דוח ראשון - מסיבת רחוב
טוב, מכיוון וזה דוח ראשון שלי כאן, אני אתחיל מקצת הסברים:
אני רק מתחיל בתחום הפיקאפ. זת'ומרת התחלתי לפני כמה חודשים, אחרי זה נכנסתי למשבר ועכשיו אני מתחיל מאפס.
בכללי, אפשר להשוות את היכולת החברתית שלי לצב ממוצע.
(אם הפרטים באמת מעניינים מישהו, דברו איתי בפרטי)
אם מישהו מחפש סיפורי גבורה כמו שראיתי בהרבה פוסטים פה, אני מראש מתנצל. בדוח הזה, ובשאיפה לעוד רבים אחריו, אני מתכוון לתאר דברים כפי שהם, לטוב ולרע ולפרט עד כדי שיעמום. זאת על מנת שאתם תוכלו לעזור לי ועל מנת לעשות לעצמי סדר (ואם על הדרך זה יעודד כמה מהביישנים
לראות שיש מישהו במצב גרוע יותר מהם - אשרי שזכיתי למצווה).
ולעניין:
הסיטואציה - מסיבת רחוב בהרצליה פיתוח.
הגעתי לבד כשאני לבוש בחולצה מכופתרת כחולה, ג'ינס, חגורה כסופה, נעליים כחולות ותיק צד שחור (חוץ מהחגורה והתיק, אלה בגדים שסטייליסטית בחרה בשבילי).
הצבתי לעצמי יעד של לפתוח בשיחה עם לפחות 10 בחורות בשעה (נשארתי שם 3 שעות בערך)
סיבוב ראשון, הלכתי לכל אורך המתחם בשביל להכיר את השטח ולנטרל הסחות דעת. נעצרתי ליד שני מתופפים שבדיוק הביאו את הציוד שלהם והתחילו לעשות רעש.
בין הקהל שנאסף היתה בחורה שנעמדה לידי.
לא יודע בדיוק כמה זמן אבל זה הרגיש כמו יותר מ-3 שניות עד ששאלתי אותה אם היא מכירה אותם.
הפניית הגוף היתה באמצע בינה לבין ההופעה.
היא ענתה שהיא ראתה אותם מופיעים בפסטיבל מוזיקה.
שאלתי איזה פסטיבל ורכנתי אליה, כי היה קשה לשמוע.
היא אמרה בקצרה שזה פסטיבל מוזיקה אינדי אבל אפילו לא אמרה איזה פסטיבל/איפה/מתי זה היה...
הזדקפתי.
חשבתי איך אפשר להמשיך את השיחה כי הנושא מיצה את עצמו...
כמה שניות אחרי זה היא כבר נעלמה אז גם אני הלכתי משם.
3 בחורות מול הבמה המרכזית, נראו גרופיות של הלהקה ששרה (אחת הלהקות הפחות מוכרות שהביאו לשעות הצהריים).
נעמדתי לידן, חיכיתי שהשיר יגמר וחזרתי על אותה פתיחה, אם הן מכירות את הלהקה.
הראשונה - בטח, אלה ה***** (אני לא זוכר את השם) אתה לא מכיר?
אני - אהה, לא ממש.
חברה שלה - יש אותם ביוטיוב.
פה שוב נתקעתי בלי יכולת להמשיך וגם ככה הלהקה התחילו עוד שיר אז הבנות היו עסוקות בלהתלהב מהמוזיקה.
התחיל לשעמם לי אז ניגשתי לדוכן של ציורי גוף.
ביקשתי לעשות שרוול עם דגים. לא שיש לי איזו חיבה מיוחדת לדגים, זה סתם מה שעלה לי לראש.
במהלך כ-20 דקות שישבתי שם, ניסיתי לדבר עם הציירת.
שאלתי אותה על סוג הצבעים שהיא משתמשת, אם היא מעדיפה איפור במה או איפור קוסמטי, אם היא מנסה לדגדג אותי בכוונה...
אבל עדיין לא מצליח לעבור בצורה חלקה מנושא לנושא בלי דקה לחשוב על מה אני הולך להגיד עכשיו.
עם זרוע צבעונית ומעוטרת בדגים כבר היה הרבה יותר מעניין.
כמובן שמייד התחלתי לשאול אנשים מה דעתם:
להצביע על היד ולשאול "מה את אומרת על זה?" או "מה דעתך?" - זכה לתגובות מסוייגות או התחמקות, נראה שאנשים נזהרו שלא להעליב.
כשמישהו מסתכל, לבוא לשאול "את/ה אוהב/ת את זה?" - התשובה תמיד שלילית נחרצת.
בנוסף, בערך כל שתי דקות מישהו אחר (גם גברים וגם נשים) באו לשאול אם זה אמיתי.
כל התשובות שניסיתי על השאלה הזאת הובילו לתגובה של "אה, זה סתם..." והם לא התעניינו יותר.
לאומת זאת, כשניסיתי להחזיר להם את השאלה, זה הוביל הרבה מהם לגעת בי ולהתרשם ובדרך כלל השיחה נמשכה לעוד כמה משפטים.
אחרי שכבר התחיל להחשיך, במיוחד מרגע שהדג נחש עלו להופיע, כבר פחות התעניינו בי ובדגים שלי (דיי צפוי).
מסקנות שלי:
-עמדתי במשימה. זה כבר דבר טוב.
-עוד לא התגברתי לגמרי על הפחד גישה, אבל יש שיפור.
-הבעיה העיקרית שלי כרגע זה להצליח לעבור כמה נושאים בלי לקטוע את השיחה.
-צריך למצוא וינג לארועים כאלה.
-הדגים ממש לא החמיאו לי.
כל הערות או עצות יתקבלו בברכה.
(דרך אגב, אני חושב לכתוב פה מאמר על סוגי אביזרים לפיקוק וההשפעות שגיליתי כשניסיתי כל מני דברים... וניסיתי הרבה, רק תגידו אם יש ביקוש)
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי Armageddon2
