אבולוציה
מזה בעצם אבולוציה? בואו נסתכל על הערך המילוני:
אבולוציה ביולוגית היא תהליך ה
שינוי ה
גנטי ב
אוכלוסייה של
אורגניזמים לאורך דורות. תהליך האבולוציה כולל הן את השינויים הקטנים של תדירויות
אללים באוכלוסייה (כגון אלה שקובעים את
סוג הדם) ועד להצטברות של שינויים שהובילה להתפתחות מצורות החיים החד-תאיות הקדומות למגוון היצורים החיים כיום - חד תאיים מורכבים,
צמחים,
פטריות ו
בעלי חיים, כולל ה
אדם.
[1] האבולוציה הביולוגית היא תהליך שמתרחש ב
אוכלוסיות ולא בפרטים בודדים. תהליך זה הביא במהלך הזמן ל
היווצרות המינים הידועים כיום.
איך עובדת האבולוציה? ע"י
מוטציה היא חוסר דיוק בהעתקה או בשמירה של המידע המקודד בחומר התורשתי. מוטציה המתחוללת ב
ביצית, ב
זרע, או בתאים המייצרים ביציות וזרעים עשויה לעבור לדור הבא
[7]. סוגי ותדירות הופעת מוטציות משתנה בשל גורמים מגוונים. ישנם תנאי סביבה מעודדי מוטציות (כגון קרינה גרעינית), ישנם יצורים שבהם יש יותר מוטציות מאשר באחרים
[8] וישנם קטעי גנום שבהם יש יותר מוטציות מאשר בקטעי גנום אחרים. השפעת המוטציה יכולה להיות זניחה או משמעותית, תורמת או גורעת לגבי התאמת הפרט לסביבתו. רוב המוטציות הן חסרות השפעה או בעלות השפעה שלילית.
הוכחות בגוף האדם:
לחץ כאן על מנת לצפות בתמונה בגודלה המקורי.
לוח זמנים של שושלת האדם על פי מיני הומינידים מאובנים (פסים כהים). המינים מסודרים אנכית על פי דמיון כללי ביניהם, אך קשה לקבוע במדויק איזה מין התפצל מאיזה מין אחר. מינים שמהם נמצאו מאובנים רבים יותר מסומנים בפסים יותר רחבים אנכית. העץ הפילוגנטי (ירוק) משחזר את יחסי הקרבה ותאריכי הפיצול על פי רצפי ה
גנום של אדם מודרני, שימפנזה מצוי, שימפנזה ננסי, גורילה ואדם נאנדרטלי (מיצוי דנ"א מעצמות מאובנות).
הוכחה ראשונה: התוספתן-התוספתן גדול במידה ניכרת אצל בעלי חיים שתזונתם עשירה בבתאית (לדוגמה: אוכלי עשב), בהם הוא משמש לעיכול התאית באמצעות חיידקים המפרישים אנזימים לפירוקהּ. עובדה זו הביאה לביסוסה של סברה, שלפיה אצל יונקים קדמוניים שמהם התפתח המין האנושי, שימש התוספתן לפירוק רב סוכרים (כמו התאית), על פי סברה זו התוספתן של האדם הוא שריד למעי עיוור מפותח שהיה לאותו יונק קדמון.
הוכחה שניה: 'עור ברווז'- עור הברווז נוצר כאשר שרירים קטנטנים בבסיס כל שערה, מתכווצים וגורמים לשיער להזדקף. הרפלקס נוצר על ידי מערכת העצבים הסימפתטית, אשר בדרך כלל אחראית לתגובת
הילחם או ברח בגוף.
למה זה קורה? כי כאשר היינו קופים, היה לנו 'פרווה' וכאשר היה קר היינו משתמשים בתהליך זה על מנת להתחמם.
הוכחה שניה:העיניים- ובכן, למה יש לנו שתי עיניים? האם זה בגלל שהאל רצה שנראה יותר טוב? אז לא, יש לנו שתי עיניים למטרת הישרדות, כאשר אם היתה לנו עין אחת לא היינו מסוגלים לראות 3D וגם לא לזווית של כ-180 מעלות. במצב כזה אנו, האבולוציה דאגה שהגוף יתאים את עצמו ע"י יצירת שתי עיניים.
