אוקיי,אני לא יודע אם פניתי למקום הנכוןאו אם יש פה לאנשים מספיק ניסיון חיים כדי לענות לי,אני מאמין שרוב האנשים פה מתחת לגילי,אבל אשמח לעצה טובה בכל זאת.
בן 22 לאחר צבא. בקשר זוגי 5 שנים. קשר מדהים שנרקם והיווה השתקפות ספרי אהבה קסומים.
לאחר מספר אירועים קטנים ולא משמעותיים או כנראה בעקבות מסת הזמן הגדולה שעושה את שלה... חלה ירידה ברגש שלי. ומכאן כתוצאה גם ברמת ההשקעה האכפתיות והרצון לשמר ומלתחזק ועוד...
בעקבות הפחד והחששות מלהיות לבד ומעצם הפגיעה בה במשך זמן לא קטן העלמתי את עובדת הרגש האמיתי כלפיה אבל התנהגתי לא כאוהב וסלדתי מניסיונות שיקום בקשר.
עד שיום אחד התפוצצתי הכנתי את עצמי נפשית, דיברנו ובקושי רב הוצאתי ואמרתי את מעט שהיה על ליבי. גם זה אמרתי בגמגום ובפחד עצום מפרידה ומפגיעה תוך שהיא אמרה שבה אין שום שינוי ברגשות.
היא הייתה קשובה ואני יודע שהיא בנאדם מ-ד-ה-י-ם ואני יודע שכל אחד היה חולם לקבל או למצוא אוצר כזה.
פשוט כנראה בגלל שאנחנו ביחד כ"כ הרבה זמן חסר לי ריגושים ונמאס לי מהמונוטונית והשיעמום הרבה בקשר.
לצורך סיכום אסביר מפחד מאוד לאבד ולהפסיד את ביתי הטוב והחם, אבל מתפתה לשדות אפלוליים זרים ומעניינים.
היום אני צריך כבר להחליט אחרי מספר ימים של החזקה על אש קטנה.
מה דעתכם? אשמח לתשובות מהירות?
תודה רבה.



ציטוט ההודעה



