אם אני הולך לבית כנסת קורא ומתפלל לשם ואני לא מבין מה אני קורא מה זה עוזר כל כך?
מה ההבדל בין אחד שקורא ומבין את המילים ואחד שלא מבין?
אם אני הולך לבית כנסת קורא ומתפלל לשם ואני לא מבין מה אני קורא מה זה עוזר כל כך?
מה ההבדל בין אחד שקורא ומבין את המילים ואחד שלא מבין?
give him a SPOT LIGHT
I WALK ALONE
|
|
קודם כול לגבי הכוונה, ברור שמי שמכוון תפילתו תגיע יותר גבוה כי הוא יודע לכוון אותה, זה כמו חץ שתכוון למטרה, ככול שהבן אדם יותר מומחה ככה הוא יותר קורב לאמצע, זאת עבודה יום-יומית כוונה בתפילה
לגבי למה הבורא צריך את התפילוות שלנו, אז קודם כול הוא לא צריך אבל תקרא תשובה מפורטת כאן:
שובה בתמצות: להעריץ את הבורא זה למען שלימותנו, לשבח אותו זה למען נפנים את גדולתו ונבין את שליחותנו, אמנם אלוקים לא צריך אותנו, אבל בכדי ליצור אפשרות לתת שכר הוא יצר אפשרות לגרום לו נחת רוח ועל ידי שאנו עושים לו נחת רוח אנחנו מאפשרים לו כביכול להשפיע לנו שפע ולהתחסד איתנו בלא שנתבייש שזו ההטבה המושלמת ביותר, לתת מבלי שהשני יתבייש.
תשובה בהרחבה: מי האדם המושלם ביותר לדעתך? דמיין אותו רגע עומד מולך, עכשיו תכפיל אלפי פעמים את השלימות שלו ואז תגיע לאדם המושלם ביותר בעולם, אדם זה מושלם גם בשכלו וגם במידותיו התרומיות, השלימות של אדם זה היא כמה רמות מעל כל יושבי תבל, אין מישהו שמגיע לאלפית המושלמות של אותו אדם, עכשיו תאר לך שיש לאותו אדם מושלם בנים אהובים, חשוב רגע, ממי הכי כדאי להם ללמוד כיצד להיות מושלמים? כמובן מאבא שלהם, כי הוא המושלם ביותר.
עכשיו אשאל אותך האם זו גאווה כאשר אותו האבא המושלם מלמד את בניו להיות מושלמים כמוהו? עוד שאלה, האם האבא צריך אותם? או שלמענם וטובתם הם צריכים אותו כדי ללמוד להיות מושלמים?
נתקדם הלאה, אשאל אותך שאלה, את מי היית רוצה שבנך יעריץ, אדם משכיל וחכם, טוב לב ובעל חסד או שיעריץ אדם מושחת או שתוי?
ודאי היית מעדיף שבנך יעריץ וילמד ממידותיו של האדם היותר מושלם והיותר טוב.
כך גם בורא עולם שאנו בניו –מעוניין שנהיה הטובים והמושלמים ביותר ועל כן כשהוא מגלה לנו חלק ממידותיו ושלמותו ומצווה עלינו להדבק במידותיו, הכוונה לנסות לחקות את מידותיו של הבורא ולהיות רחמנים, גומלי חסדים וממילא זה הטובה הגדולה ביותר שיכולה להיות לנו, אין משהו מושלם יותר מה', אין יותר טוב מה' ואין בעל חסד גדול יותר מה', ממילא אנו מצווים להדבק במידותיו למענינו ולא למענו.
(הערה: אמנם לפעמים נדמה לנו שישנם הרבה רעות בעולם, אך בבחינה מדוקדקת יותר נראה שרוב רובם של המציאויות הם טובות, ובבחינה עמוקה יותר נבחין שאפילו מה שנראה לנו רע הוא בעצם טוב במבט אלוקי-כללי-נצחי, גם האפשרות לרע היא חלק משלימות מטרת הבריאה כי הרע נברא על מנת שאנחנו נתקן את הרע ונזכה לשכר, בלי שיש קלקול אין צורך לתקן... בפרק מיוחד נדון על נושא הטוב והרע בעולם)
נחזור לעניינו, אלוקים הוא טוב ואנו מצווים להתדבק במידותיו ולעבוד אותו דווקא, ואם תשאל למה? הרי הוא לא צריך את זה?
ובכן: אם נחקור נגלה שיש שלוש אפשרויות לאדם להשקיע את חייו עלי אדמות:
אפשרות ראשונה היא – שהאדם יעבוד למען מישהו מתחתיו , נניח מישהו רע, מושחת, וגרוע. זו כמובן אפשרות שאינה טובה ורק תדרדר את האדם ואת העולם יותר ויותר.
