[פריקה.] השנה הכי קשה שלא נגמרה ולא תיגמר
בכתב ממש קשה לתאר רגשות
במיוחד של תקופה כלכך ארוכה
של שנה פלוס ושל נושא רגיש כזה שהוא בכלל לא רגש שזה דבר שאפשר להסתיר. אבל משפיע על כל המצב רוח והרגשות
שנה שלא היתה צריכה לקרות בכלל.
.היתה צריכה להיות שנה נפלאה יותר מאחרות
אני לא אשם במה שקרה, אבל מי שנפגע זה רק אני
ידיעה שעברה לי בראש בלי סוף. ורק הפכה את השנה הזאת ליותר קשה
שהופכת את המצב היום לקשה יותר
מה שהולך להיות כתוב זה לא קצר ובטח רובכם לא תקראו בכלל
אז אני יתחיל לספר
אני לא יודע למה זה נתקע לי בראש הרצון הזה לא להיות שלם עם עצמי בצורה שהייתי
הייתי ילד ממש יפה. הייתי אבל ביישן יחסית לעכשיו
יופי טבעי ומיוחד..רק לפתח גוף ולהיות דוגמן
היתה לי בעיה עם האף שלי שהיום אני מבין כמה יפה הוא היה
כמעט לכל מי שקורא את מה שאני כותב אם הוא ילך לפלסטקאי ויגיד שהוא רוצה לעשות ניתוח אף יסכימו .
כי אף ממש ממש מושלם אין להרבה.לא לשחקנים לא לדוגמנים
אף לא צריך להיות מושלם הוא צריך להתאים לפנים ולעשות אותך יפה
וזה מה שהאף שלי היה
היה לי אף מושלם. רק מה שהיה בו נקודה קטנה רק נקודה
לא סלידה לא גבעה נקודה שחוץ ממנה אני מאמין היום אף אחד או אחת לא שם לב אליה..
במיוחד עם פנים יפות כמו שהיו לי .הסתכלו על המראה הכללי שלי וזהו
אבל אז לא חשבתי ככה
אז רציתי לעשות ניתוח
ניתוח אף זה דבר נפוץ לילדנים בני 16 17 כמו שהייתי
זה גם לא מסובך 3 שבועות ונגמר הסיפור ממשיכים עם החיים
זאת אומרת לכל האנשים חוץ ממני זה 3 שבועות
רציתי לעשות אותו בגיל 16 ההורים שלי לא רצו שאני יעשה בכלל
אבל ממש רציתי אז אמרו לי לחכות לגיל 17
חיכיתי לגיל 17 שנה של לחכות.
הלכתי לרופא לבדיקה.
הוא אמר לי שישלי בעיה אחרת בלסט שידעתי עליה .
בגלל זה אני לא יכול לעשות את הניתוח עד שאני יתקן אותה
נורא התבאסתי..אבל התחלתי את התהליך לעבור את מה שצריך עם הלסט
תהליך שנפסק באיזה שלב בלי שטיפלתי בבעיה
ככה שזה דחה לי את הניתוח אף לחינם לחצי שנה
אחרי חצי שנה באתי לרופא שוב
קבענו טור ..
הנה סוףסוף מה שהפריע לי הולך להיגמר ..
דקה לפני שנכנסתי לניתוח
באה אלי אחות
היתה לרופא בעיה עם מישי שהוא ניתח לפניך .
אתה לא תהיה מנותח היום הרופא לא מנתח יותר עכשיו בגללזה
הרגשה מדכאת כלכך......
חזרתי הבית עם ההורים ממש הייתי בדיכאון עלזה
שהתקשרנו לרופא הוא רצה בכלל לדחות לי את הטור לעוד 3 חודש
כי כל הזמנים האחרים היו תפוסים עם אנשים שקבעו
לא התחשב בזה שאני קבעתי והוא ביטל לי
אז לא רציתי לחכות 3 חודש נוספים
הלכנו לרופא אחר
קבענו תור
ואז אבא שלי אמר שהוא גילה עליו שהוא לא רופא טוב..ביטלנו כמה ימים לפני
שוב הרגשה שזה לא הולך להיגמר
כאילו משהו לא רוצה שאני יעשה אתזה...
מצאתי מנתח שהחשיב את עצמו כמנתח ממש טוב עם תעודות מכול העולם
והרבה פוזה..והנה היתה לו תור בשבילי לניתוח בעוד שבוע שהתפנה
כל הנסיעה לבית חולים באותו יום
אני מסכתל על עצמי במראה של האוטו..איזה יפה אני למה אני צריך אתזה איזה יפה אני למה אני צריך אתזה
אבל זה אמירות שנעשו בלב ..
