ייןויאנג(בלבן)

המושג יין - ויאנג מגיע במקורו בפילוסופיה הסינית העתיקה והמטפיזיקה, המתאר את שניהכוחות המנוגדים הקדמונים אך משלימים המצוייים בכל הדברים ביקום.
יין: החלק הקר, הנמוך, האיטי והחשוך של התהליך, חיפוש מטה, מקושר עם ירח אפל (החלק שנמצא רחוק מהשמש) ומסמל את אופי או הטבע הנשי מקושר ללילה.
יאנג: החלק החם, הגבוה, המהיר, הפעיל, חיפוש מעלה והמואר של התהליך ומקושר עם החלק הזוהר של שמש ומסמל את אופי אוהטבע הגברי מקושר ליום.(בלבן לצורך ההמחשה)

זוג תהליכים זה, קרוב לודאי, מתקשר לדת החקלאי תולקונפיוצאיזם, הוא בעל חשיבות בפילוסופיה הסינית - טאואיזם. למרות שהמלים יין-יאנג מופיעים רק פעם אחת בטאו טה צ'ינג Tao Te Ching (בתרגום מילולי "הספר של הדרך והמוסר שלה") הספר מלא בדוגמאות והבהרות רבות של "ההדדיות המשותפת". היין והיאנג מהווים אחד מהעקרונות הבסיסים של הרפואה הסינית המסורתית.

יין ויאנג הםתיאור של ניגודים משלימים ולא דבר מוחלט/מושלם/טהור. כל הפרדה חותכת בין שניתיאורים נוגדים אלה של יין ויאנג יראה בהיפוך גמור מנקודת מבט אחרת. הגדרתהניגודים נראית הגדרה של נוחיות. כוחות בטבע ברובם ניתנים לחלוקה של מרכיבים המציינים את מצב היין והיאנג שלהם, ובדרך כלל שני אלה נמצאים בתנועה ולא במצב מקובעומוחלט.


יאנג-החלק הלבן,הטוב
יין-החלק השחור,הרע
היין והיאנג מסמלים מספר דברים:
1. בכל רע יש טוב ולהפך
2. 2 ניגודים משלימים זה את זה
3. אחד לאיכול יחיות בלי השני

כל דבר ניתן לתיאור כיין וכיאנג.
יאנג-שמש
יין-ירח
יאנג-יום
יין-לילה
יאנג-שמיים
יין-אדמה
יאנג-אור
יין-חושך
יאנג-חם
יין-קר
יאנג-זכר
יין-נקבה
יאנג-קיץ
יין-חורף
יאנג-שמאל
יין-ימין
יאנג-אש
יין-קרח
יאנג-תיקרה
יין-ריצפה
יאנג-קדימה
יין-אחורה
ועוד...

היין והיאנג באים לידי ביטוי גם ברצף הזמן - בשינויים העונתיים וברוחות השמיים.
דרום וקיץ הם יאנג מלא, מערב וסתו הם יאנגההופך ליין, צפון וחורף הם יין מלא, ומזרח ואביב הם יין ההופך ליאנג. היין והיאנגיכולים גם לשמש לתיאור בתהליך השינויים בין השלבים השונים של המחזור הלילה הופך ליום, חום לקור, חיים למות, צד ההר המוצל עכשיו, יהיה מואראחר-כך, והצד המואר עכשיו, יוצל אחר-כך. אולם גם שינויים אלה הם יחסיים.