הבוקר עולה, נפתח חלון מחשבות חדש, מואר יותר שנותן לך כיוון מחשבה חדש לאחר לילה חשוך וממושך. סוף שבוע, הגיע הזמן לחשבון נפש אישי כזה. לבחון את עצמך האם היית בסדר במשך השבוע, אם אמרת את הדברים הנכונים האם פעלת נכון.
התיישבתי הבוקר במיטה והשתהיתי על היום הקודם, ועל זה יהיה הפוסט של היום. הקו מחשבה שהתחדד לי בעקבות שיחת טלפון שקיבלתי אתמול. אנחנו כאנשים נוטים לשפוט מהר מידי, מטבענו- טבע האדם. לקבוע צורת חשיבה ע"פ זווית ראיה אחת שהשמיעו אותנו ולחזק אותה במשפטי יוהרה כאילו אנחנו הטובים באדם, אלו שמעולם לא טעו. מה"חברה הגבוהה" שיש בה את הכוח להחליט מי האדם שטעה ומה יהיה גזר דינו בעבור חטאו.
אחד הדברים שחורים לי זה כל העניין הזה של לשפוט אחר ללא שמיעת צד נוסף,
צד שקול לטענה הנגדית לקבוע ע"פ כך את זוויתך וצורת חשיבתך, לקבוע על אדם זה דברים כאלו או אחרים וכפי שאמרתי לקבוע את "גזר דינו" ללא הבנה רצינית בנושא.
ראשית קודם שאנחנו שופטים אחרים, עליינו להסתכל על עצמנו, האם אנחנו בסדר? האם באמת הסתכלנו טוב טוב? האם אנחנו טובים דיינו, האם אנחנו כאנשים מספיק טובים כדי לשפוט אחר אם הוא אכן טוב או רע? האם הוא התכוון בנסתרות ליבו לפגוע באחר? האם הוא באמת האשם בגלגל הזה שנקרא טעות?
האם יש לנו זכות להיכנס לנבחי ליבו ומחשבותיו של אדם אחר? בלי הסמכה קודמת בלי לשמוע לגמריי את אמיתות הדברים ולקבוע דברי יוהרה כמו -זה אדם רע, הוא התכוון לעשות רע לאחר. הוא ה-אשם.
תבחנו את עצמכם טוב טוב, לפניי שאתם באים לבחון אחרים. כי אין זה חוכמה לגשת לאחר ולחוות עליו ביקורת. הכוח האמיתי זה להסתכל על עצמך ולבחון את עצמך ולראות איפה -אתה- בעצמך טעית לפני שתקע את טעות האחר.
נקודה למחשבה.
תודה על הקריאה והמשך יום נעים,
צוות מאמרים//(ליעד).



ציטוט ההודעה








.




. *