וכן עשיתי את הניתוח
ואותו רופא .הרס לי את האף בצורה קשה מאוד
ויחד עם זה את הפנים כי האף משליך על כל הפנים
הרופא הזה במקום להוריד לי את הנקודה
הוריד לי את הנקודה ועוד חצי אף..כאילו שהיה חסר לי חלק באף
חוץ מזה הרס לי קשה את הצורה מקדימה של האף
הפנים שלי נראו זוועה.....לא הייתי דומה בכלל למה שהייתי לפני
לא הזכרתי אפילו
אי אפשר לתאר מזה גורם להרגיש..מזה עשה לי
והייתי גם בזכות המראה שלי ילד ממש מוכר לפני
בכל עיר בכל מקום מכירים אותי.
היתה לי תדמית ממש טובה שנהרסה באותה שנה ולא תחזור
חודש אחרי הניתוח הבנתי שזהו האף יישאר ככה ולא ישתנה למצב נורמלי כמו שהרופא חירטט
והוא אמר לי שאם זה כן יישאר אז אחרי חצי שנה הוא ייתקן לי את האף
חצי שנה לחכות......חצי שנה לחיות ככה
זה לא עובר מהר
עברה חצי שנה..קשה מאוד
באתי אליו.הוא אמר לי אני לא מנתח אותך אחרי חצי שנה רק אחרי שנה
רק עוד חצי שנה נוספת .בגלל שזה לא טוב לנתח אחרי חצי שנה
כל השנה הזאת
לא הלכתי לבצפר בכלל לא הייתי מסוגל ללכת לראות אנשים
ההליכה שלי השתנה לשל ילד מסכן
הדיבור שלי השתנה
איך שאתה נראה קובע על הכול
במיוחד שהנפש שלי סבלה כלכך
ריציתי שיעבור כבר..לחזור להיות נראה נורמלי
לחזור להיות אותו ילד של פעם
פיספסתי ים הזדמנויות באותה שנה של להכיר אנשים חשובים להכיר בנות חדשות לשמור על קשר עם כל אלה שהכרתי לפני
הכול נעלם ..כל הקשרים..וזה רק הקשה עלי.
הוצאתי פטור מצהל שזה היה ברור שאני לא מסוגל להתגייס
בקושי לצאת מהחדר יכלתי..שלצבא אפעם לפני לא היה לי חשיבה לא להתגייס וזה קשה לי גם היום לחשוב שאני לא בצבא כמו כולם
רציתי תמיד להיות משהו שקשור לעבודה מול מצלמה תמיד..החלום הזה גם נהרס לי באותה שנה
לא עשיתי בגרויות מכיתה יא ששם זה התחיל וגם את של יב שלשם זה המשיך...לא הייתי בבצפר בכיתה יב אולי שבועים בשנה האחרונה והכי כייפית של התיכון שנפרדים מכולם וחווים פעם אחרונה תיכון
והרופא שהרס לי את האף גם לא ניתח אותה אחרי שנה שחיכיתי כמו שהוא רצה.אני לא מוכן לנתח לך את האף שוב מבחינתי זה ניתוח מצויין ובין הטובים שעשיתי הוא אמר לי.אחרי שהרס לי את החיים
את הניתוח לתיקון הרבה רופאים לא ידעו איך לעשות
המצב היה קשה..היה חסר לי חלק באף..תדמיינו שצרךי להוסיף חלק באף
בשביל שהאף יהיה ישר..
רופא אחד מפורסם יכל לעשות והוא תיקן לי האף
הוא תיקן לי אותו בצורה יפה..הכי יפה שהיה אפשר במצב הזה אני מאמין
כאשר המקדימה שלי עדיין קצת הרוס שאתזה הוא לא יכל לתקן
אבל עדיין האף והפנים שלי לא מתקרבות למה שהיה לי לפני
לא בפוטגניות לא ביופי ...זה מה ששובר אותי עד היום
ואני חושב עלזה בלי סוף וזה לא עובר לי ולא יוצא מהראש
רע לי כלכך ואני כבר לא בן 16 השנים ממשיכות לעבור ואני תקוע בחשיבה של אי שם גיל 17 ואיך שהחיים היו לפני
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי AvivChoen
