אל תמתיני לי יפתי
נפשי טועה במדבר
רוחות עזות חולות יביאו
אל עיני, ואני סומא.

אבן צור היה לבי
לא ימס כשלג צח
ים הדמעות מעיניך
ירוו עץ, אך לא לבב.

אם על חטא יכה לבך
לא ישיב נפשי משם
מן החושך, מן הרעם
לא אשוב עוד לעולם.

נפשי שסועה עדין
לא אמחל ולא אסלח
דם לבך נגר כמים
לבך, בלבי בגד.

אל תמתיני שהשובה
צאי ומצאי לך אהבה
פז ופנינים לא ישיבו
את לבי מהמדבר.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 78/3 שייכות ל- shulibangi