בעמק האלה|In the Valley of Elah |פעולה
בעמק האלה|In the Valley of Elah |פעולה
ספוילר:
===========================
ביקורת
===========================
ביום שישי בערב בזמן ביקור שישי שגרתי אצל הורי לארוחת שבת, פתח אבי את הטלוויזיה על ערוץ 2, ועל המרקע הופיע סרטון פרסומת רווי אקשן לסרט בשם "בעמק האלה". הוא מיד התעניין האם מדובר בסרט פעולה, ואכן מי שיראה את הסרטון יתרשם שמדובר בסרט אחוז תזזית. הפרדוקס הוא שסרטו של זוכה פרס האוסקר, פול האגיס (הבמאי של "התרסקות" והתסריטאי של "מיליון דולר בייבי" ו"קזינו רויאל") הוא אחד הסרטים המאופקים, האיטיים והשקטים שנראו בזמן האחרון על מסך הקולנוע. העלילה והמסרים שלו עוסקים באלימות אך את האקטים עצמם הבמאי מעדיף לשמור לדמיון שלנו, בכל מקרה "בעמק האלה" הוא סרט חשוב לטוב ולרע.
ההגדרה של המושג "סרט חשוב" היא בעייתית מלכתחילה ויכולה להתפרש לשני כיוונים. הראשון הוא הציני: קחו לכם במאי ותסריטאי זוכה פרס אוסקר, שלושה שחקנים ראשיים זוכי פרס אוסקר, נושא אקטואלי בוער, מסרים כבדים, בכורה עולמית בפסטיבל ונציה ועשייה מחושבת, ותקבלו סרט חשוב שראוי שיהיה מועמד למספר רב של אוסקרים. הפרשנות השנייה היא שנוצר כאן סרט שאולי לא ישנה עולמות קולנועיים אבל מציג התבגרות של איש קולנוע, משחק מעולה של כול צוות השחקנים וביקורת נוקבת ולא פחדנית מהסוג שלא תראו בקולנוע ההוליוודי.
===========================
===========================
"בעמק האלה" משתייך לגל הסרטים ההוליוודיים ("כאריות לכבשים", "חקירה מעבר לקווים" ו"The Kingdom") המנסים להתמודד, כול אחד בדרכו שלו, עם תוצאות הלחימה בעירק והמחיר המוסרי שהעם האמריקאי, החיילים והאומה בכלל משלמים על מעשיהם בארץ נטולת החוקים והרחמים. לפי מה שנראה כרגע "בעמק האלה" למרות הנוכחות של היוצר רב החשיבות, השחקנים זוכי האוסקרים והנושא המעיק הוא מצליח להימלט מהפרשנות הצינית ולהשתלב היטב דווקא בפרשנות השנייה. האגיס הוא תסריטאי חכם, אבל כבמאי הוא נטה להתלהבות וחוסר איפוק ב"התרסקות". בסרטו החדש, איפוק זו המילה השולטת.
"בעמק האלה" מביא אל המסכים את ההופעות הקולנועיות המאופקות המרשימות ביותר של השנה החולפת. סוזן סרנדון שחקנית ראשית שהפכה לשחקנית משנה בשנים האחרונות, שרליז ת'רון בשער שחור ופנים עייפות מגלמת בלשית משטרה בתחנה מקומית החוקרת רצח אכזרי וכמובן טומי לי ג'ונס שנותן כאן את אחת ההופעות השקטות והמרגשות ביותר שנראו השנה על הבד. נראה כאילו הוא ממשיך את לבחור לעצמו פרויקטים לא שגרתיים וזאת אחרי זכייתו בפרס המשחק בפסטיבל קאן על סרטו "שלוש הלוויות של מלכיאדס אסטרדה".
===========================
===========================
בדיוק כמו בסרטו האחרון של לי ג'ונס שביקר בצורה חריפה את אמריקה של ימינו, "בעמק האלה" לפעמים מרגיש כמו סרט המשך באופן עשייתו. פריימים מוקפדים ומאוד קרים של רוג'ר דיקינס, משחק מאופק כמעט נטול רגש חיצוני כול הסערות מתרחשות בתוך ליבם של הדמויות ולא על פני השטח וכמובן ביקורת חריפה מאוד על אמריקה של ג'ורג בוש. העלילה מסופרת מנקודת המבט של הנק דירפילד, קצין לשעבר בצבא האמריקאי, שבנו מייק דירפילד חזר משירותו הצבאי בעיראק ומאז נעלמו עקבותיו. הנק אורז מזוודה ויוצא למסע במטרה למצוא את בנו.
את האמת תעזור לו לחשוף בלשית משטרה בשם אמילי סנדרס, אם חד הורית העובדת במשטרת ניו-מכסיקו שמוצאת את עצמה נסחפת לתוך הפרשייה המכילה פרטים מזעזעים שהצבא האמריקאי מנסה להסתיר. במהלך אותה חקירה הנק מגלה שהמוסר והערכים שעליהם גדל וביסס את חייו אינם קיימים עוד, שהאמת אולי כואבת אבל ההתמודדות איתה כואבת הרבה יותר. הסרט מבקר את התנהלות הצבא האמריקאי ואת הפוליטיקאים השולחים חיילים צעירים שאינם מוכנים נפשית להתמודד עם האלימות נטולת הרסן בעירק. אלה שיחזרו חיים יסבלו מצלקות נפשית לאורך כול חייהם, צלקות שישפיעו על החברה האמריקאית בכלל ועל הקרובים שלהם בפרט.
===========================
===========================
"בעמק האלה" לא ממש מציג פתרון - הוא מבקש מהקהל לחשוב. הוא אינו עסוק בהטפת מוסר אלא בעשייה קולנועית. התחושה היא לא של פרופגנדה שמאלנית אלא של רצון אמיתי של יוצריו לבדוק מה השתבש באמריקה של אחרי אסון התאומים. האגיס מצליח ליצור יצירה מאופקת, עמוקה וחשובה שבסופו של דבר אפילו מצליחה לרגש. טומי לי ג'ונס נותן כאן הופעה שראויה לאוסקר, מעניין אם אנשי האקדמיה ידעו להעריך את האיפוק והאימפקט הרגשי העצום שהוא מצליח ליצור. אין ספק שההגדרה של "בעמק האלה" כסרט חשוב מובנת מאליה.
===========================
===========================
==================
ציטוט ההודעה
