מה אומרים כשאין מה להגיד חלק ד' - ספיישל קינו
חלק 4
ספיישל קינו
אוקיי, הפעם אני אפסיק את הרצף של פיתוח שיחה, מכמה סיבות, בעיקר כי אין לי זמן להמשיך לכתוב כרגע, אז או סופ"ש או יום ראשון, וגם בגלל שאני חושב שזה עוד חלק שאנשים פשוט לא יודעים לעשות בצורה נכונה, והוא מאוד משמעותי.
קינו - למי שלא יודע עדיין זה מגע. התפתחות קינו - Kino Escalation זה כל הדרך שלנו ממגע קטן בטעות בבחורה ועד לסקס.
המטרה של התפתחות קינו היא ליצור מצב שבו הנגיעה הראשונה שלנו בבחורה היא לא נסיון לנשיקה. זה יוצר מצב מוזר ולא נוח, ואם אתם לא מגיעים למצבי סגירה מספיק, כנראה שהבעיה היא בראש ובראשונה בקינו.
ככל שניצור יותר משיכה, כך נקבל "רשות" להגביר יותר ויותר את הקינו. (ולמזלנו, גם ההפך. מי שקרא משהו שכתבתי יודע שאני מאמין שמשיכה זה ייצר מיני, ומה גורם לנו להתחרמן יותר ממגע?)
יש "טכניקה" להתקדמות קינו מסורתית, שמלמדים בערך בכל קורס פיקאפ. לפני שאני אעבור עליה אני אתן כמה דגשים שחשוב לדעת בלי שום קשר לאיך אתם מפתחים את הקינו -
1. הקינו נועד להרגיע אותה, ולגרום לה להרגיש יותר בנוח עם המגע שלך בסופו של דבר - זה אומר (למרות מה שאני אגיד בהמשך) שגם אם הקינו שלכם מיני, אתם צריכים לעשות כל מה שאתם יכולים בשביל לגרום לזה להרגיש טבעי לעצמכם, כי בחורות מרגישות לא בנוח אם הן מתחילות להרגיש שאתם מתחרמנים להן מהיד על הרגל.
2. מהירות - ככל שתעשו דברים יותר מהר, ככה תוכלו לזרום יותר עם ההתפתחות של הקינו. הרעיון הוא לא לתת לראש מספיק זמן להבין שאתם עושים משהו כדי שהיא תוכל לחשוב אם היא רוצה או לא. לצורך העניין - אם אתם שמים לה יד על הכתף, תשימו, תשאירו אותה שם שלוש שניות בערך, ותורידו. אל תתקעו את היד שם עד אין סוף.
3. כשאתם עושים התקדמות מינית בקינו, תשברו קשר עין. כן, אני יודע מה כתבתי בפוסט הראשון, העניין הוא שכל התקדמות משמעותית ביחד עם קשר עין תיצור מצב מאוד לחוץ, וזה לא הרעיון. בנוסף, בכל מקרה שלא יהיה, אל תסתכלו על הקינו שאתם עושים. אם אתם שמים לה יד על הרגל, תסתכלו על השיער שלה.
כשזה ברור - תבנית קינו "קלאסית" תראה בצורה הבאה:
נגיעה בכתף -> נגיעה בכף היד (בדר"כ מגיע עם קריאה קרה, בגלל שהפוסט הזה מדבר יותר על דברים טבעיים, אפשר לתת לה כיף אם היא עושה משהו חמוד, להגיד לה שהיא שוברת לך את הלב אם היא עושה משהו לא חמוד - ולשים את היד שלה על החזה שלך, להקשיב לדופק שלה, וכו...) -> משחק עם האצבעות\ריקוד קטן תלוי בסיטואציה -> להחזיק את היד -> ללחוץ את היד (מבחן קינו, אם היא לוחצת בחזרה, אפשר להתקדם מהר. מאוד.) -> מבט משולש -> מגע בשיער -> מגע בפנים -> נשיקה.
זו התקדמות טובה, בדר"כ הרבה רוטינות כוללות את ההתקדמות הזאת בתוכם, אבל היא מאוד מתוכננת מראש, ולפי דעתי גם מרגישה מאוד לא טבעית ותלויה מאוד בהתפתחות של השיחה.
שיטה אחרת (ולפי דעתי נוחה יותר וזורמת יותר) - אומרת שאנחנו לא מתקדמים בקינו לפי סדר של תנועות, כי בתכלס אנחנו לא באמת מתנהגים ככה, לא רק המגע שלנו צריך להשתנות, כל שפת הגוף שלנו צריכה להשתנות בהתאם לקינו.
הרעיון הוא לשים את כל מה שאנחנו עושים על סקאלה של מ0 - 100, כשאפס היא שיחה נטולת מתח מיני בכלל, ומאה זה הרגע שבדיוק לפני הנשיקה.
אני אתן כמה דוגמאות -
ניקח את הסיטואציה מהפוסטים הקודמים, פתחנו בשיחה עם התל אביבית שלנו, ובגלל שאנחנו מנסים להוריד את הלחץ של השיחה ממנה כרגע, אנחנו עושים את רוב הדיבורים. המצב הטבעי שלנו יהיה מצב של שיחה עם חבר - קשר עין מתחלק באופן שווה ביינה לבין שאר הסט (או שאר האזור שאנחנו נמצאים בו), המרחק הוא מרחק דיי סביר, אין שום הרגשה של מיניות.
כדי להתקדם בסקאלה, אנחנו קודם נצמצם את המרחק הפיזי בינינו. אחר"כ אנחנו יכולים להתחיל לדבר יותר לאט, ואז לצמצם עוד קצת, ואחר"כ אנחנו יכולים להסתכל עליה אחרת (מבט משולש, להסתכל יותר על הפה שלה כשהיא מדברת), ובעצם ליצור בהדרגתיות את המתח הזה, ככה שכשנגיע לנגיעה ביד שלה, נוכל להתקדם משם הרבה יותר מהר (הנגיעה הראשונה שלנו ביד שלה כבר יכולה להיות מגע מלטף עם גב כף היד והיא לא תרגיש מוזר). ברגע שנתחיל להכניס הפסקות בדיבור, ביחד עם קשר עין - אנחנו יוצרים מתח מיני בלי שעשינו איזו תנועה מוגזמת (לשים עליה יד, או לחבק אותה או לנסות לנשק או משהו).
הרעיון הוא במקום לשאול שאלות גדולות כמו אפשר להחזיק לך את היד, או אפשר לנשק אותך, אנחנו שואלים שאלות קטנות, שמאוד קשה להגיד להן לא (כי אין כל כך על מה להגיד לא), כמו אפשר להתקרב קצת, אפשר להסתכל לך יותר על השפתיים, אפשר להתקרב עוד קצת וכו, ואנחנו משתמשים בכל שפת הגוף שלנו בשביל לעשות את זה (במקום רק במגע).
ציטוט ההודעה