אפשרות שנייה היא – שהאדם יעבוד את עצמו ואת סיפוק תאוותיו אוכל, מין, כבוד וכו'
כשאדם עובד את עצמו, הוא בסוף מרגיש חוסר סיפוק, כל הנאותיו הם רגעיות וחולפות לו, הטעם של הסטייק של אתמול לא נשאר לו לעד בפה, ואם הוא אוכל ממנו עוד כמה פעמים בסוף בא לו להקיא ממנו, כך גם כל הנאה גשמית אחרת שנמאסת בסוף, גם רדיפת הכבוד גורמת לו עצבות כעס קינאה וגאווה, כך שכשהוא עובד את עצמו הוא יכול להתדרדר ולרדת יותר ויותר.
האפשרות השלישית היא שאדם ישקיע את חייו למען משהו יותר גדול ממנו, משהו יותר נעלה ומושלם ממנו שהוא ישאף להתדמות אליו ולשפר את עצמו ואת העולם ולכן אלוקים הטביע בכל אדם צורך להעריך ולעבוד למען משהו שיותר גדול ממנו.
אחד מעריץ נבחרת כדור רגל, לא מפסיד אף משחק, כל השחקנים נמצאים בחדרו, תלויים על הקירות כמובן... הפסד של קבוצה גורם לו לצער וניצחונה משמח אותו וכל זה מדוע? מכיוון שיש לאדם צורך פנימי להעריץ מישהו חשוב, מכובד ומפורסם יותר ממנו.
אחד יפעל למען הקומוניזם, אחר בשביל הקפיטליזם, סוציאליזם – אבל כל הפילוסופיות האלו הן מעשה ידי אדם ולכן הן מוגבלות מעצם טבען בשל העובדה שהן מעשה ידי אדם.
בכל הדורות קמו שיטות ופילוסופיות שהמכנה המשותף שלהן הוא שהן מעשה ידי אדם פילוסופיות אלו קמו ברעש גדול, סחפו אחריהן אלפי אוהדים שהיו מוכנים להקריב את החיים למענן.
ומה היה סופן של האידיאולוגיות אלו? הסוף היה שהן קרסו לא לפני שקמה תיאוריה חדשה מעשה ידי אדם שחשבה להחליף את התיאוריה הקורסת.
הדרך הטובה והנכונה ביותר כדי לספק את צורך האדם לעבוד למען משהו גדול מעצמו לשאוף להגיע לשלמות הגדולה ביותר לתקן את העולם שיעבוד את האידיאלים המושלמים והגבוהים ביותר. ומה יותר מושלם מהבורא יתברך.
ועל כן העבודה האלוקית היא למען האדם ולטובתו ולא למען צורך הבורא.
לכן זו לא גחמה של בורא עולה שהוא מבקש שנעבוד אותו אלא למעננו, למען שנגיע לשלימותינו האישית ואז לזכות לחיי נצח בשלמות.
*לקחתי את התשובה מהאתר Olam-jew
נערך לאחרונה על ידי Aviran15; 29-04-2010 בשעה 22:16.
האם יש צורך להתפלל תפילה שכתובה לך מראש?
לפי התנך אלוהים יסלח לך על חטאיך על ידי הקרבת קורבן.
תפילה אינה קורבן, ולא משתווה לקורבן דם לאלוהים.
אתה יכול להתפלל באופן אישי לאלוהים, ותאמין לי שהוא יעריך זאת יותר מתפילה רגילה וקבועה, שאתה מתפלל באופן קבוע, בזמן מסויים וקבוע.
אלוהים לא צריך את זה.
הוא רוצה את האמונה והאהבה שלך דרך התפילה האישית, כדי שתתקרב אליו יותר ותצור איתו מערכת יחסים אישית.
תקשיב לאלוהים ולמה שכתוב בת"נך שהוא ספר האלוהים האמיתי.
אלוהים רוצה שתיהיה קרוב אליו לא לרבנים.
קודם כול כבר בתנך יש פסוקים המעידים על כך שניתן לעשות תשובה...
חוץ מזה לאחר שחרב בית המקדש תיקנו לנו רבותינו תפילה, כמובן שחלק מהתפילה נוסח עוד בימי אבותינו( אברהם, יצחק ויעקב) וחלק תיקנו אותה דוד המלך ועוד כמה נביאים, אבל לא נאריך בזה...
דבר שני חוץ משלוש תפילות חובה ביום, ניתן להתבודד עם הקב"ה לדבר איתו ולבקש כול מה שאתה צריך ולהודות לו, היהדות לא פוסלת את זה...
דבר שני מי אמר שאלוקים לא צריך את זה, אתה נביא או משהו?... קודם כול תפתח תעיניים ותראה באיזה דת שקר אתה חי אחר כך תדבר איתי...
תאמין לי שליהודים לא חסר אמונה ואהבה אישית אם זה בהתבודדות, בתפילה ובכול פרט קטן וקטן בחיים האלה שבו אנו רואים את התורה ובורא עולם...
לא זכור לי שאנו אומרים ברוך אתה הרב עובדיה או משהו כזה... אנחנו מברכים רק את השם יתברך, הרבנים הם מורי הדרך שלנו, הם למדו את התורה יותר מכול אחד בעם, זה כמו מורה בבית ספר או מרצה באוניברסיטה שהוא מדריך אותך על נושא מסוים, הוא יודע אותו הרבה יותר טוב מהתלמיד...