פתח את העיניים, תסתכל סביב,
הכול הריסות של המושלם,
פתח את האוזניים, והקשב, הקשב,
תוכל לשמוע, את מה שנעלם,
אם ביום מן הימים, יישמע קולו,
אז תוכל לראות, את עצמך, עומד מולו,
ורק בינתיים, שים יד על הלב,
תזעק כשתשמח, ותשתוק כשכואב,
ושוב, מבעד לימים, אנחנו מחלימים,
ושוב, מבעד לקירות, לא נותרו ברירות,
פתח, את העיניים, תסתכל, אל תוך עצמך,
מטה, את כף המאזניים, בין קללה לבין ברכה,
פעם, הייתם שניים, עכשיו לבדך,
אז תפתח את העיניים, ותסתכל,
אל תוך עצמך.
ושוב, מבעד לימים, אנחנו מחלימים,
ושוב, מבעד לקירות, לא נותרו ברירות,
לא נותרו ברירות,
על חוף הים, הרחק משם,
כמעט בסוף העולם,
יושבים בתוך כולם,
יושבים בתוך כולם,
ועל החול, עם ים כחול,
צובע את הנוף במכחול,
מותר לך,
מותר לך,
לסגור.
כל הזכויות שמורות לי ובלהבלהבלה
תגובות יבורכו,




ציטוט ההודעה


