פרלוב נולד בריו דה ז'ניירו אשר בברזיל ב 9 ביוני 1930 כצאצא למשפחה חסידית (מחסידי סטולין - קרלין) שהתיישבה בצפת בשנת 1857. גדל בבלו הוריזונטה ובגיל 10 עבר לגור בסאן פאולו. את אביו שעבד כקוסם ראה לעתים רחוקות והוא גודל במיוחד על ידי סבו שהיגר לברזיל מארץ-ישראל.
בשנת 1952 עבר לפריז, שבה ביים את סרטו הראשון, "דודה צ'יינה הזקנה", שהתבסס על ציורים מתוך ספר ילדים ישן. בשנת 1958 עלה לישראל. הוא החל ביצירת סדרה של סרטים ישראליים, שהבולט בהם הוא הסרט הדוקומנטרי, "בירושלים" (1963), נחשב לאחד הסרטים החשובים והמשפיעים ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי. כמו כן ביים פרלוב שני סרטים עלילתיים: "הגלולה" (1968), על פי תסריט של נסים אלוני, ו-"42:6" (1969) - ביוגרפיה של דוד בן-גוריון.
בשנת 1973 לאחר שנתקל בקשיים במימון יצירותיו באמצעות הממסד הקולנועי הישראלי פנה לדרך חדשה של עשייה אינטימית וחדשנית, והחל לעבוד על יצירתו החשובה ביותר, "יומן". סרט זה, אותו צילם פרלוב בעצמו במהלך עשר שנים עד ל-1983 נחשב כיום לאחת מהיצירות החשובות בקולנוע הישראלי ואבן דרך בעשייה הדוקומנטרית בקולנוע העולמי. הסרט מתעד את חייו של פרלוב עצמו ושל בני-משפחתו על רקע אירועים משמעותיים מחיי מדינת ישראל, תוך-כדי קריינותו של פרלוב על הצילומים. הסרט נחשב למופת הן ברמה הצילומית, הן ברמת שילוב פסקול ותמונה והן בהיותו פורץ דרך לעשרות יוצרים שבקשו לחרוג מהשבלונות המוכרות בעשייה דוקומנטרית וליצור קולנוע אישי ופיוטי.
במקביל לצילומים החל פרלוב ללמד בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, והעמיד מאות תלמידים ומעריצים שהושפעו מדרכו, עד פרישתו לגמלאות. ב-1989 החל ללמד בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, שם לימד עד 1995.
לקראת סוף שנות התשעים יצר את ה"יומן השני". ארבעה פרקים שהמשיכו את "יומן" ואופיינו גם הם בשילוב נדיר בין המבט האישי והפנוראמי, הכול דרך פריזמה פיוטית. באחד מפרקי היומן השני חוזר פרלוב לארץ הולדתו, ברזיל, במעין מבט מתוק אך מפוכח על ילדותו.
בערוב ימיו עשה את הסרט "תצלומי 2002-1952". בסרט זה כלל פרלוב את הרהוריו על מהות ומשמעות הצילום, והציג בו תמונות שצילם בחמישים השנים האחרונות לחייו, כמו גם תמונות של צלמים שהוקיר.
ב-1985 זכה בתואר עמית כבוד של המחלקה לקולנוע בבית צבי. ב-1995 זכה בפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע (פרס אופיר) למפעל חיים וב-1999 זכה בפרס ישראל לקולנוע. נחשב על ידי רבים לחשוב ביוצרי הקולנוע הישראלים, וכמי שיצירתו חרגה מגבולות המקום והזמן. בשנת 2002 הציג מיצירות הווידאו והצילום שלו בתערוכה בגלריה "שלוש", בתל אביב.
ב 13 בדצמבר 2003 נפטר פרלוב בתל אביב בגיל 73 ונטמן בבית העלמין בקיבוץ עינת.
לאחר מותו זכתה יצירתו הקולנועית של דוד פרלוב לחשיפה בינלאומית רחבה. בשנת 2005 הקדיש לו מרכז פומפידו בפריז רטרוספקטיבה מקיפה שנאצרה על ידי פיליפ-אלן מישו ואריאל שוייצר. בעקבות האירוע הוצגו סרטיו של פרלוב בשנים הבאות באיטליה, ספרד, פורטגל, אוסטריה, בלגיה, גרמניה, וכן בברזיל ובארגנטינה.
היה אחד הבמאים הכי מוערכים שהיו בארץ. יהי זכרו ברוך.




ציטוט ההודעה


אפשר תמונה ?


