הרפתקאותיה המופלאות של אדל
ביקורת הסרט
הרפתקאותיה המופלאות של אדל
מאת
אתר סרט
ז'אנר
זר
שחקנים
לואיז בוריו, מתיה אמרליק, ז'אן פול רווה
לוק בסון, האיש שביים להיטים גדולים כמו "לאון", "ניקיטה" ו"האלמנט החמישי" הפך לאחד המפיקים המצליחים בצרפת בשנים האחרונות עם סרטי פעולה קלילים, זולים ומבדרים כמו סדרת סרטי "טקסי", "המשלח" וגם סרטים כמו "חטופה", "אני אוהב אותך, פיליפ מוריס" ו"אהבה וצרות אחרות". מרביתם מוצרים קולנועיים קלילים ונטולי יומרה אומנותית אך מוכיחים שגם הצרפתים יכולים להפיק מוצרים הוליוודים מבדרים לא פחות טוב מהאמריקאים עצמם.
לעומת הקריירה הענפה של בסון קריירת הבימוי שלו די תקועה במקום. נראה שמאז "ז'אן דארק", הפלופ הקטסטרופלי שלו משנת 1999 , הוא לא מצליח למנף אותה מחדש. הוא ביים סרט יומרני מגוחך בשם "אנג'ל A" שהיה סוג של אסון ביקורתי וקופתי. הוא עבר לבימוי סרטי ילדים בסדרת סרטי "ארתור והמיני מונים" הלא מוצלחים במיוחד ועכשיו, לראשונה מאז 2005 , נראה שהוא מראה סימנים של חזרה לעצמו עם "הרפתקאותיה המופלאות של אדל". קומדיית הרפתקאות תקופתית מודעת לעצמה עם שפע הומור, שחקנית כובשת, שלל פעלולים ותסריט מופרך לחלוטין.
לא ברור למי מיועד הסרט הזה שמצליח לערבב בתוכו את האווירה של "אמלי", וגם כול מיני מוטיבים מסרטים אמריקאים פופולאריים, כמו "אינדיאנה ג'ונס", "לילה מוטרף במוזיאון" ו"טומב ריידר". לואיז בורגואן המקסימה מגלמת את אדל, סופרת והרפתקנית שאחותה התאומה הפכה לצמח בעקבות תאונת טניס מוזרה במיוחד. כדי לרפא את האחות היא צריכה למצוא מומיה מצרית עתיקה של רופא חכם ולהעיר אותה לחיים, ועד שהיא תצליח לעשות זאת, היא חייבת לשחרר מהכלא מדען מבריק שנידון למוות, להשתלט על פטרודקטיל בת 136 שלפתע בקעה מהביצה במוזיאון ועוד שלל תפניות עלילתיות הזויות. הסרט שאורכו 105 דקות מתנהל במהירות ואין בו רגע דל. הוא משעשע לכול אורכו, הוא מפתיע בחלקו ובעיקר יש בו המון מודעות עצמית אבל גם סוג של תמימות של פעם. יש המון אנרגיות חיוביות בסרט הזה: כולם נחמדים ולא באמת מזיקים - הדינוזאור המעופף, המומיות האלגנטיות והצייד הרשע שהוא יותר סוג של שלומיאל מאשר רע אמיתי. האם זה הקאמבק הגדול של לוק בסון? בהחלט לא, אבל זה סוג של התחלה. לראשונה הוא יצר סרט שגם מבוגרים יכולים לצפות בו וליהנות בלי להרגיש שמזלזלים בהם, נכון, זה לא "אנג'ל A" האומנותי והמשמים שבעיקר עשה לי כאב ראש. זה גם לא "האלמנט החמישי" ו"לאון" שהיו לשוברי קופות בינלאומיים והפכו לקלאסיקות, אבל זה בהחלט מוצר צריכה מבדר שאפשר להעביר איתו את הזמן בהנאה ולהיזכר ברגעים המוצלחים של הסרט שלוק בסון הוא לא רק מפיק שמכיר את טעם הקהל הרחב. הוא גם יודע לביים ואפילו לעשות זאת היטב.
דירוג
:דירוג::דירוג::דירוג:
ציטוט ההודעה
