חדש שלי
טוב אחרי הטקסט הקודם שכתבתי כאן.
החלטתי לקחת אתגר חדש, סוג של פריקה מדומה.
זאת אומרת שהקטע הוא פריקה אבל אני לא באמת מרגיש את זה אלה זה רק מחשבות שעוברות בי.
פשוט יושב בחדר ובשקט של עצמי כותב,
הכול נוטף לדף מעצמו אני כבר לא ממש חושב.
פורק הכול, הרגש כמו במפל ממני מעטה זורם.
וזהו זה יצא רגשות חדשות מתחילות להיערם.
פתאום מרגיש באבל,עצוב מרגיש ממש פגוע.
ובנוסף מרגיש כועס מאוד ולא מבין מדוע.
בחומת הרגשות שבניתי, הלב מצא פרצה.
האשליה שבשתי ידי בניתי, פתאום התנפצה.
המילים נמרחות מולי על הדף ואני מרגיש כאב.
כי רק לפני שנייה הבנתי שבאמת אני אוהב.
הבכי המטורף עכשיו נגמר, השקט לנפשי חזר,
כי הכרחתי ת'צמי עליה להפסיק לחשוב וזה עזר.
איך אדע מהי אשליה ומה אני אמור להרגיש באמת.
אם השמחה אליי חזרה והכאב כאילו מת.
תגיבו איך זה,
תתיחסו לזה כאל פריקה או כאל סתם טקסט לא איכפת לי,
ותנו הכל בפנים כי אני לא באמת מרגיש על הפנים
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי NikolayYana
