תרדפו אחרי החלומות שלכם - והם יתגשמו !
למי שלא מבין איך הכותרת קשורה, אספר בקצרה(אשתדל לפחות) את הסיפור שלי.
לפני שנה וחצי, אולי טיפה יותר הייתי בצו ראשון. הרופאה המפגרת שלי רשמה שאני אסמטי. הודיתי בזה כמו טמבל יותר גדול בצו הראשון כששאלו אותי.
כל זאת, למרות שאני לא אסמטי, לא סובל מאסטמה או קשור אליה בצורה מוזרה כלשהי.
מפה, זה התגלגל. אני רוצה לשרת בקרבי, אל תתני לי 72. לא יכול להיות, מה אני אעשה כתומך לחימה, אני רוצה לשרת ביחידה שדה. *לא ממש עזר*
אממה... אני עאקש. אבל וואחד עאקש.
ישבתי על הצבא, פקסים, ערעורים, בדיקות רפואיות. הגעתי אליהם עם בדיקות שאומרות שאני בעל נפח ריאות טוב, ואף מעל הממוצע. מצוין אתם אומרים, לא. לא טוב להם, הם צריכים "תגר מטכולין".
קבעתי תור, מאוחר מדי בשבילי, הקדמתי אותו בחודשיים. בינואר עשיתי את הבדיקה ושלחתי אותה לצבא. הצבא אחרי כמה חודשים(למה בדיוק אחרי כמה חודשים?) שלח לי זימון להגיע לרופא ריאות.
הוא ראה את הבדיקה שלי, אמר לי וואלק חביבי אתה חייל סוכר, אתה מקבל חריג חי"ר. פה חשבתי שזה נגמר. גם אתם בטח... -אז לא-.
מפה עברתי לסיכום פרופיל. סבבה, השעה 11:30, אני לא לחוץ לא כלום. מחכה חצי שעה, מחכה שעה. פתאום ב12:30, החבר'ה מהסיכום פרופיל יוצאים להספקה. חזרו ב13:30. שעתיים ישבתי כמו אהבל, סתם. למזלי הרב דיברתי עם ידידה שמשרתת בלשכת גיוס, עזרה לי קצת, אמרה לי שישחררו אותי הביתה, ויסיימו עם הסיכום פרופיל לבד.
הייתי מאושר, חריג חי"ר, קרבי, יחידה שדה. באסה. התקשרתי לבקש מנילה חדשה, אמרו לי שזה לא אפשרי. אני לא יכול לבקש מנילה חדשה לפני הגיוס שלי סתם ככה. "אבל אישרו לי חריג חי"ר!!!" כנראה שהצבא זה גוף ממש טמבל, אף אחד עדיין לא חתם על המסמכים. כל יום מאז הם קיבלו טלפון, שאני צועק, מקלל וזועם על הפקידים(רק על אלו שמדברים לא לעניין ולא עוזרים, לשאר הצעתי אפילו משחקים בווינר).
אין מה לעשות, תחכה. זה לא קשור אלינו, תמתין בסבלנות.
המתנתי. היום בבוקר קיבלתי את הטלפון. ה-טלפון. אושרת כחריג חי"ר, תתקשר ללשכת גיוס להמשך הליכים. מחסובק.
אמורה להגיע המנילה בימים הקרובים, כנראה דחיית גיוס(מן הסתם, עד שתגיע מנילה, עד שאמלא אותה..) ובע"ה גולני(או גבעתי).
שורה תחתונה? תרדפו אחרי החלומות שלכם, אל תוותרו.
ציטוט ההודעה
