מאמר על היום סיירות:
יום לפני:
יום לפני הייתי ממש בלחץ, הייתי בטוח שאני לא מוכן בשיט ואני הולך להיות שם כמו סמרטוט אכלתי צלחת ספגטי לא יותר מידי ולא פחות מידי והלכתי לישון ב 9 בערב
באותו היום:
היתעוררתי בשעה 5 בבוקר (בעסה) והנסיעה לכיוון התחילה בשעה 6
הגעתי לשם בשעה 7 ונכנסנו לאיזור הצבאי שם הראינו זימונים הלכנו לקבל מספר אני הייתי מספר 308 ואז כתבנו אותו על החולצה
והלכנו למלא שאלון רפואי ואז בדיקת לחץ דם.(או דופק) אחר כך העמידו אותנו מחוץ לכול האוהלים.. (קצת בצד) ואז מדריך כושר קרבי אמר לנו (איזה 90 ילד) לעשות כול מיני דברים כמו
לרוץ עד לשם ולחזור ריצה צידית קפיצה במקום קיצר חימום ואז מתיחות ואז נתנו לנו לאכול ארוחת בוקר (חחחח פרוסה עם שוקולד/ריבה/דבש חחח)
ואז לקחו את כול ה 90 ילדים לעשות ריצת 2000 , בהזנקה כולם התחילו ספרינט.. יש כאלה שיכולים לעמוד בזה ויש כאלה שנגררים אחרי אלה שיכולים לעמוד בזה..חחח ובסוף נעצרים
אני התחלתי ריצה בקצב בינוני.. ולקראת הסוף רצתי בקצב מהיר ובסוף ספרינט והגעתי מקום 57 -יכולתי יותר לדעתי
ואז הושיבו אותנו בצד איפה שעשינו חימום ואמרו לנו לחכות.
אחרי כמה דקות באו 3 חיילות (כוסיות בדרך כלל חחח) וחילקו לנו דפים של עדיפויות, איזה יחידה אתה מעדיף.. אני סימנתי במקום הראשון שייטת ואז חובלים ואז סיירת מטכל
ואז בא אלינו רופא ואמר: מי שרוצה לפרוש עכשיו על סיבה רפואית שיילך לאמבולנס ויחכה לי שם. כי זה ההיזדמנות האחרונה וניסה לשכנע ככול האפשר ילדים שיפרשו
בקשר לילדים האלה לא יודע אם קיבלו שוב יום סיירות..
ואז חיכינו עוד קצת..(20 דקות) ובא אלינו איזה מפקד או משהו והתחיל להקריא מספרים לקבוצות אני הייתי קבוצה מספר 10 ואז המפקד של הקבוצה בא ואמר לנו לקחת ציוד בין הציוד היה:
אתי חפירה קטנים(גודל אמה) 3 כסאות שקים אלונקה וג'ריקנים של מיים.
התחלנו ללכת לכיון הדיונה עלינו עליה ושם נעצרנו.. הנחנו את הציוד בצד תקענו את חפירה אחד באמצע הדיונה והמפקדים היתיישבו על הכיסאות ואז הם אמרו שוב: מי שרוצה לפרוש על סיבה רפואית עכשיו היזדמנות באמת אחרונה
והזכיר לנו שפה זה לא קייטנה ולא יהיה בעיות משמעת! כי יישר יעיפו. הם סידרוותנו בשלישיות ואז התחיל היום.
התרגיל הראשון:
ספרינטים:בתרגיל הזה פשוט רצים ספרינט מסביב לאת חפירה(שבאמצע הדיונה) וחוזרים אל מול המפקדים בשורה לפי סדר הגעה.
בתרגיל הזה הכי מתעייפים, עוד לפני שהגעתה אתה יוצא לספרינט שובהמפקדים לא מרחמים עלייך כאן! אחרי כמה כאלה הם כן אומרים לעצור כי הם רושמים לא יודע כמה ספרינטים היו אבל מספיק כדי לגרום לרגליים שלי לכאוב
והמקומות שהגעתי היו בינוניים, הייתי מקומות 3-6 ופעם מקום 9 או 7 .. המפקדים רושמים רק עד ה 8 אז מי שאחרי מקום 8 לא נרשם
בספרינטים אנשים רצים כמו מטורפים! הם יעשו הכול כדי לעקוף עוד ילד.. כדי להיות מקום אחד יותר
בסיבוב למשל, זה מקום שבו נהיה לחץ.. בספרינט אז אל תפחדו להיכנס עם הכתף לשם ולרוץ בדרך הכי מהירה שיש (נתתי מלא כתפיים שם)
וגם, שמגיעים אל מול המפקדים ילדים מפסיקים את הספרינט והולכים אל קו הסיום כי הם כבר "הגיעו" אז מה שאני עשיתי זה רצתי להם ספרינט מהצד ופשוט עקפתי אותם..חחח (הם עצבניים עליי אשש)
אחרי כול הספרינטים האלה המפקדים אמרו לנו לשתות 3 כוסות מיים להכין אלונקה ועלייה 3 שקי חול שמנים
כול הקבוצה מייד התחילה לשתות- בזמן שאני פותח את האלונקה.. אחרי שפתחתי אותה שתיתי גם-מי שמפחד לא להספיק הוא נותן עוד זמן אם צריך לשתות עוד כמה כוסות
*הערה חשובה: תעמדו זקוף! אל תצ'תמקו המפקד מתעצבן שהוא לא רואה את המספר
תרגיל שני:
אלונקה:בתרגיל הזה מה שצריך לעשות זה לרוץ ספרינט מסביב לאת חפירה(באמצע הדיונה) לחזור להרים אלונקה או שק או ג'ריקן ולעשות עוד סיבוב ומי שלא מספיק להרים משהו עושה סיבוב בלי כלום
בסך הכול 6 ילדים מרימים משהו בכלל.
