למה אני בדיכאון? בגלל החרדה שמגבילה ומצמצמת אותי למקום של "לשרוד" במקום "לחיות"? אולי חוסר איזון כימי במוח? אולי זו סתם תכונת אישיות, אופי, כמו שיש אנשים עצבניים או אגואיסטים, אז אני נולדתי דיכאוני, פסימי, פשוט לא אוהב את החיים וזהו, בלי סיבה. אולי זו הילדות בבית עם הורים מבואסים, פסימיים ומתוסכלים, שמהם למדתי להרכיב את המשקפיים השחורים כשאני קם בבוקר? בעצם אם זה ההורים למה אחותי לא כזאת? היא אולי קצת מבואסת, אבל מלאת מוטיבמציה, פעילות והשגים? אז למה, למה אני בדיכאון?![]()



ציטוט ההודעה