[פריקה]הפריקה הכי גדולה של החיים שלי
ניצן=האקסית שלי
כשאני וניצן עוד היינו חברים, הלכתי למסיבה בסילבסטר אצל ידידה שלי.
ניצן גם הייתה אמורה לבוא אך לבסוף לא באה בתירוץ שאין לה איך לה לבוא(תירוץ עלוב).
פשוט לא היה לה כוח לדעתי. באותה תקופה אני וניצן היינו ביחד חודש ועדיין לא התנשקנו(אני רציתי אבל לא ממש יצא לנו להיות לבד ככה שלא היתה לי אפשרות אפילו).
בסביבות 23:57 התחלנו "לתאם זוגות", דבר מטומם, זה מה שקורה שיש הרבה בנים ובנות פנויים שרוצים נשיקת סילבסטר בלי מחויבות.
אני וידידה שלי החלטנו שהולכים על זה ומתנשקים בלי רגשות ובלי מחוייבות.
לאחר כמה ימים ניצן גילתה את זה והחלטנו ביחד שנפרדים (בכל זאת לא עשינו כלום) וזה לא היה ממש נחשב לחברות אלא לידידות.
מנקודת מבט שלי זה הרגיש כמו בגידה עם סיבה, הסיבה היא שפשוט הייתי צריך את הפריקה הזאת,את הנשיקה עם מישהי אחרי כמעט שנה שלא הייתה לי חברה.
חברה כמו החברה הקודמת שלי שהיינו מתנשקים והיה ממש כיף אבל נפרדנו כי פשוט זה לא הלך בינינו.
כשנפרדנו(אני וניצן) היא אמרה לי שהיא רוצה שנמשיך להיות ידידים וכל זה, כבר עבר חודש מאז שנפרדנו והיא עדיין שונאת אותי. אני מבין שיצאתי מניאק והסברתי לה שזה היה ללא רגשות, ממש כלום ושזה היה סתם אבל היא עדיין לא מדברת איתי.
היום בקן(?) אחרי שתפסתי ביצים והחלטתי לדבר איתה היא פשוט אמרה לי לא! לא בא לה לדבר! כאילו רבאק כבר חודש לא אמרת לי מילה.
הרגשתי שאני ממש צריך לדבר איתה עוד פעם ולוודא שהיא הבינה את זה שזה היה כלום.
בהתחלה כשניפרדנו חשבתי שאני לא מרגיש אליה יותר כלום אבל כל פעם שאני מסתכל עליה יש לי הרגשה כזאת של שנאה ואהבה ביחד, סוג של חמימות וקור ביחד.
מצד אחד אני לא יודע, אולי אני באמת אוהב אותה ואני רוצה לחזור אבל מצד שני אני יודע שאני לא יכול לעשות כלום עם זה.
ועצם זה שהיא מתעלמת ממני בצורה הזאת זה ממש פוגע כאילו אני סוג של קקטוס, משהו עוקץ שלא צריך שיתייחסו אליו, משהו שאם מתקרבים אליו נפגעים!
אני מבין אותה לגמרי אבל תגובה? יחס? משהו?! אני לא יודע מה לעשות עכשיו, מה אני עושה בשביל לגרום לה לחזור לדבר איתי, שנהיה ידידים כמו שהיינו פעם.
אני יודע שזה לא יכול להיות כמו פעם אבל אני ממש רוצה לדבר איתה להרגיש את החמימות הזאת בגוף של לדבר איתה.
אני יודע שזה נשמע הומואי או פתטי אבל ככה אני מרגיש.
חברות שלה שהיו ידידות שלי התחילו גם הן לשנוא אותי בגלל מה שקרה ועכשיו כולם פשוט שונאים אותי. זה חודש של סבל, של עינויים, של אומללות.
הגיע זמן לשים לזה סוף אני חייב משו שישנה תחיים שלי, משהו שיהפוך את המצב.
יש ימים שאני רוצה שהיא תהיה אומללה ותרגיש את הסבל שאני חווה רק כשאני מסתכל עליה.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי Asaf
