מי שמשחק במנג'ר, יודע שלכל קבוצה יש טקטיקה שמתאימה בול לשחקנים שבה.
לכל מנג'ר, לא משנה איזו קבוצה הוא יאמן, תמיד הוא ינסה את הטקטיקה שלו, המועדפת עליו ביותר, שהצליחה לו הכי הרבה פעמים.
אצלי למשל, אם אני משחק באירופה, אני משחק כמעט תמיד, שטקטיקה 4-3-3(מעין 4-1-2-2-1). בטקטיקה זו, ישנם שוער ו-4 שחקני הגנה באותה קו, כשלעיתים המגנים עולים להתקפה. ישנו קשר אחורי אחד שבולם התקפות ומחכה למתפרצות של היריב.
באמצע, ישנם שני קשרים. אחד מהם הוא 50-50(צ'אבי מושלם בתפקיד הזה), והשני הוא קשר תוקף, אבל עדיין עושה הגנה. הוא גם לוחץ את היריב הרבה.
בצדדים, משחקים קשרים תוקפים, עם הוראה וחצים לכיוון עמדת הקיצוני.
באמצע, ישנו חלוץ, רץ הרבה, ובעיקר מחכה לכדורים, וכשהקישור דומם, הוא יוצר התקפות בעצמו.
לטקטיקה זו הרבה מאוד יתרונות, לעומת מעט חסרונות. לקחתי עם בארסה חמש עונות רצופות טראבל עם אותה טקטיקה, שלא נדבר על המאזן הכלכלי שהיה לי.
בליגה הישראלית, אני אוהב לשחק 4-4-2 קלאסי. עם קשר אמצעי אחד, לכיוון תפקיד הקשר האחורי, והקשר השני הוא הדומיננטי במגרש. חוץ מאלה, אין הרבה שוני משאר הטקטיקות.
אז אני סיפרתי לכם על שלי(וואחד חיפירה), עכשיו תורכם לכתוב מהי הטקטיקה המועדפת עליכם.



.






