[פרסום] הטירוף המוצלח של "המשרד"
הטירוף המוצלח של "המשרד"
גם בעונה החמישית, מייקל סקוט והצוות מצליחים להצחיק. הקסם לא נשמר לחלוטין, אבל הליהוק המצוין והכתיבה החכמה מחפים על החסרונות.
מה שכל כך מוצלח ב"המשרד" האמריקאית, הוא שככל שהעונות נוקפות והדמויות הראשויות הופכות לבלתי שפויות ובלתי רציונליות יותר - כך היא מציאותית יותר. כך תמצא את עצמך, למשל, משתאה מטירופו, רשעותו ועליבותו של דווייט - וכשבמקביל מתבצעת אצלך במוח סריקה מהירה בניסיון להחליט מי במקום העבודה שלך זה הוא.
זו תופעה די מפתיעה, הרלוונטיות המתחזקת עם העונות. כי במקביל, אחרי ארבע עונות (החמישית החלה אצלנו אמש) הרבה מתכונותיה של "המשרד" איבדו את השפיץ. ראשית, נקודת התצפית של ההתרחשויות - כאילו מאחורי מצלמה של צוות שמכין סדרה תיעודית - כבר אינה סבירה. בין אם לא הגיוני שהכנת סדרה תיעודית תימשך כל כך הרבה זמן, ובין אם צוות כזה לא יוכל להגיע לכל מקום (לדוגמה, כאשר אותה מצלמה עוקבת אחרי דווייט המתעסק עם אנג'לה המאורסת).
גם בנושא פאם וג'ים שהפכו סופית-סופית לזוג נעשתה השגיאה הנצחית של תסריטאים - קשה לעמוד בפני רחשי ליבו של העם, כנראה - והמתח ביניהם כבר לא משמש כאחד מהמנועים
הדרמתיים של העלילה. אפילו מייקל, אבא של כל הבוסים המביכים של העולם, קצת התרכך ונראה שחלק מעובדיו ממש אוהבים אותו. אהבה, ובעיקר אהבות אומללות ולא ממומשות, ממלאת יותר ויותר את העלילה.
פאם הנוטשת זמנית את ג'ים ללימודים בניו-יורק. אנג'לה הבוגדת בארוס המתכנן לשווא חתונות מפוארות. מייקל המתחבט איך בדיוק להתחיל עם הולי, אחראית כוח האדם החדשה - נפש תאומה, ממש גרסה נשית שלו עצמו, כולל בדיחות הקרש וחוסר הטקט המופלג - בעוד שהיא דווקא פונה לאפיקים אחרים.
כלומר, בלי שנשים לב, סדרת הומור קודר על העליבות הקיומית של השכירים הקטנים בחברה אפורה ליצור ציוד משרדי, הפכה לטלנובלה מלבלבת ומלבבת. לא שהדברים עלולים להתהפך שם ברגע אחד - דווייט המג'נון המרסס את המזון של עמיתיו כי כל המשרד אמור לעבור דיאטה, נגיד.
אז איך זה ש"המשרד" עדיין עובדת? אולי כי כל השינויים שנמנו עד כה נובעים מחוכמתם של הכותבים, שהשכילו לא לקפוא ולמחזר. אולי בגלל הליהוק המצוין. כנראה שניהם.
המשרד, ערוץ 3 הוט.
קרדיט לאתר nrg.