כמובן שביימנו אנחנו לא נמצאים תחת סכנה שנמר ינסה לטרוף אותנו אבל לפני 2 מיליון שנה? אכן כן.
הוכחה שלישית: האוזניים- ובכן, למה יש לנו שתי אוזניים? התשובה לכך טמונה לפני כמה מיליונים של שנים, תקופה בה שתי אוזניים היו משמשות מקור הגנה. דוגמה לכך היא שאם היה נמר מאחורינו, היינו מסוגלים לא רק לשמוע אותו, אלא גם לשמוע מאיפה בא הצליל, וככה לרוץ לצד השני.
הוכחה רביעית: רפלקסים של תינוקות- למה התינוק נוטה לאחוז בכל דבר אשר נפל לחיקו? למה דבר זה קורה בעצם? ההסבר הוא פשוט מאוד, לפני כשתיים וחצי מיליון שנה, כשעוד היינו קופים, האמא תמיד אחזה בתינוק לא משנה מה. וכאשר התינוק נפל, הוא ניסה לאחוז בשיערותיה כדי שלא יפול חס וחלילה, והרפלקס הזה נשאר איתנו עד היום.
חשוב לציים כי מבנה ה-DNA של האדם דומה ב-98.9 אחוז לזה של השימפנזה.
גולגולות:
תמונה 1: השוואה בין גולגולת של שימפנזה, של ההומיניד הומו-ארקטוס ושל אדם בן-זמננו
תראה את רכסי הגבות שאט אט נעלמו בגלל התפתתחות המוח.
ניתן לראות בתמונה זו את היציאה של עמוד השידרה, על כך אנו למדים שההומו-ארקטוס, כבר עמד על שתי רגליים בגלל מיקום עמוד השידרה.
הפוראמן מאגנום (Foramen Magnum הוא הפתח בגולגולת, דרכו מתחבר המוח שבקופסת הגולגולת למוח שבעמוד השדרה. זהו גם מקום החיבור שבין הגולגולת לחוליות הצוואר. מיקומו של הפוראמן מאגנום יכול לענות על השאלה - האם אותו בע"ח התהלך זקוף, על שתיים, או על ארבע. תמונות 3א ו-3ב מדגימות ומדגישות את מיקומו המשתנה של הפוראמן מאגנום, הנראה כפתח גדול בחלק האחורי של תחתית הגולגולות בהולך על-ארבע (שימפנזה), וככל שבעל- החיים הזדקף והלך על שתיים, נמצא הפתח יותר ויותר בתחתית הגולגולת בא' אפריקנוס, וממש בתחתית בגולגולת האדם בן זמננו.
מצאו כמה מיליונים של גולגולות ש'טוענות' את אותו הדבר, אין צורך שאני ימשיך להביא הוכחות מכאן.
הלוויתן:
בגבעות צ'יטה שבפקיסטן נתגלה מאובן של בעל-חיים הנקרא פקיצטוס והוא אחד מהלווייתנאים הקדומים ביותר שהתגלו עד כה. הפָקיצטוּס, שחי על חופי ים תטיס שבאותה תקופה הפריד בין הודו לפקיסטן, חילק את זמנו בין הים ליבשה, ואוזניו התפתחו כך שיוכל לשמוע במים ובאוויר כאחד, אולם לא היו לו מאפיינים פיזיולוגים רבים שיש ללווייתנאים בני זמננו.
פקיצטוס - אב קדמון של הלוויתן.
אמבולוצטוס-אב קדמון יותר 'חדיש' של הלוויתן.
רודוצסטוס- כבר יותר דומה ללויתן.
בסילוזאורוס- כבר אף יותר דומה ללויתן של ימינו.
הוכן בלעדית עבור פורום אטרף ואין להעתיק את התוכן!!
תודה.
נכתב במקור על ידי lemongrass
תמונה 1: השוואה בין גולגולת של שימפנזה, של ההומיניד הומו-ארקטוס ושל אדם בן-זמננותראה את רכסי הגבות שאט אט נעלמו בגלל התפתתחות המוח.
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה
