טוקיו דריפט סגנון שיריון (או האמר, דריפטים וטנק מרכבה סימן 4)
שבוע טוב לכולם!
נתחיל מזה שבדרך כלל אני משתדל לנהוג בזהירות. בעיקר בצבא כי שם אין לאן למהר.
טוב אלא אם כן זה יום חמישי, האוטובוס עוזב בעוד שעה ולי מצפה נסיעה של לפחות 4 וחצי שעות...אז יש לאן למהר.
בכל אופן, אז הינה הסיפור.
הסמ"פ של אחת הפלוגות התקשר אלי וביקש שאני יבוא לאסוף אותו ועוד כמה מפקדים מהשטח, שבו הם תיקנו טנק מרכבה סימן 4. מכונה מדהימה, משקל של כ60 טון (אם אני לא טועה) כ1000 כ"ס (ואפילו קצת יותר) ומהירות מקסימלית בשטח של כ 60 קמ"ש.
המספרים של ההאמר קצת פחות מרשימים אבל עדיין לא פחות ממדהימים.
4.5 טון, רק 160 כ"ס ובשטח בהחלט אפשרי ללחוץ ממנו 80 קמ"ש (למרות שמעולם לא עשיתי זאת).
אז נסעתי לאסוף אותו ובדרך שמתי לב שהדלת נדפקה ולא מחזיקה טוב, כלומר כל מהמורה יחסית רצינית הדלת נפתחת.
ומה אני פראייר? לנסוע להחליף האמר? לבזבז זמן? לפספס אוטובוס הבייתה? ממש לא!
עם יד אחת אני מחזיק את הדלת, עם יד שניה מחזיק את ההגה. מזל שההאמר אוטומוט.
העמסנו את הסמ"פ ושני מפקדים עם קסדות מאחורה.
הטנק התחיל נסיעה קודם,FULL SPEED , וחמש דקות אחריו יצאנו אנחנו.
אני נוסע בציר שלי שאני יודע שהוא במיוחד בישביל רכבים שעושים כל מיני נסיעות לשטח. להוריד ציוד, חיילים וכו'...
הטנק נעלם לי מהעין וכניראה נסע בציר משלו.
נוסעים בשמחה חזרה לבסיס, הרי היום חוזרים הבייתה
מצד שמאל לציר שלי אני מבחין בטנק, לא פעם ראשונה שאני נוסע כל כך קרוב לטנקים שנוסעים אז לא התרגשתי. הטנק בצד שמאל ואני בציר שלי, הכל סבבה.
כמובן שהטנק כבד ונוסע מהר, מעלה אבק או פודרה אם תרצו.
כמובן שכל הפודרה מתפזרת לכיוון ההאמר אז חשבתי למה לנו לנסוע מאחורי הטנק ולאכול את כל האבק, אני יתן קצת גז, ונעקוף את כל האבק הזה.
יד אחת על הדלת כדי שהיא לא תפתח, יד שניה על ההגה ולוחץ מעט על דוושת הגז.
הגענו למצב שענן הפודרה ממש משמאל והטנק נעלם לנו מהעין, כניראה שהוא נוסע מאחורי ענן הפודרה הזה בציר שלו.
אז, כמו בסרטים של מהיר ועצבני, או רובוטריקים אם תרצו מגיח הסימן 4 הזה מהענן אבק כדי מישום מה לחצות את הציר שלי.
החיילים מאחורה לא רואים דבר, הסמ"פ שאיתי בתא הנהג צועק לי לעצור.
מזל שלא הקשבתי לו, להכנס חזיתית בזחל של הטנק כשהוא נוסע בכזאת מהירות לא נעים, ובטח שלא יגמר בחיוך.
הטנק שמשמאלי שבר ימינה כדי לחצות את הציר שלי, ואני עם יד אחת על הדלת שובר גם כן ימינה כדי להמנע מתאונה איתו. שמאלה לא בא בחשבון כי שם נימצא הטנק וגם לבלום בקו ישר לא כדאי, כי פשוט לא נספיק וחבל להכנס ישר לתוך הזחל ולהתכן שם.
אז שברתי ימינה וההאמר על המסלול החולי הזה נכנס להחלקה.
הטנק שועט ימינה ואנחנו מחליקים לכיוונו. נתתי עוד גז. האוטו התיישר אולם הסכנה של להדרס על ידי הזחל של הטנק לא עברה, למעשה עכשיו היינו קצת יותר ממטר ממנו ותאמינו לי, מצד אחד זה אחד הדברים שממש לא רוצים לראות מהחלון באוטו אבל מצד שני, אני מאוד גאה בטכנולוגיה שיש לצבא שלנו. הטנק הזה הוא אחד הדברים המדהימים!
בכל אופן, עוד גז ואני שובר הגה שמאלה, יצא משהו בסגנון טוקיו דריפט מסביב לטנק, ההאמר נכנס להחלקה לצד השני. תיקנתי אותה ועברנו את הטנק, שכניראה אפילו לא ידע שהיינו מטר ממנו.
הטנק המשיך בנסיעה שלו, כאילו כלום לא קרה, הסמ"פ כמעט השתין במכנסיים ואני במשך כל שארית היום הסתובבתי עם חיוך מפגר על הפנים.
הייתי יכול להמעך כאילו כלום ולמזלי אני עדיין חיי.
אז חבר'ה טיפ לעתיד,
אם אתם לא רואים כלום, ובעיקר לא רואים את הטנק, תעצרו!
סעו בזהירות ומקווה שנהנתם (אגב זה אמיתי כן? שלא תחשבו שהמצאתי סיפור).
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי Li0rz
Ani Magniv
