מארק רונסון, המפיק הכי חשוב בתעשיית המוסיקה בבריטניה, מגיע לשתי הופעות בישראל. אסף הראל ממליץ בחום
סיפור שהיה באמת. אי שם בקיץ 2007 הסתובבתי עם זוגתי בין הביתנים באחד מהפסטיבלים האירופאים הענקיים. שלוש שעות אחרי שמארק רונסון ירד מהופעה בבמה המרכזית פתאום אני רואה אותו נעמד לידינו, בעודי בוהה בפרסומת לג'ינס. לא התאפקתי. מינגלינג קצר ופלאש בעיניים עם אחד האנשים הכי מגניבים במוסיקה של 2007. רונסון אחז בידו בקבוק חצי ריק של ג'ק דניאלס, הריח מאלכוהול קיצוני והיה די מסטול. בפרובינציאליות יהודית קלושה (הוא הרי אחד מאיתנו) התעקשתי לדחוק בו שיעשה טובה ויבוא לדפוק הופעה בתל-אביב. הוא מצידו סיפר שיש לו כמה חברים בעיר, זיכרונות קלושים מביקור ילדות וישמח לקפוץ בהזדמנות.
פחות משנה וחצי עברה ואנשי הזאפה הרימו את הכפפה. רונסון מגיע אלינו אחרי שנה עמוסה בעבודה ובפרסים בתור מפיק מוכשר בטירוף בעל ידי זהב. את הדרך המוסיקלית שלו הוא התחיל כ-DJ. מי ששמע אותו פעם מנגן, בקלות יכול להבין איך הפך רונסון למסובב תקליטים מבוקש במסיבות פרטיות של סלבס אמריקאיים. הסטים שלו, על אף היותם שקועים במסחריות, עשויים להפליא כפאזל צבעוני על הקו הדק שבין מש-אפים לערב מוצלח מאוד של דיפלו. חוויה מאוד מרוממת, יש להודות. אבל את עיקר ההערכה, ובצדק, רכש רונסון מעבודתו כמפיק שחי רוק, Fאנק והיפ הופ ונושם מוטאון.
ב-2003 הוציא אלבום "סולו" ראשון אותו כתב, הלחין, הפיק וניגן, ובו השתעשע עם ההיפ הופ האמריקאי כשעל הביצוע הופקדו ראפרים אורחים. בשנה שעברה יצא אלבומו השני "Version" שהפך את רונסון לסופרסטאר. בעזרתם האדיבה של לילי אלן, רובי וויליאמס וכמובן איימי וויינהאוס, הוא פירק והרכיב להיטי רוק בריטי לידי אלבום קאברים נוצץ. "Just" של רדיוהד, "Valerie" של הזוטונס ו-"Oh My God" של הקייזר צ'יפס הם חלק מהלהיטים שיצאו מהניסוי המבריק הזה. תוצאה מדליקה שהתאימה לפרק זמן נורא מסוים. אלבום עכשווי במשקל נוצה. אך החשיבות המרכזית של רונסון בעיני היא דווקא בהפקות שלו לאמנים אחרים.
מארק רונסון אחראי למעשה לאחד מאלבומי הפופ הטובים והחשובים בעשור הזה. "Back To Black" שאותו הפיק, לא רק מכר מיליונים אלא בעיקר המציא את התופעה איימי וויינהאוס. נכון, היא הייתה קיימת גם לפניו, אבל בלי האלבום הזה לא היינו שומעים על שערוריות הסמים ואולי בכלל לא היו סמים. שלא לדבר על המוסיקה. אם בודקים בתיק העבודות שלו ומצרפים את לילי אלן, רונסון למעשה עיצב זרם חדש בפופ הבריטי. אפשר לשמוע את זה היום אצל קייט נאש, אדל, דאפי, הטינג טינגס וזאת רק ההתחלה. תחשבו על זה ככה – מארק רונסון אחראי לחלק גדול מהמוסיקה שאנחנו שומעים במצעד הבריטי בשנתיים האחרונות. לזה אפשר להוסיף את ההפקה האחרונה שלו – אלבומם השלישי של הקייזר צ'יפס שיצא לפני חודש. רונסון שוב הוכיח שהוא לא פראייר והציל את ההרכב הבריטי שהפסיק לכתוב שירים טובים אחרי האלבום הראשון. כך קיבלנו שירים פשוטים למדי עטופים בפעלולי הפקה שלא היו מביישים את הלייבל ההיסטרי DFA. בקיצור, השבוע נוחת בישראל אחד המפיקים המוסיקליים החמים ביותר בעולם היום. כן, היום, לא לפני 20 שנה.
לארץ מגיע רונסון חמוש בהרכב המעולה שלו שכולל רית'ם סקשן וחטיבת כלי נשיפה מכובדת. לכל מי שבמקרה תהה, איימי וויינהאוס לא מגיעה. במקומה עולים על הבמה לחילופין שלושה סולנים שונים שממלאים את תפקידי הביצוע. מוסיקה מופקת להפליא בהופעה שהיא מסיבה אחת גדולה. לא תבואו?
מאת:אסף הראל
קרדיט לעכבר העיר




ציטוט ההודעה





