סופר הצלליםֻ|The Ghost Writer|מתח,פעולה
אודות הסרט
ז'אנר: מתח/פעולה
שחקנים: יואן מק'גרגור, פירס ברוסנן, קים קטראל, אוליביה ויליאמס, טום ווילקינסון, אלי וולך
אחרי אסון הטבע ששמו "אוליבר טוויסט" וההצלחה המסחררת עם "הפסנתרן" שהיה סרט אוסקרים יותר מסרט אוסקרים, חוזר רומן פולנסקי לשורשים. סרטו החדש הוא מותחן אלגנטי ואינטליגנטי למדי שמוכיח שאפשר ליצור מותחנים עשויים היטב גם בלי פעלולים מיותרים רק עם תסריט כתוב היטב שיש בו שפע הומור דק ומתוחכם.
יואן מקגרגור שלאחרונה כיכב בקומדיה הסאטירית המופלאה אך הכושלת "גברים בוהים בעזים", בהמשך ל"קוד דה וינצ'י" וכמובן בסרט האיום "הסחיטה", חוזר לככב בתפקיד ראשי בסרט שגם זוכה להצלחה. הוא מגלם סופר צעיר המתמחה בכתיבת ביוגרפיות עבור סלבריטאים מפורסמים. הוא מוזמן לכתוב את הביוגרפיה של ראש ממשלת בריטניה לשעבר. כמובן שאין הוא מודע אפילו לתוך איזה חור שחור הוא צולל ולתוך איזה עולם של קנוניות הוא עומד להיחשף.
לאחרונה רבים טענו ש"שאטר איילנד" של מרטין סקורסזה הוא מחווה לקולנוע של אלפרד היצ'קוק אבל חוץ מהניסיון של הסרט ההוא ליצור קולנוע סוריאליסטי לעניים עם התייחסות ל"בכבלי השכחה". אני מצאתי זאת כסוג של עלבון לעשייה של היצ'קוק. לדעתי סרטו האחרון של סקורסזה הוא אחד המביכים בקריירה הקולנועית הענפה שלו. דווקא הסרט הצנוע של פולנסקי מזכיר יותר מכול את היצ'קוק ואת המותחנים המתוחכמים שהוא יצר כגון "39 מדרגות", "צל של ספק" ו"אני מתוודה", סרטים שנשענים דווקא על התסריט, המשחק ובימוי מקצועי מודע לעצמו.
אין בסרט "סופר הצללים" שום חידוש קולנועי, ההנאה שהצופה שואב ממנו היא בעיקר בגלל הדרך שבה הוא עשוי, מהכתיבה החכמה דרך המשחק המושלם של כול צוות השחקנים: פירס ברוסנן, ג'יימס בונד בדימוס ושחקן איום בדרך כלל, משחק שם היטב כראש ממשלת בריטניה הפורש. אוליביה וויליאמס המגלמת את אשתו, שחקנית מופלאה שמשדרת עדינות ומייצרת דמות שכולה נשענת על סאב טקסט. קים קטרל מ"סקס והעיר הגדולה" נהדרת בתפקיד העוזרת האישית.
ויש גם צוות שחקני משנה כמו ג'יימס בלושי בקרחת בהופעה קצרה ואפקטיבית, טימות'י האטון כעורך דין חלקלק, אלי וולך הקשיש הזכור כמכוער בקלאסיקה "הטוב, הרע והמכוער", וטום ווילקנסון מעולה כהרגלו בתפקיד אורח חשוב ביותר. "סופר הצללים" הוא כול מה שקולנוע טוב צריך לספק: הוא גם מבדר, הוא גם מעורר מחשבה בשלל נושאים עכשוויים בוערים והוא בעיקר עשוי היטב ומזכיר לצופים שפולנסקי צמח בעולם סרטי המתח ושכוחו עדיין במותניו בדיוק כמו בשנות השבעים והשישים.
קרדיט לאתר אחר!
ציטוט ההודעה