אני אישית חוץ מפעמיים-הייתי כול הזמן על האלונקה! וכשאתה כמה פעמים רצוף על האלונקה, אנשים חושבים-זהו.. אין עליו הוא תותח אין מצב אני יכול לנצח אותו ואז הם מתחילים לרוץ לאט וזה נהיה קל
אחרי מלא סיבובים כאלה, אנשים כבר מתו.. הם מגיעים במקום רביעי למשל.. ולא רוצים לקחת אלונקה! הם נעמדים ומחכים שמישהו ייקח במקומם..ואז המפקד היתעצבן,
ואמר: ממה זה הדברים האלה פה?? למה לוקח לכם זמן עד שאתם מגיעים לאלונקה?!?! ואז הוא רשם את כול מי שהיה באותו רגע על האלונקה (אני בניהם) יענו כדי לשבח אותנו -אז כדי תמיד לא להחכות שמישהו יבוא גם אם קשה
ואז המשכנו עם זה עוד כמה פעמים ואז המפקד הפסיק אותנו ונתן לנו לשתות 3 כוסות מיים
תרגיל שלישי:
חפירה: כול מה שהיינו צריכים לעשות זה לחפור בור בגובה מטר ברוחב מטר ובאורך מטר.
המפקד פיזר אותנו על הדיונה, מרחק גדול אחד מהשני ואמר לנו להתחיל לחפור, כמובן לא אמר זמן ואמר שאפשר לעשות הפסקות, לשתות לעשות מה שרוצים.
כמובן שזה אסור ואל תפסיקו אף פעם ותמשיכו לחפור במרץ עד שהוא מפסיק אותכם ואז בסיום הוא עובר בור בור ושואל איזה ציון הייתם נותנים על הבור..
הבור שלי עמוק.. בערך מטר והרוחב היה מטר גם והאורך היה מטר או טיפה פחות ונתתי ציון לבור שלי 80 למרות שהציון האמיתי הוא יותר
ואז כיסינו את הבורות ושתינו 3 כוסות מיים שוב והוא אמר לנו להכין שק חול לכול אחד.. נעזרנו באתי חפירה וזה הלך צ'יק צ'ק..
תרגיל רביעי:
שקי חול: מטרה-לרדת מהדיונה ולעלות שוב ולספור כמה עשיתה..חח אין מטרה מסויימת.
המפקדים נתנו לנו שקים וסידרו אותנו לפי כוחות(נמוכים שקים פחות גדולים וגורילות שקים גדולים)
אני קיבלתי שק בינוני לא הכי שמן ולא הכי רזה, המפקדים אמרו לנו לעשות 100 הקפות (לא סביב האת חפירה אלא עד לתחתית הדיונה)
כמובן שכולם ידעו שזה סתם ולא 100 והמפקדים שוב, לא אמרו זמן..פשוט תעשה
אני עשיתי 12 הקפות, הרגליים נתפסות אחרי כול צעד והם רועדות ואתה מתאמץ לא רק ללכת אלא גם לא ליפול..חח
בתרגיל זה הם אומרים לך לקחת את הזמן.. שאפשר לשתות להוציא חול מהנעליים שאפשר לנוח להוריד את השק וכו'..
כמובן שכול זה אסור, וחייבים להמשיך במרץ
ואז המפקדים יעצרו אותכם ויושיבו אותכם וחצי עיגול מסביבם וישאלו איך קוראים לכם והתחביבים מה אתם רוצים להיות בצבא איך היתכוננתם ועוד-תענו על הכול בקול רם שישמעו אותם
ואז אתם תקחו את כול הציוד ותרדו בחזרה למטה
*חשוב חשוב: מה שסיפרתי זה היה הרוב בכללי.. אחרי כול תרגיל או סיום זמן כולשהו עומדים בשלישיות-תהיו עירנים לזה
אני אישית תמיד אירגנתי את כולם 10 שניות לפני הסוף בשלישיות ואני הקראתי זמנים תמיד וכול זה, אל תצ'תמקו אף פעם!
אחרי כול זה, הורידו אותנו למטה וחיכינו.. שוב מלא זמן ואז בא חייל עם דפים ואמר לנו לדרג את האנשים בקבוצה שלי..
מי יותר טוב ומי פחות-אני הרוב חירטטתי..מי בכלל היסתכל עליהם ? חחח
ואז שוב..חיכינו מלא זמן היסתדרנו לפי הקבוצות איפה שהיה החימום הראשוני וחילקו לנו אוכל ובירכו אותנו על שסיימנו (שוב, פרוסה עם שוקולד/ריבה/דבש ופרי)
ואז היתערבבנו וחיכינו בין כול האוהלים מלא זמן.. שעה וחצי לפחות, ואז בא מישהו ואמר: כול המספרים שאני מקריא הולכים לאוהל מאחורי והם היתקבלו לסיירת מט"כל
ואז הוא הקריא איזה 30 מספרים..
ואז הוא אמר כול מי שאני מקריא הולך לשם והוא נבחר לשייטת-הוא הקריא 20 מספרים בניהם אני הייתיואז הוא הקריא לחובלים איזה 30.. לא יודע כמה
ואז נציג מהשייטת דיבר איתנו בירך אותנו ונתן לנו זימונים לפסיכוטכני וכרטיסי נסיעות ואז חזרתי הביתה עם חיוך מאוזן לאוזן
קרדיט לי כמובן..



ואז הוא הקריא לחובלים איזה 30.. לא יודע כמה


ציטוט ההודעה


