אני תכף בת 17 ויש לי חבר כבר כערך שלוש שנים. אני ממש מאוהבת בו וכיף לנו מאוד ביחד, הוא האדם הכי קרוב אליי בעולם! אנחנו בקושי רבים ויש לנו באמת קשר מדהים!!
למי שאין כוח יכול לדלג על החלק הזה:
הבעיה התחילה כששנה שעברה בקיץ נסעתי לסאמר סקול לבד והכרתי שם בחור ממש מדהים שהזכיר לי את החבר.. הייתי ממש דלוקה עליו ולא הפסקתי לחשוב עליו ולהיות איתו שם כל הזמן, וכשחזרנו לארץ חשבתי שזה יגמר אבל זה רק התגבר! החלטתי שאני לא יכולה יותר ואמרתי לחבר שאני ממש צריכה הפסקה.. החלטנו שאנחנו באמת חייבים את זה אחרי שנתיים ביחד אז להיות שבוע אחד קצת עם אחרים יהיה סבבה.. אז זה מה שעשינו והייתי עם הבחור מהסאמר סקול, וברגע שהייתי איתו (רק התנשקנו והתחרמנו קצת) ממש ירד לי ממנו וכיאילו "סופקתי" ולא רציתי אותו יותר. חזרתי לחבר ועברה שנה מאז ההפסקה והקשר שלנו עדין מדהים כמו שהיה..
מאז ומתמיד היו לי קצת הדלקויות מחוץ לקשר, ועכשיו שוב הגיע הקיץ ואני לא יודעת מה קורה איתי! זה בדיוק אותו סיפור. יש לי ידיד שהייתי איתו באיזה כיתה ח' ותמיד היה לי אליו משהו, ובזמן האחרון הקשר שלנו התהדק ואני לא מפסיקה לחשוב עליו! הוא פשוט לא יוצא לי מהראש! כל מה שאני חושבת עליו זה כמה שאני רוצה להיות איתו שוב !
על זה אל תדלגו
בקיצור, יש לי תמיד את הג'וק הזה בראש שאומר לי להפרד מהחבר כי אני כולה בת 17 ויש לי חבר רציני כבר 3 שנים וצריך קצת גם להשתרלל! מצד שני אני לא מסוגלת לעשות את זה כי אני מאוהבת בו ואני לא מרגישה שיהיו לי חיים בלעדיו. אני יודעת שיש לי בעיה ולא מצליחה להבין מה לא בסדר איתי! הרי הקשר שלנו מושלם אז למה תמיד אני מחפשת משהו מהצד?!?!
תודה למי שיעזור..




ציטוט ההודעה



.



